ב"ה
בית הדין האזורי תל-אביב - יפו
בפני כבוד הדיינים:
הרב חיים שלמה שאנן
הרב מרדכי בר אור
הרב שלמה שטסמן
אב בית דין
דיין
דיין
תיק מספר: 1303-64-1
תאריך: ד'' שבט תש"ע
19/01/2010
תובעת פלונית
נתבע פלוני
הנדון: שונות
נושא הדיון: חיוב בעל שנשא אשה על אשתו לגרש את אשתו השניה וחיובו בפיצויים לאשתו הראשונה

פסק דין
ה ח ל ט ה

1. לפנינו תביעתה של פלונית (להלן:"האשה") למתן סעד בשל העובדה שבעלה הרב פלוני, (להלן:"הבעל") נשא אשה שניה עליה בניגוד לדין תורה ותוך ביזוי החלטות ביה"ד הרבני האזורי ובית הדין הרבני הגדול.

2. בית הדין מוצא לנכון להבהיר את השתלשלות הפרשה.
עניינם של הצדדים נדון בבית הדין הרבני האזורי בחיפה מזה שנים.
בפסק דין מיום י"ב כסלו תשס"ט (9.12.2008) קבל בית הדין הרבני הגדול את ערעורה של האשה ופסק שאין האשה חייבת להתגרש מבעלה וכי שמורה לה זכות לתבוע מזונות.
כמו"כ קבע בית הדין הרבני הגדול שיש להעביר את הטיפול בעניין הצדדים להרכב אחר.
לבקשת כבוד ראש אבות בתי הדין של ת"א קבלנו על עצמנו את הטיפול בתיק.

3. אנו מוצאים לנכון להבהיר שבית הדין הרבני האזורי בת"א השקיע זמן רב בשני דיונים ממושכים בנוכחות הצדדים ובאי כחם, וכל זאת, במטרה להביא את הצדדים לידי הסכם שיש בו בפתרון הוגן ושיביא לסיום הסכסוך המתמשך.
לצערנו, מאמצים אלו לא נשאו פרי, והבעל אף חזר בו מהסכמה שנתנה על ידו.

4. במהלך הדיונים הוברר לבית הדין, שהבעל, שהוא אישיות תורנית וציבורית נכבדה, אינו מציית לדין תורה ומבזה את פסק הדין המנומק של בית הדין הגדול שניתן בעניינו. כמו כן התברר שהבעל פעל בדרכים עקלקלות להשגת היתר נשואין מבית דין פרטי באנגליה .

5. כבוד בית הדין הרבני הגדול בהחלטה מיום ח' כסלו תש"ע (25.11.2009) התרה בבעל לבל ישא אשה על אשתו, ולא יסתמך על היתר נישואין שניתן בניגוד לפסק הדין של בית הדין הרבני הגדול.
בית הדין הרבני הגדול אף הורה לרבנים המכהנים במקום מושבו של הבעל לעשות כל שבידם כדי למנוע מהבעל מלעבור על האיסור החמור של נשיאת אשה על אשתו בהסתמך על היתר שסודר בדרכים עוקפות.

6. גם בית הדין הרבני האזורי בת"א בהחלטה מיום י"ב כסלו תש"ע (29.11.2009) קבע שעל פי דין תורה אסור לבעל לישא אשה על אשתו בהסתמך על ההיתר המפוקפק אשר בידו.
בית הדין גם קבע שהיתר הנישואין המפוקפק אשר אוחז הבעל בידו ניתן על בסיס הטעייה ועיוות פסיקתו של בית הדין הרבני האזורי בחיפה, שגם הוא כאמור, בוטל על ידי פסיקת בית הדין הרבני הגדול.

7. לבקשת רבנים גדולי תורה, נכנס לעומק העניין גם כבוד הגאון הגדול הרב משה שטרנבוך שליט"א, הראב"ד של ה"עדה החרדית" בירושלים, הנחשב כאחד מגדולי הפוסקים בזמננו, אשר פסק באופן מפורש ש"חרם דרבינו גרשום" האוסר על הבעל לשאת אשה על אשתו עומד בתוקפו.

8. בדיון אשר התקיים בבית הדין ביום כ"ד טבת תש"ע (10.1.2010) התברר שהבעל רמס ברגל גסה את ההלכה ואת החלטות בית הדין האזורי ובית הדין הרבני הגדול ושביום י"ד כסלו תש"ע (1.12.2009) נשא אשה על אשתו. הנישואין התקיימו בפראג וסידר אותם רב מלונדון.

9. התנהלותו של הבעל אשר רמס את החלטות בית הדין הנה חמורה ביותר.
היעלה על הדעת שאדם שניהל הליכים משפטיים במשך שנים בפני בית הדין הרבני האזורי ובפני בית הדין הרבני הגדול, ושפסיקת בית הדין הרבני הגדול אינה "נושאת חן בעיניו" יעבור למסלול חילופי, ירמוס את החלטת בית הדין הרבני הגדול, וישא אשה על אשתו בהסתמך על היתר נישואין מפוקפק?
היעלה על הדעת שכך תנהג אישיות רבנית וציבורית נכבדה?!

10. במהלך הדיון טען הבעל כי מצא בית דין בלונדון שהתיר לו לשאת אשה על אשתו. הדבר ברור שאותו בית דין לא שמע את הצדדים. הבעל סירב להראות את ההיתר ולחשוף את זהות חותמיו.
בהחלטה מיום כ"ד טבת תש"ע (10/1/10) כתב ביה"ד שמעולם לא נשמע על מתן היתר נישואין כאשר דיינים אשר דנו בעניין פסקו שאין מקום למתן היתר. כמו כן קבע ביה"ד בהתייחס לטענות הבעל כי בהיתר מאה רבנים לא ניתן לטעון טענת "רוב ומיעוט" וטענת "קים לי" .
ביה"ד גם כתב שעל פניו נראה שגם אם היה "היתר נישואין" הוא נקנה באחד מן הקניינים שאין התורה נקנית בהם.

11. לפנינו תביעת האשה לפסיקת בית הדין שהבעל מחויב לגרש את האשה אותה נשא בניגוד לדין.
על פי דין המציאות בה נשוי הבעל לשתי נשים אסורה, בלתי נסבלת וחייבת תיקון מיידי. כך פסק הרמ"א (אבן העזר סימן א' סעיף י') שאדם שעבר ונשא ב' נשים כופין אותו לגרש אחת מהן. גם לפי דברי הגאון בעל ה"נודע ביהודה" (תניינא סימן צ') הבעל מחוייב לגרש את אחת מנשותיו. הפוסקים ביארו שעליו לגרש את אשתו השניה אלא אם כן הראשונה תקבל את גיטה ברצון (ח"מ שם ס"ק י"ח, ב"ש שם ס"ק כ"ד).
במקרה אשר לפנינו ישנה חומרא יתרה שכן הבעל הותרה על ידי בתי הדין לבל ישא אשה שניה על אשתו ולא שעה לאזהרתם (עיין ב"ש סימן י"ב ס"ק ב').
ביום כ"ד טבת תש"ע (10/1/10) נעתר ביה"ד לבקשת האשה ונתן צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד הבעל להבטחת התייצבותו לדיונים וביצוע פסק הדין.

12. ביום ב' שבט תש"ע (17/1/10) התקיים דיון בענינם של הצדדים .
ביה"ד השקיע שעות רבות ומאמצים רבים ולאחר מו"מ ארוך נאותה האשה לקבל גט כאשר הוסכם על הצדדים שהאשה תקבל פיצוי הוגן שסכומו יהיה בין מאה אלף דולר למאה וחמישים אלף דולר.
שני הצדדים הסכימו שהגט יסודר באופן מיידי ושבענין סכום הפיצוי יחליט ביה"ד לאחר סידור הגט לפי שיקול דעתו. כמו כן הסכימו הצדדים שביה"ד יחליט בענין סדרי התשלומים .

13. בימים האחרונים שקל ביה"ד את גובה הפיצוי אותו צריך הבעל לשלם לידי האשה .
ביה"ד רשם לפניו שהבעל מוכן לשלם מאה אלף דולר .
ביה"ד לקח בחשבון את חיוב הבעל במזונות עבר ע"פ פסיקת ביה"ד הגדול. סכום מזונות אותו אמור היה הבעל לשלם עשוי היה לעמוד לבדו על מאה אלף דולר.
כמו כן ביה"ד לקח בחשבון שמאחר שהאשה אינה חייבת להתגרש הבעל חייב במזונותיה לכל ימי חייה .
ביה"ד גם הביא בחשבון את הצער והביזוי אשר גרם הבעל לאשה בפעולות הנפסדות אותן עשה בכדי להשיג היתר נשואין מופרך ומפוקפק .

14. לאחר שיקול דעת מחליט בית הדין שעל הבעל לשלם לידי האשה פיצוי בסך של 130 אלף דולר בשווים בש"ח.
שליש מסכום הפיצוי ישולם מיידית כאשר היתרה תשולם בתשלומים למשך שנתיים. להבטחת תשלום היתרה הבעל יפקיד צ'קים דחויים ובנוסף ימציא ארבעה ערבים וכן שיעבוד נכס.
לחילופין, רשאי הבעל לסילוק חובו לשלם 125 אלף דולר בשווים בש"ח בתשלום אחד מיידי.
כמו כן על הבעל להחזיר לידי האשה חפצים אישיים ומטלטלין של האשה שנשארו בידו.
הפיצוי אותו ישלם הבעל יהווה סילוק לכלל תביעותיה של האשה .

15. הדיון אשר קבוע למחר ה' שבט תש"ע (20/1/10) יתקיים אי"ה במועדו.

16. מזכירות ביה"ד תשלח החלטה זו לצדדים באמצעות פקס.

ניתן ביום ד' שבט תש"ע (19/01/2010)
(-) הרב חיים שלמה שאנן, אב"ד (-) הרב מרדכי בר אור, דיין (-) הרב שלמה שטסמן, דיין