לפנינו תביעת האשה למדור ספציפי. התובעת עתרה לבית הדין בתביעה זו במסגרת תביעתה לשלום בית ומזונות מיום 23.08.2009.

התקיימו מספר דיונים בתביעתה לשלום בית, הצדדים הופנו לייעוץ נישואין ובית הדין קיבל חוות דעת לפיה הסיכוי לשלום בית אמיתי נמוך ביותר.

הצדדים אף נבדקו בבדיקת פוליגרף לאור הסכמתם לאימות גירסתם עקב חשד שהעלה הבעל כלפי האשה, והבעל נמצא דובר שקר.

בתאריך י"ח שבט תשע"א 23.01.2011 הוציא בית הדין החלטה ובה נאמר, שלאור חוות הדעת שניתנו בנושא זוגיות הצדדים, לא ניתן לצקת תוכן מעשי לתביעת האשה לשלום בית.

באשר לתביעת האשה למדור ספציפי, הורה בית הדין לצדדים וב"כ להגיש סיכומים לעמדתם.

הצדדים וב"כ הגישו את סיכומיהם בצירוף אסמכתאות לעמדתם.

בטרם אתייחס לשאלה ההלכתית העומדת לפתחנו, אקדים תקציר עובדתי הרלוונטי למתן פסק הדין:

א. הצדדים נישאו זל"ז כדמו"י בשנת 1973 לאחר מספר שנות חברות ולהם שני ילדים בגירים נשואים. ב.
ב. האשה עתרה לבית הדין לפני כשנתיים ומחצה בתביעות לחייב את הבעל בשלום בית מזונות ומדור ספציפי.
ג. האשה עובדת ומשתכרת די סיפוקה, כך שלא נדרש פסק דין למזונותיה.
ד. הצדדים מתגוררים תחת קורת גג אחת אולם בחדרים נפרדים מזה מספר שנים.
ה. הבעל עתר בבית המשפט לעניני משפחה בתביעה לפירוק שיתוף בדירה, במיטלטלין ואיזון משאבים.
ו. ההליכים בבית המשפט בשלבי התקדמות. מונה אקטואר שכבר נתן חוות דעת אקטוארית. מונה שמאי להעריך את שווי הדירה שגם הוא נתן חוות דעתו, והצדדים הופנו להליך גישור במסגרת יחידת הסיוע של בית המשפט שלא צלח.
ז. האשה מאשימה את הבעל שבגד בה בעבר וסלחה לו, לדבריה, גם בתקופה זו מנהל הוא מערכת יחסים זוגית עם אשה אחרת והיא מוכנה לסלוח לו גם עתה.
ח. בדיון שהתקיים בבית הדין, הבעל הודה שמעד והלך עם נשים אחרות, אך טען שאין לו מערכת יחסים קבועה.
ט. הבעל לא עתר בבית הדין בתביעת גירושין.

י. הצדדים היו בייעוץ נישואין עוד מספר שנים קודם לתביעת האשה שלא צלח.
יא. כאמור בית הדין הוציא החלטה לפיה לא ניתן ליישם מעשית את תביעת האשה לשלום בית לאחר שבחן את הנסיבות העובדתיות ואת הנפשות הפועלות בהן.
יב. ועתה לטיעוני הצדדים וב"כ. תחלה נביא את טיעוני האשה וב"כ המרכזיים:

א. האשה וב"כ טוענים כי לא ניתן לממש את זכות האשה לשלום בית בגין בגידתו של הבעל ולא מגיע לו פרס על כך שתתקבל דרישתו לפירוק שיתוף בדירה ובכך יקיץ הקץ על זכותה של האשה למדור ספציפי והיא תיוותר ללא קורת גג, לה היא זכאית מכח היותה נשואה לבעל כדמו"י, ללא נימוק מוצדק.
ב. לא יעלה על הדעת לאחר שהצדדים בגרו, והאשה מילאה חובותיה כרעיה וכאם לילדים המשותפים במשך שנים רבות, שהבעל ישליך את האשה ככלי חפץ ריק ללא קורת גג.
ג. האשה לא הגישה תביעה לפירוק שיתוף בבית המשפט, והתביעה שם מתנהלת לעתירת הבעל.
ד. האשה לא הסכימה לגירושין בשום שלב וגם בהיות הצדדים אצל המגשרת חזרה ובקשה שלום בית.
ה. הבעל לא עתר לבית הדין לחייב את האשה בגט.
ו. טענות הבעל כלפי האשה התגלו שקריות בבדיקת הפוליגרף שנערכה על דעת הצדדים ובהתאם להחלטת בית הדין.
ז. חוות הדעת שניתנו ע"י יועצי הנישואין אינן מכירות בשלום בית בשל חוסר שיתוף הפעולה של הבעל עם היועצים וזאת עקב הזנחתו את האשה לטובת נשים אחרות.
מצרפת מספר פסקי דין של בית הדין הרבני הגדול וכן של בית הרבני נתניה שדנו בנושא זה, לדבריה, המסקנה העולה מהם, שלאשה זכות מדור ספציפי ויש להיעתר לבקשתה

ע"כ תקציר טענות האשה וב"כ.

להלן עיקרי תגובת הבעל וב"כ:

א. בין הצדדים נוצר משבר לפני כשש שנים, לאחר פטירת אבי הבעל בנסיבות טרגיות. הבעל ציפה לסיוע ותמיכה מצד האשה לעבור את המשבר, האשה לא תמכה בו וכתוצאה מכך העמיק הפער בין הצדדים.
ב. הצדדים הלכו לייעוץ במשותף והיועצת קבעה כי על הצדדים להתגרש.
ג. הצדדים אף פנו במשותף למגשרת לעריכת הסכם גירושין שלא צלח ובעקבותיו הגיש הבעל עתירה לפירוק שיתוף בבית המשפט.
ד. האשה הודתה בבית הדין שהכינוי שלה באינטרנט "[...]" דבר המצביע על שגירסתה לוקה בחוסר אימון, ויש בסיס לטענת הבעל שהאשה חפצה במערכת יחסים עם גבר.
ה. בית הדין החליט כי לא ניתן ליישם מעשית את תביעת האשה לשלום בית, ובהיעדר שלום בית אין מקום לקבוע מדור ספציפי.
ו. בית הדין בהחלטתו הסתמך על שני יועצי נישואין מקצועיים שכתבו חוות דעת ובה הביעו עמדתם שאין סיכוי לשלום בית, כך שבהיעדר שלום בית אין מקום לתביעה למדור.
ז. האשה הגישה את תביעתה לשלום בית רק לאחר שהבעל תבע פירוק שיתוף בבית המשפט, דבר המלמד על חוסר תום לב ושימוש ציני של האשה בבית הדין על מנת למנוע פירוק שיתוף בבית המשפט, למרות הסכמתה להתגרש וידיעתה שאין מנוס מכך, האשה עדיין בשלה מבקשת להשיג הישגים רכושיים.
ח. הפסיקות שציינה האשה וב"כ, אינן דומות וזאת לנוכח העובדה שבית הדין דחה בנדון זה, את תביעת האשה לשלום בית.
מציינת לפסק דין בית הדין הרבני בנתניה שקבע, משנדחתה תביעת האשה לשלום בית אין מקום לתת את הסעד הבא בעקבותיו צו למדור ספציפי. וכן פסק דין של בית הדיו הגדול שקבע, כאשר תביעה לשלום בית מוגשת לבית הדין זמן רב לפני שהוגשה התביעה לפירוק שיתוף בבית המשפט יש לתת צו למדור ספציפי, מה שלדבריה לא קיים במקרה דנן בו האשה עתרה לבית הדין לאחר שהבעל הגיש את תביעתו לפירוק שיתוף בבית המשפט.

ע"כ תקציר טיעוני הצדדים וב"כ.

ועתה לפן ההלכתי.

לדעתי יש להיעתר לבקשת האשה למדור ספציפי מן הנימוקים כדלהלן:

א. בית הדין בהחלטתו מיום י"ח שבט תשע"א 23.01.2011 לא דחה את תביעת הגירושין של האשה על הסף. כל אשר נקבע בהחלטה זו שלא ניתן ליישם מעשית את תביעת האשה, וכפי שהסכימו האשה וב"כ (ראה פתיח להחלטה). הפרשנות הברורה היא, שאין טעם לשוב ולהמשיך לשלוח את הצדדים לייעוץ כאשר הבעל זנח את אשת נעוריו, ומרד בה לטובת אשה זרה. אין טעם להמשיך דיוני סרק ללא תועלת מעשית, אולם מכאן ועד לדחייתה של התביעה ולגרום לכך שהבעל יקבל פרס על מעשיו בדמות פירוק שיתוף בדירה ובכך יעזוב את אשת נעוריו לאנחות מבלי לכבד את התחייבותו הבסיסית לאשה למדור, הדרך ארוכה. על מה ולמה יתן ידו בית הדין למעול מעל באשה שכל חטאה בכך שהיא מעוניינת בשלום בית, מעוניינת לסלוח לבעל על הפגיעה בכבודה ומעמדה, למרות התנהגותו הבלתי מוסרית בעליל, אדרבה שיקום הבעל ויוכיח את טיעוניו, הרי ניתנה לו הזדמנות שכזו והוא הפסיד אותה.

ב. בית הדין בהחלטתו זו, ביסס את עמדתו בכך גם לאחר שעיין היטיב בחוות הדעת שהיו לנגד עיניו. הבה נתבונן במה שכתבה היועצת ד"ר סוזן זיידל בחוות דעתה מיום 20.01.2010: "... לא הצלחנו להכניס או לעורר "חיים" בזוגיות שלהם והטיפול נפסק ללא הישגים משמעותיים. בתפקידי כפסיכולוגית ומטפלת זוגית, אינני אומרת לזוגות מה לעשות להתגרש או להשאר ביחד, אעפ"כ, היה ברור בזמן הטיפול ששניהם סבלו מהעדר אהבה מבן/בת הזוג ולא הייתי אופטימית לגבי המשך הקשר ביניהם". ניסוח זהיר ומתון ובו היא בעצם מביעה את דעתה שאין הישגים משמעותיים, אין לה אופטימיות לגבי המשך הקשר ביניהם. משמעותה של חוות הדעת, שאין בה קביעת עמדה חד משמעית כפי שאנו רואים לעתים קרובות בחוות דעת של יועצי נישואין, יש כאן גישה פרגמטית עמה הלך בית הדין, לאחר שגם הוא התרשם מכך שהעובדה שהבעל רועה בשדות זרים לא תקל על מלאכת הטיפול במערכת הזוגית של הצדדים וכפי שציינה היועצת בסיום דבריה: "לדעתי הסיכוי לשלום בית אמיתי נמוך ביותר".

ג. גם מהעיון בחוות הדעת של יועץ הנישואין ד"ר משה אלמגור שלאחר ניתוח המערכת הזוגית שבין הצדדים כותב הוא לבית הדין "בשלב זה לא נראה לי שיש אפשרות להגיע לשלום בית, וכי ההפרדה בין בני הזוג חיונית כדי למנוע החרפתו של הנזק שכבר נגרם להם. בסיכום השיחה עמם הבעתי את דעתי בדבר הצורך להיפרד והדרכים האפשריות לעשות כך, כמו גם את דעתי שטיפול בשלב זה אינו מתאים". ניסוח זהיר ביותר ובו הבעת עמדה ברורה שבשלב זה, טיפול זוגי אינו מתאים. והמלצתו בהתאם למסקנה של היועצת ד"ר סוזן זיידל.

ד. לבית הדין סבירות גבוהה שהמצב הנוכחי נגרם בעטיו של הבעל שהחליט לעזוב את אשת נעוריו לטובת אשה זרה. לא אחת קורה ובעל מתעשת וחוזר לחיקה של אשתו, ומדוע שבית הדין ינעל אפשרות זו בפני האשה ללא הצדקה הלכתית ומוסרית גם יחד.

ה. בית הדין רואה חובה להעמיד את הבעל על חומרת מעשיו שכן מעשיו לא רק שגורמים נזק בהווה לו ולאשתו, אלא גם לילדיו, שכן בודאי לא היה רוצה לשמש להם כדוגמא אישית. מעשה זה של נטישת אשה לאחר כארבעים שנה והשלכתה ככלי אשר אין בו חפץ, הינו מעשה בלתי אנושי ונוגד מקובלות מוסרית מינימלית. אכן "מים גנובים ימתקו" אך לעומתם יש לזכור את הערך העליון והאושר השמור אך ורק לחיי משפחה ראויים, שהרי על האשה אומר שלמה המלך החכם מכל אדם "הון ועושר בביתו" וראה עוד משלי פרק ז'. בנסיבות הללו שהבעל נחשב כמורד באשה בעתירתו לפירוק השיתוף בדירה בה הם מתגוררים, לא מפסידה האשה זכויותיה הכוללים מדור ספציפי הנגזר ממחויבות הבעל בתנאי הכתובה למזונותיה.

ו. בית הדין דוחה את פרשנות הבעל וב"כ להחלטת בית הדין הנ"ל, שכביכול דחה את תביעת האשה וב"כ לשלום בית ובכך מבקשים הם להסיק שאין מקום לתביעת האשה למדור ספציפי. כאמור, ניתוח נכון של החלטת בית הדין יראה בעליל שהיא נבעה מהבחנה חדה ונכונה בחוות הדעת שהיו מונחים לפניו, ולאחר שבית הדין שמע את טענות הצדדים הגיע למסקנה שאין תוחלת מעשית לרצון האשה לשלום בית בשלב זה ותו לא, ומשכך נשמט הבסיס המרכזי של טענת הבעל וב"כ לדחיית עתירת האשה למדור.

ז. המעיין בפסקי הדין שצורפו ע"י האשה וב"כ יראה שגם כאשר היה פסק דין של בית הדין ובו קבע שמצווה להתגרש עדיין נותרה לדעת הרוב זכות האשה למדור. יתירה מכך גם לדעת המיעוט, במקרה דנן יודה, שלאשה מגיע מדור. שכן דעתו נבעה מכך שהתרשם שרצון האשה להתגרש, האשה בחרה להגיש תביעותיה הרכושיות לבית המשפט ולבסוף נאחזת היא בקרנות המזבח כהגדרתו במדור ספציפי בבית הדין.

כאמור במקרה דנן לא זו בלבד שהאשה לא עתרה בבית המשפט לפירוק שיתוף אלא גם מהחומר שבבית המשפט שצורף ע"י האשה וב"כ לדרישת בית הדין לא עלתה נימה של בקשה להתגרש. אדרבה, האשה מבקשת את בית המשפט, שלא לפרק את השיתוף בדירה ומציינת את העובדה שהיו בייעוץ שנפסק בגלל בגידת הבעל. לא בכדי, בקש בית הדין לראות את החומר מבית המשפט בטרם יוציא החלטתו בעתירת האשה, הדבר נעשה על מנת לבחון את מדת כנות האשה בתביעתה, שלא יימצאו סתירות בין עמדתה בבית הדין לעמדתה בבית המשפט.

לדעתי, מתייתר הצורך בהבאת נימוקים הלכתיים לאור הנסיבות העובדתיות הברורות, אולם אציין שפסקי הדין שצורפו מטעם האשה וב"כ רלוונטיים למקרה דנן. לזאת יש להוסיף לעיין בפסק דין שניתן ע"י אב"ד צפת-טבריה הגר"א לביא שליט"א והופיע בספרו עטרת דבורה חלק א' סימן ל"ב. בפסק דין זה, הקיף נושא זה של מדור ספציפי מבחינה הלכתית לרוחבו ועומקו, מקורו וטעמו כידו הטובה, וכן את ההשלכות שיש לפסק דין זה המתנהל בבית הדין, כאשר מנגד מתנהלת תביעה לפירוק שיתוף בבית המשפט של הבעל.

אעיר שבפסק הדין שציינו הבעל וב"כ בסיכומים אין קשר למקרה דנן, בו בית הדין לא נכח שהאשה עתרה לשלום בית ממניעים רכושיים כאמור בפסק הדין שאוזכר. כמו כן לא התרשמתי שיש כאן טקטיקה להשגת הישגים רכושיים ונטל ההוכחה מוטל על הבעל וב"כ שכן חבותו לאשה למדור ספציפי בנסיבות מקרה זה ברורה, וטיעוניו לא הוכחו.

ח. זכות האשה להמשיך להתגורר בדירה הנמצאת [...], נובעת כאמור בפוסקים, מחובת הבעל לדאוג למדורה של האשה לפי כבודו, ואסור לו להרע את התנאים בהם היתה מתגוררת. האפשרות שהובאה בפוסקים להעברת האשה ממקום המגורים אליו הורגלה, הוא באמצעות מציאת מדור חלופי שיעמוד בקריטריונים של הרמה אליה היא הורגלה באזור מגוריה כפי שיקול דעת רחב של בית הדין.

לאור האמור יש להחליט באם יסכימו עמי עמיתיי הדיינים, כדלהלן:

א. זכות האשה למדור ספציפי מבוססת בהלכה ומעוגנת בהתחייבות הבעל בכתובה, עם נישואיו לאשה.
ב. זכות זו קיימת בנסיבות העובדתיות של נדוננו, ולא פקעה עם החלטת בית הדין בתביעת האשה לשלום בית מיום י"ח שבט תשע"א 23.01.2011.
ג. הבעל מנוע מלמכור או להשכיר או לבצע כל דיספוזיציה אחרת בדירה הנ"ל.
ד. באם הבעל יהיה מעוניין להוציא את אשתו מהדירה ב[...], עליו להמציא לבית הדין הצעות למדור חלופי עם עותק לתגובת הצד השני ובית הדין ידון בבקשתו.
ה. צו העיקול שהוטל על הדירה הנ"ל לבקשת האשה וב"כ, יוותר בעינו כל עוד לא ניתנה החלטה אחרת.

הרב מימון נהרי - אב"ד

עברתי על דברי אב"ד הגר"מ נהרי שליט"א, ואינני יכול להסכים עמו - הן בנימוקו, והן במסקנתו.

אין צורך שאפרט בראשית דברי את הרקע הזוגי של הצדדים, ולא טענותיהם שהוגשו ע"י ב"כ במסגרת הסיכומים. מאחר שאב"ד כבר הביאם בפירוט בהחלטתו.

אלא אציין רק מספר נקודות בסיסיות:

א. האשה פתחה שני תיקים. תיק תביעה לשלום בית, ותיק תביעה למזונות אשה מיום 23/8/09.
ב. הבעל לא פתח תיק לתביעת גירושין. לעומת זאת הגיש תביעה לפירוק שיתוף בביהמ"ש ביום 2/7/09.
ג. במסגרת התביעה לשלום בית ביקשה האשה צו למדור ספציפי.
ד. תביעת האשה למזונותיה נדחתה, עקב השתכרותה של האשה במידה מספקת.
ה. בתביעת האשה לשלום בית התקיימו מספר דיונים בביה"ד והצדדים הופנו ליעוץ נישואין מטעם ביה"ד.
ו. לאחר שהיעוץ הראשון לא הניב המלצות לשלו"ב, הופנו הצדדים ליעוץ נוסף עפ"י בקשת האשה, ואף הוא הגיע למסקנא דומה שלא ניתן לבנות שלו"ב בין הצדדים ועל כן המליץ על גירושין.
ז. ביום 23/1/11 קבע ביה"ד בהחלטתו שלאור חוות דעתם של יועצי הנישואין "לא ניתן לצקת תוכן מעשי לתביעת שלום בית" שהוגשה ע"י האשה.
ח. למרות החלטת ביה"ד הנ"ל עומדת האשה על תביעתה למדור ספציפי בדירת מגורי הצדדים מהנימוקים המפורטים בסיכומי תגובתה מיום 7/2/11.

הזכות למדור ספציפי:
1) זכות האשה למדור ספציפי נובע מחובת הבעל לספק לאשתו מדור לפי כבודו ולפי כבודה, אמנם קביעה זו עשויה להשתנות כאשר בני הזוג חיים יחדיו בשלום.

אולם בנסיבות שחיי בני הזוג המשותפים נקלעו למשבר, אין ביכולת הבעל להוציא את האשה מהמדור אליו הורגלה שהרי זהו כאמור כבודה שהוא מחוייב לה.

2) סמכות ביה"ד לדון בתביעה האשה למדור ספציפי קיימת באחת משתי התביעות, בתביעת האשה לשלום בית, או בתביעת האשה למזונותיה.

3) הסיבה לכך שצו למדור ספציפי יכול שינתן אך ורק במסגרת התביעות הנ"ל, הוא בהתאם לתוכן שבכל אחת מהתביעות.

4) בתביעה לשלום בית זכות האשה למדור ספציפי, נובעת מכך, שלא ניתן ליישם שלו"ב ללא הבית שבו חיו הצדדים במשותף. מאחר והבית הוא המשכן להכיל בתוכו את המשך החיים המשותפים שבין בני הזוג.

5) בתביעה למזונות אשה, זכות האשה למדור ספציפי נובעת מכך, שמזונות אשה כוללים בתוכם את כל צרכיה השוטפים של האשה וביניהם המדור הספציפי, שהרי כאמור שיעור המזונות שהבעל חב לאשתו הוא לפי כבודו או כבודה.

6) אולם מאחר וכאמור כל תביעה והלוגיקה שלה בזכות האשה למדור סצפיפי, זה יוצר הבדלים מעשיים, כאשר האשה תובעת מדור ספציפי באיזה מסגרת תביעה היא נדונית.

7) כלומר קיים הבדל אם תביעת האשה למדור ספציפי היא במסגרת תביעת שלו"ב או במסגרת תביעת מזונות.

8) דאם תביעת האשה למדור ספציפי היא במסגרת תביעתה לשלו"ב, הרי שהמדור הספציפי מהוה סעד ליישום שלום בית בין הצדדים.

9) וכמו בכל בקשת סעד שמבקש אחד מהצדדים, ביה"ד נעתר רק כאשר זה מקדם את מטרת התביעה.

10) לכן במידה וביה"ד נוכח לדעת שסעד זה אינו מקודם את מטרת התביעה נמנע הוא מלהיעתר לסעד זה.

11) לפיכך אם ביה"ד הגיע למסקנא כמו במקרה דנן שאין אפשרות ליישם שלו"ב בין הצדדים, לשם מה יעתר ביה"ד להוצאת צו למדור ספציפי שאינו יכול לקדם את מטרת התביעה. ואין זה משנה שביה"ד לא כתב בהחלטתו שהוא דוחה את תביעת האשה לשלו"ב, די לנו בעובדה שהשלו"ב בין הצדדים אינו ריאלי.

12) זאת ועוד אם ביה"ד קובע שאינו יכול להוציא החלטה אקטיבית ליישום שלו"ב, ומאידך אינו דוחה את התביעה לשלו"ב. פירושו שביה"ד אינו רואה מקום להתערבותו בתביעה זו.

13) א"כ לא יתכן שלמרות זאת ביה"ד יחליט על זכאות האשה למדור ספציפי (כפי שכתב אב"ד). ובפרט בסיטואציה שכזו מקונן חשד שמא יותר מרצון "לשלום" יש רצון "לבית" ועל ביה"ד להיות זהיר כאשר יש לזה השלכות על הליכים משפטיים המתנהלים בערכאה אחרת.

14) לעומת זאת, עדיין ניתן להיעתר לבקשת האשה וב"כ למדור ספציפי במסגרת תביעת האשה למזונותיה.

15) אמנם ביה"ד קבע שהבעל אינו חייב במזונות אשתו מאחר והאשה יכולה לזון את עצמה ממעשה ידיה, אבל אין זו קביעה עקרונית לשלילת זכותה של האשה מדין מזונות אשה.

16) והיות ועומדת לאשה הזכות למזונותיה הכוללת בתוכה את זכותה למדור, הרי שיש להיעתר לתביעתה למדור ספציפי שהוא מדין מזונות שהבעל חייב לאשתו.

17) היוצא למסקנת הדברים שהאשה זכאית למדור ספציפי בגין חיוב הבעל במזונותיה, ואין הבעל רשאי להוציאה למדור אחר.

18) כל האמור הוא מההיבט ההלכתי, מאידך קיים גם היבט מציאותי תכליתי.

19) מאחר והמצב העובדתי בין הצדדים הוא כזה שהאפשרות לשלום בית היא חסרת סיכוי כפי שמשתקף מהחוות דעתם של היועצים, וכן מההתרשמות ממהלך הדיונים. ובפרט שהבעל כבר מנהל מערכת יחסים עם אשה זרה.

20) ובדיוק מהסיבות הללו קבע ביה"ד בהחלטתו "שלא ניתן לצקת תוכן מעשי לתביעת שלום בית".

21) כוונת ביה"ד בהחלטה זו היתה שכאשר זוגיות הצדדים גוססת, ביה"ד לא יזרים לה הנשמה מלאכותית, היות ועמידתה לאורך זמן היא בלתי אפשרית.

22) ביה"ד חייבו להיות ער לא רק לקיום הצד ההלכתי בהחלטותיו, אלא אף למציאות החיים האנושית. בפרט כאשר קיימת בפני ביה"ד חוו"ד מקצועית {ע"י ד"ר אלמגור}הקובעת שההפרדה בין בני הזוג חיונית כדי למנוע החרפתו של הנזק שכבר נגרם להם.

23) ומכאן נובעת מדיניותו של ביה"ד הרבני להוציא החלטות המסייעות לקיום זוגיות ממוסדת כדמו"י, ולא חלילה זוגיות נודדת.

24) לכן אם ביה"ד יקבע בהחלטתו שהאשה זכאית למדור ספציפי לזמן בלתי מוגבל (כפי שכתב אב"ד בהחלטתו) הרי שזו התוצאה העלולה להתהוות, ואסור שהיא תתרחש.

25) לפיכך למרות שכאמור האשה זכאית למדור ספציפי, ביה"ד קובע שזכותה של האשה תהיה מוגבלת ל-4 חודשים בלבד.

26) במהלך חודשים אלו יעשו הצדדים מאמץ לגבש הסכם גירושין הכולל בתוכו את כל המרכיבים הנדרשים.

27) לחילופין יוכלו הצדדים לבקש את עזרת ביה"ד ע"י קביעת מועד לדיון, או לבקש סיוע של אחד מדייני ביה"ד ללא דיון, במסגרת ישיבה משותפת עם הצדדים בלשכה לצורך גיבוש הסכם גירושין.

28) במידה ולצורך גיבוש הסכם גירושין ידרש פרק זמן נוסף מעבר לתקופה הנקובה לעיל, תוכל האשה וב"כ לבקש מביה"ד הארכת זמן זכאותה למדור ספציפי.

לאור האמור ההחלטה לדעתי כדלקמן:
א. האשה זכאית למדור ספציפי בדירת המגורים של הצדדים ב[...], ואין הבעל רשאי לעשות שום פעולה שעשויה לפגוע בזכאותה של האשה.
ב. זכאות האשה למדור ספציפי או לכל צו אחר מוגבלת לתקופת זמן של 4 חודשים.
ג. במהלך התקופה האמורה על הצדדים לגבש הסכם גירושין הכולל בתוכו את פירוק השיתוף בדירת הצדדים.
ד. במידה ובמהלך התקופה האמורה לא יגיעו הצדדים להסכמות בנושאים הנדרשים להסכם, רשאית האשה וב"כ לפנות לביה"ד, ולבקש להאריך את תקופת זכאותה למדור ספציפי לפרק זמן נוסף.

בשולי ההחלטה : תגובה להשגות אב"ד להחלטתי

א. חייב אני לומר שהנימוקים בהשגות האב"ד לעומת הנימוקים בדבריו בראש ההחלטה, גורמים לי לחוסר בהירות בנימוקיו.
ב. כתבתי בגוף החלטתי שכאשר הדיין בא להוציא החלטה בסכסוכים שבין בני זוג, בראשונה עליו לבחון את המקורות ההלכתיים לצורך מתן ההחלטה. ובשנית להיות רציונאלי בהתאם למבחן טובת הצדדים הריאלית (ולא האמוציונאלית). לשם כך ביה"ד נעזר באנשי מקצוע הבוחנים את המציאות האנושית והתכליתית שבין הצדדים. חוו"ד המקצועית נותנת לביה"ד תמונת מצב מציאותית על מנת שביה"ד ישקול בהחלטתו את טובת הצדדים. ומאחר וההמלצה כפי שכותב יועץ הנישואין מיום 24/9/10 ד"ר אלמגור (שהתמנה מטעם ביה"ד). "שעל בני הזוג להיפרד איש מרעהו", א"כ זו טובת הצדדים ועל ביה"ד מוטל ליישם זאת.
ג.
הרב אברהם מייזלס - דיין


קראתי בעיון רב את אשר כתב ידידי וריעי הגר"א מייזלס שליט"א ואת מסקנתו.

מוצא אני לנכון חובה לעצמי להגיב בקצרה כדלהלן:

א. לא מצאתי בדבריו כל התייחסות עניינית והלכתית למקרים דומים ואף חמורים ממקרה דנן (כמו המקרה בו כבר פסק בית הדין שמצווה להתגרש ואעפ"כ נפסק בבית הדין הגדול לדעת הרוב שמגיע לאשה מדור, וגם לדעת המיעוט נראה בבירור שיודה במקרה דנן וכמו שציינתי בנימוקיי) שדנו בהם בתי הדין בנושא כאוב זה, בו הבעל נוטש את אשת נעוריו ללא עילה מוצדקת לטובת אשה אחרת, דורש את פירוק השיתוף מהדירה על מנת לאלצה לצאת, והוציאו פסקי דין בהן נדוש הנושא הלכתית.

ב. מסקנתם של פסקי הדין שצורפו, היא אחת, שהבעל מחוייב במדור לאשה גם אם הוא מקיים קשר עם אשה זרה, וזאת, ללא הגבלת זמן. וכפי שצויין באחד מפסקי הדין, מטרת מדור ספיציפי להגן על האשה ממקרים בהם הבעל יבגוד באשתו וידחף אותה לגירושין ע"י מכירת הדירה באמצעות תביעה לפירוק שיתוף.

הבסיס ההלכתי לדין זה נובע מחיובו הברור של הבעל במזונות אשתו כל עוד לא העלה עילה שיש בה כדי לקבוע מעמדה כמורדת. עתירת הבעל לפירוק שיתוף במקרה דנן (שאין לו עילה הלכתית להכריז עליה כמורדת) כמוה כהכרזת מרידה שלו כלפיה, ומעמדו כמורד משמיט ממנו את החיובים שלה כלפיו, כך שזכותה להתנגד להליך שכזה. הדברים הללו לובנו היטיב בפסק דינו של אב"ד הגר"א לביא שליט"א שהובאו בספרו.

וראה עוד פד"ר כרך ח (עמודים199-207) מה שכתבו לדון בעניין בעל הדורש שלום בית ומבקש להעביר את אשתו לדירה אחרת בקומה עליונה באותו מקום ואשתו מתנגדת, שפסקו שם הגר"ח צימבליסט שליט"א, והגרש"ב ורנר זצ"ל, שזכותה של האשה להתנגד מכח הדין של "אין מוציאין מנוה יפה לנוה הרע" ועל פי זה פסקו שאין לחייב את האשה לחזור אליו לשלום בית, וממילא אין מקום לדון בתביעתו להכריז עליה כמורדת. ק"ו בן בנו של ק"ו, כאשר הבעל והאשה מתגוררים תחת קורת גג אחת, האשה דורשת שלום בית ומאמינה שלמרות שבעלה בגד בה יתכן ויחזור אליה כמו שקרה בעבר (בשנת 2007) והבעל דורש לפרק את הבית כדי להתנער מהמחויבות שלו כלפיה, שעל בית הדין מוטלת החובה להתנות זאת בתנאי שלא ירע את תנאי המגורים אליה הורגלה.

תנאי זה חייב להיות ברור ללא הגבלת זמן, שכן על בית הדין לשמש משענת יציבה לאשה ולא משענת קנה רצוץ.

ג. במקרה דנן, המעיין היטיב בחוות הדעת של יועצי הנישואין שניתנו, יראה שלא פסו הסיכויים לשלום בית וכפי שציטטתי מהם, ועל כך התבססה החלטת בית הדין שאין טעם בהמשך דיונים בתביעה זו ולא בדחייתה, וכפי שגם האשה וב"כ הסכימו, כך שלא ברור לי מדוע עלינו לנעול דלת בפני אפשרות חזרה וכפי שנוכחתי מנסיוני, שאין זה מן הנמנע שבעל חוזר לאשת נעוריו גם לאחר נטישתו אותה לטובת אשה אחרת.

ד. במקרה דנן הבעל לא טרח לתבוע גירושין, הצדדים עדיין מתגוררים תחת קורת גג אחת, השתכנעתי מכנות תביעת האשה לשלום בית במהלך הדיונים, ומדוע שבית הדין יתן את ידו לבעל למעול מעל באשת נעוריו, לאחר שלא הצליח להוכיח את עילתו לנטישתה, נתינת יד שכזו תביא למצב שהעושה מעשה זמרי יקבל שכר כפנחס באישור בית הדין. נתינת יד זו חמורה לאין ערוך מהנצחת המצב הקיים שאין לנו אחריות כלפיה, באשר היא רובצת על כתפיו של מי שיצר אותה.

ה. הייתי מוכן לקבל הצעה ריאלית של הבעל שתהיה מושתתת על בסיס מדור חלופי. יתכן והדבר ישמש כזרז לשכנוע האשה להפסיק לתלות יהבה בבעל המורד. אולם אינני מוכן לקבל זאת כשוט לאיום על האשה האומללה שתהיה כענייה העומדת בפתח בית הדין אחת לששה חדשים כדי להגיש בקשה מחדש למדור, תוך כדי שליחתה למו"מ להסכם גירושין בתיק שלום בית ומדור שלה. הדבר מנוגד להלכה המחייבת את הבעל המורד באשתו במזונות כולל מדור ללא הגבלת זמן. מנוגד לערכים מוסריים ואנושיים, ומנוגד להגיון הבריא. תחת אשר יתבע את אשת נעוריו שטיפחה את ביתו וגידלה את ילדיו כארבעים שנה, להשלים עם מצבה, מן הראוי שבית הדין יקרא לו להתעשת ולתקן את המעוות ויקויים בו "מודה ועוזב ירוחם"


הרב מימון נהרי - אב"ד


לאור הנימוקים המצ"ב, מחליט בית הדין כדלהלן:
א. זכות האשה למדור ספציפי מבוססת בהלכה ומעוגנת בהתחייבות הבעל בכתובה, עם נישואיו לאשה.
ב. זכות זו קיימת בנסיבות העובדתיות של נדוננו, ולא פקעה עם החלטת בית הדין בתביעת האשה לשלום בית מיום י"ח שבט תשע"א 23.01.2011.
ג. הבעל מנוע מלמכור או להשכיר או לבצע כל דיספוזיציה אחרת בדירה הנ"ל.
ד. באם הבעל יהיה מעוניין להוציא את אשתו מהדירה ב[...], עליו להמציא לבית הדין הצעות למדור חלופי עם עותק לתגובת הצד השני ובית הדין ידון בבקשתו.
ה. צו העיקול שהוטל על הדירה הנ"ל לבקשת האשה וב"כ, יוותר בעינו כל עוד לא ניתנה החלטה אחרת.

הרב מימון נהרי – אב"ד הרב יוסף יגודה – דיין

א. האשה זכאית למדור ספציפי בדירת המגורים של הצדדים ברח' לאון בלום 30 חיפה, ואין הבעל רשאי לעשות שום פעולה שעשויה לפגוע בזכאותה של האשה.
ב. זכאות האשה למדור ספציפי או לכל צו אחר, מוגבלת לתקופת זמן של 4 חודשים.
ג. במהלך התקופה האמורה על הצדדים לגבש הסכם גירושין הכולל את פירוק השיתוף בדירת הצדדים.
ד. במידה ובמהלך התקופה האמורה לא יגיעו הצדדים להסכמות בנושאים הנדרשים להסכם, רשאית האשה וב"כ לפנות לבית הדין, ולבקש להאריך את תקופת זכאותה למדור ספציפי לפרק זמן נוסף.

הרב אברהם מייזלס – דיין


נפסק כדעת הרוב.

ניתן ביום ד' באייר התשע"א
(08/05/2011)


הרב מימון נהרי - אב"ד
הרב יוסף יגודה - דיין
הרב אברהם מייזלס - דיין