בפנינו ערעור על החלטת כבוד ביה"ד הרבני האזורי ירושלים מיום 14.6.2024, בה חויב המערער במתן גט פיטורין לאשתו, ובמידה ולא יעשה, יוטלו עליו צווי הגבלה, בהתאם לחוק.

הצדדים נשואים כ-37 שנים, ולהם 8 ילדים, מהם אחת קטינה, כמעט בת 18.

בחודש ינואר 2023 עזבה האישה את בית הצדדים, ועברה לישוב צ'. בתאריך 26.2.2023 הגישה האישה תביעת גירושין, ובמסגרת התביעה היא מגוללת מסכת חיים קשה ביותר, ותובעת להתגרש מהבעל.

בי"ד קמא בהחלטתו הנ"ל הגיע למסקנה, שלא רק שאין סיכוי לשלום בית מחמת עמידתה התקיפה של האישה, שאינה רוצה בשום פנים ואופן לחזור לחיי שלום, אלא גם האיש אינו חפץ באמת ובתמים בשלום בית. וכך כותב בי"ד קמא בהחלטתו הנ"ל:

"כן נזכיר האמור בהחלטת בית הדין מיום 22.5.23 (הדיון הראשון שהתקיים, בפני דיין יחיד):

האישה טוענת: ... הבעל תבע אותי בסך 1.8 מילון ש"ח תביעת נזיקין. על התביעות שלי.

הבעל מגיב: זו לא תביעה שלי, רק של העמותה ש'. היא פרצה את המשרד בבית.

הוצג מסמך מיום 27.4.23 איום של ב"כ הבעל בתביעה ע"ס 1.8 מיליון ש"ח, בשל העובדה שהיא "משחירה את שמו של מרשי בדרך של פניה לגורמים שונים בטענות כוזבות".

מגיב הבעל: כי האישה לא מפסיקה ואני צריך להגן על עצמי. כדי שתפסיק עם התלונות. כדי שנתבע את ד'. הוא כמו צל.

ומוכח מהאמור שהבעל לא חפץ באשתו, וכי ניתן להאמין שבעל החפץ באשתו תובע אותה בתביעה של 1.8 מילון ש"ח?

כן נזכיר האמור בהחלטת בית הדין מיום 22.5.23 (הדיון הראשון שהתקיים, בפני דיין יחיד):

הבעל מגיב לשאלות בית הדין: כל הטענות לאלימות נידונו ב 10 תלונות במשטרה ומצאו אותה שקרנית. גם בבית משפט. [...] היא אלימה ולא מכבדת, היא קשה ומדברת לא יפה.

וכי כך מדבר בעל שאוהב את אשתו? שהיא שקרנית? אלימה? קשה? הרי ודאי שכל אמירתו לכך שהוא רוצה שלום עם אשתו אינה אמת!

כן נזכיר האמור בהחלטת בית הדין מיום 22.5.23:

הבעל מגיב: פה זה לא הבימה. זה הצגות. את שקרנית ויש ה' בשמיים.

וכי כך מדבר בעל לאשתו כשרוצה אותה לשלום?

בהמשך מביא בי"ד קמא ראיות נוספות שהאיש אינו חפץ באשתו, וכי כל טענתו לשלום בית, הינה מהשפה ולחוץ:

"נזכיר אף מתוך האמור בהחלטת בית הדין מיום 30.4.24 (דיון ההוכחות שהתקיים):

מציגה התובעת מייל שהבעל שלח לה לפני שבוע, שם רשם לה בעל:

"התיק כולו יגיע לבג"ץ ולתקשורת [...] נבלה 10 שנים בית משפט...".

וכן רשם שם הבעל לאישה:

"ומי שיפרע ממך זה רק מו"ר אבי זצ"ל – ונשמתו הטהורה בגן עדן - אני סומך על תפילתו והרבה דרכים למקום – מחלה ממהרת תאונת דרכים ומחבלים".

ועוד רשם לה הבעל:

"אם ח"ו יהיה פירוד, מי מהגדולים שרק יזמין אותך לחתונה ואו ידבר עימך...".

ומה לנו יותר מכך (מה שרשם הבעל לאשתו) כדי להוכיח את אי אהבתו של הבעל לאשתו...

ועוד מהאמור בהחלטה שם:

האישה מדברת מדם לבה, הבעל מגיב: שקרנית.

אגב, עשרות פעמים בדיון זה כינה הבעל את אשתו "שקרנית".

ומה לנו יותר מכך כדי להוכיח את אי אהבתו של הבעל לאשתו...

ועוד מהאמור בהחלטה שם:

האישה מוסיפה: אין צורך שאחזור על טיעונים שכבר אמרתי כי נפסק שההליך ימשיך מהנקודה הקודמת. ביום שפתח תיק לשלום בית הוא הגיש לי כתב תביעה אצל השופט סילברמן שטען שגנבתי לו הסכם ביני לבינו על ירושת ההורים, לא היה כלום, אך זה ענין אחר, והבאתי לו את השקית שהוא רצה מתחת למיטה, ולא היה שם שום הסכם. הוא תבע אותי ב 100,000 ש"ח וטוען שלום בית?

מציגה האישה את תביעת הבעל כנגדה בבית משפט בסך 100,000 ש"ח. כן מציגה ייפוי כוח של הבעל לעו"ד מטעמו מיום 18.5.23.

כך שהבעל – הטוען כי הוא אוהב את אשתו רוצה עמה שלום – הגיש כנגדה תביעה משפטית גדולה מאוד. ומה לנו יותר מכך כדי להוכיח את אי אהבתו של הבעל לאשתו...

ואמנם, הבעל הגיב לכך במסגרת ההחלטה הנ"ל:

המוסדות תבעו אותה ולא אני.

אני מנהל העמותה ואני חותם על הייפוי כוח.

היא לקחה 1,000 מסמכים, וגנבה שקים, וחצי לא החזירה. אני רק הסתפחתי לשם.

ברם, אין זו תגובה רצינית שיש מקום בכלל להתייחס אליה. ודאי שהבעל עצמו – ראש המוסד ומנהל העמותה - הוא זה שעמד מאחרי תביעה זו והיה מודע לה בעליל.

ועוד מהאמור בהחלטה שם:

מוסיפה האישה: בית הדין הפנה אותנו לתיאום הורי אצל ד"ר סגל, אני התנגדתי, וד"ר סגל כתב "הבעל יותר מרומז לאישה שאין ברצונו לתת לה גט, והדבר יכול להימשך שנים ארוכות", "הבעל מתייחס באופן פוגע כלפי האישה ובני משפחתה כולל אמירות גזעניות ביחס למוצא העדתי, ביקשתי פעמים רבות מהבעל לחדול בכך, אך הוא בשלו". הוא מרכז העולם.

מציגה דו"ח ד"ר סגל מיום 6.7.23.

ושוב נשאל – וכי נוהג בעל האוהב את אשתו? והתשובה ידועה כאמור.

ועוד מהאמור בהחלטה שם:

הבעל מגיב: 4 ילדים באו להעיד נגדך במשטרה. למה את משקרת? כל הילדים פוחדים ממך.

ומה לנו יותר מכך כדי להוכיח את אי אהבתו של הבעל לאשתו...

ועוד מהאמור בהחלטה שם תחת הכותרת "טענות והוכחות הנתבע":

טוען הבעל: ... אני אעשה הכל כדי שיהיה שלום בית, ואם לא נצליח, אני אגיש תביעות על כל מה שהיא עשתה לי, עכשיו אני מוכן לסלוח. היא הגישה כנגדי 10 תלונות במשטרה וכולם נסגרו מחוסר אשמה, בזבזתי המון כסף, אתבע אותה ב 10 מיליון ש"ח אם היא לא אשתי, אני מוכן לסלוח עכשיו על הכל.

כך שהבעל מאיים על אשתו, מה יקרה לה ומה יעשה לה אם לא תבוא עמו ל"שלום בית". ומה עוד צריך כדי להבין שהבעל מנסה להציק לאשתו בכל מאודו ולא חפץ בה כלל..."

בנוסף, הבעל העלה טענות וחשדות שאשתו בוגדת בו, ראה גם החלטת בי"ד קמא מיום 30.4.24, ובהחלטת בי"ד נשואת הערעור. ביה"ד קובע שלא מצא בטענות הבעל כל רמז לכך שהאישה ניהלה קשר אסור!

בי"ד קמא מגיע למסקנה שהסכסוך בין הצדדים הינו כספי, ולכן האיש מסרב לגרש. הוא מעוניין בחלק מירושת הוריה (שיחיו לאורך ימים ושנים טובות). הגם שבפנינו האיש הכריז שמוכן לוותר על הירושה מהוריה, אך זאת בתנאי שיתקיים הליך רציני לשלום, ביודעו שאין היתכנות לדבר שכזה, בוודאי לאור עמדת האישה.

בי"ד קמא מגיע למסקנה לחייב בגט, הואיל ולמעשה שני הצדדים מורדים זה על זה, ובפרט בנדו"ד שאין כל סיכוי לשלום בית, ולאור המאיסות הקשה של האישה בבעל, לפי הצהרתה.

לאחר ששמענו את דברי ב"כ האיש, גם מעט מדברי האיש, וכן את דברי האישה, הגענו למסקנה שאכן בי"ד קמא צדק בקביעתו שאין כל סיכוי לשלום בית. ביה"ד התרשם מדברי האישה, שבשום אופן אינה מוכנה לחזור לחיי האומללות שהיו מנת חלקה, בחיי הנישואין. הביטויים הברורים לא משאירים כל מקום לספק.

באשר לעמדת האיש – הבחנו, כפי שגם בי"ד קמא הבחין, שכאשר האישה מדברת, הוא צוחק בזלזול (בלשון המעטה), וניכר שהוא נהנה שהאישה סובלת מאמירת הדברים הקשים שנאמרו. לא נראה שהאיש חפץ באישה. התרשמות בי"ד קמא שהאיש הינו סרבן גט מחמת רצונו בממון, אם מדובר בממון הירושה או שאינו מוכן להתחלק עמה בממון שצברו במהלך הנישואין, נראית כהתרשמות נכונה. ואפשר גם, שאינו מעונין להכתים את עצמו כגרוש, בהיותו רב קהילה העוסק בשלום בית (כפי שטען ב"כ, ראה שורה 78 לפרוטוקול הדיון בפני בי"ד דנן). כך או כך, התרשמנו שהאיש אינו חפץ בשלום בית.

מפרוטוקול הדיון שהתקיים בבי"ד קמא, יום לפני הדיון בבי"ד דנן, אמר האיש (הדגש לא במקור):

"אני מסכים להישבע בנקיטת חפץ, שאני אוהב את אשתי, ורוצה את אשתי, רבינו ירוחם וכל אלה. דבר שני, אם אני לא מרגיש טוב, שאני ייתן גט, אני מרגיש שחטפו את אשתי לעזה, אי אפשר לדבר איתה, רציתי לדבר איתה, הזמינו ביטחון, איך יהיה שלום בית, בית הדין יחייב את האישה, ל 15-20 פגישות, ואחרי זה נראה, במקום לכפות אותי לתת גט שזה גט פסול מדאורייתא, אם רוצים לשנות את הלב שלי, זה לקבוע טיפול זוגי, ואני חותם שאם זה לא יצליח, אני נותן גט בשמחה, הלב שלי לא מסוגל לתת גט, חד משמעית."

איש האוהב את אשתו, אינו מחזיק אותה בכוח כשבוית חרב, מעגן ומסרב ליתן לה גט.

טענות המערער כביכול בי"ד קמא עשה "בליץ דיוני" כנגד האיש – אינן נכונות כלל ועיקר.

עיון בתיק בי"ד קמא מלמד שבי"ד קמא נהג בתיק בדרך הנכונה לניהול הדיון, תוך התחשבות בשני הצדדים, ותוך מניעת שיבוש ההליך הדיוני. פסה"ד המפורט והמורחב מלמד על הזמן הרב שהשקיע בי"ד קמא בעניינם של הצדדים, באחריות ובמסירות. בי"ד לא מיהר, ואף מינה שני מומחים – את ד"ר שלמה וינר, ואת ד"ר יעקב סגל. האם אפשר בכלל לטעון שבי"ד קמא עשה הליך מהיר ואגרסיבי?

האם יש מקום בכלל לומר ש - "ביה"ד מנתח את אבני הדרך בהליך בניתוח מאוד סובייקטיבי", כטענת ב"כ הבעל? הרי כל מי שמעיין בתיק, רואה שלא אצה לבי"ד קמא הדרך. האם אפשר לטעון שהאיש לא קיבל את יומו? אלה דברי הבל ורעות רוח!

התרשמנו כאמור, שהאישה לא מוכנה בשום פנים ואופן לחזור לחיי שלום, בשום דרך וצורה, וכפי שאמרה, אפילו דקה אחת לא מוכנה לשהות יותר במחיצתו. נפנה לאשר אמרה בדיון בפנינו (שורה 136 ולהלן לפרוטוקול הדיון, הדגש לא במקור):

"יש לנו נכסים הערך בשווי של 7 מיליון ש"ח גם אם הוא יאמר שהוא מוכן לתת לי את החצי שלו תמורת ניסיון לשלום בית – אני לא מוכנה. אני לא רוצה לנסות אפילו דקה, לא שעה.

אני לא מאמינה שהוא רוצה שלום בית, מי שכתב לי שרוצה שאמות ע"י מחבלים או תאונת דרכים או מחלה קשה – לא רוצה שלום בית. הוא משקר שהוא אוהב אותי, הוא אוהב אולי דברים אחרים שבי. יחסי האישות שהוא אמר – אתם יודעים מה זה קרקע עולם, קניתי את השקט שלי בהסכמה ליחסים.

ביה"ד: את מסבירה עכשיו את הטיעונים של המיאוס ושל זה שהוא לא רוצה שלום בית.

האישה: מה האהבה שלו? שאני אמות?

(לשאלת ביה"ד על מפגשים לנסות שלום בית) עם מי? איתי לא יהיה. הוא ציטט את וינר נצטט ממנו עוד: גם את טענתו של מ' שכוונתו לשלום בית קשה לקבל, לא היה אפילו ניסיון קל שבקלים לקרוא לו' להתפייס, כל צעדיו היו צעדי מלחמה. זה אותו וינר.

הוא גם שלח אותו לגירוש כלכלי – אני מתחילה אמרתי: תן לי גט, חצי חצי ברכוש וזהו. לא כתובה לא מזונות. מה הוא אמר: תפצי אותי ב-4 מיליון על הירושה ההזויה שהוא בונה על מאה מיליון ש"ח שיש שם."

הדברים ברורים ונהירים. וכפי שיכולנו להתרשם, האיש לא יכול להתאפק, ואף בביה"ד נוהג בזלזול כלפי אשתו, וכאשר היא מדברת מדם ליבה, הוא יושב וצוחק.

ציפינו שמי שאוהב את אשתו, יבכה למשמע הדברים, או לפחות יראה פנים כאובות! כך לא מתנהג בעל שרוצה שלום בית. כך לא מתנהג בעל שרוצה את אשתו. כך לא מתנהג אפילו מי שרק רוצה את כספה של אשתו!

לאור האמור, ביה"ד דוחה את הערעור, ומורה לבי"ד קמא להמשיך בהליך אכיפת פסה"ד, בהתאם לכלים המקובלים, כדי למנוע עגינות מהאישה, עגינות המתמשכת כבר כשנה ומחצה.

האיש העלה ערעורים נוספים, בעניין חיוב ההוצאות, מועד הקרע, מינוי מומחה. הואיל ולא הוגשו בעניינם בקשות לרשות ערעור, וכבר לא ניתן להגיש בקשות לרשות ערעור בעניינם, החלטות אלו חלוטות, וביה"ד כערכאת ערעור לא ידון בהחלטות חלוטות.

באשר לחיוב ההוצאות – בשלב זה ביה"ד מורה להשאיר את הערובה בקופת ביה"ד למשך 60 יום. בעוד 60 יום יחליט ביה"ד אם להחזיר את כספי הערובה או להעבירם, כולם או חלקן, למשיבה או/ו לאוצר המדינה, וד"ל.

ככל שהליך הגירושין יסתיים במועד מוקדם יותר, הצדדים יודיעו על כך ויינתנו החלטות בהתאם.

בית הדין משאיר את התיק פתוח למשך 60 יום.

ניתן לפרסם לאחר השמטת שמות הצדדים.

ניתן ביום י"ב בתמוז התשפ"ד (18/07/2024).

עותק זה עשוי להכיל שינויי ותיקוני עריכה