בפנינו בקשת המבקשת לרשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי בירושלים (מאת כב' ראב"ד הרה"ג מרדכי רלב"ג שליט"א) מיום 11.3.25 באשר למומחה לניכור הורי, מזונות, ושמיעת קול הילדים.

לצדדים שלושה בנים: ב' - בן 15, מ' - בן 13 וחצי וי' בן 9 וחצי.

להלן החלטת כב' ב"ד קמא מיום 11.3.25 נשוא הבקשה לר"ע:

בקשת האישה במגוון נושאים הוגשו לעיונו של בית הדין ונציינם:

1. מינוי גברת ענבל קיבנסון לבדיקת הטענה לניכור הורי כשלדבריה ד"ר סגל אינו מומחה להבין בשאלת הניכור ההורי.

2. תביעה למזונות וכדלהלן:

בית הדין הנכבד מתבקש להורות לצדדים להגיש מסמכים הכוללים מידע כלכלי בעניינם וכן להורות לאב להגיש גם מידע כלכלי הנוגע לאשתו החדשה.

בית הדין הנכבד מתבקש להורות לאב לשלם את מזונות שני בניו מ' וי'.

בית הדין הנכבד מתבקש להורות לאב להפקיד לפקדון את מזונות בנו ב'.

בית הדין הנכבד מתבקש להורות לאב לשלם את מדור ילדיו.

בית הדין הנכבד מתבקש להורות לאב לשלם דמי "מחציות" לשלושת ילדיו.

בית הדין הנכבד מתבקש להורות כי כל התשלומים יחלו החל מיום 7.4.21.

3. קביעת מועד לדיון וזימון הילדים להשמיע עדות בבית הדין ללא נוכחות הוריהם ובנוסף להורות לעו"ד גריכטר, האפוטרופוס לדין מה עלה בהקלטות של האב עם ילדיו כשלטענת האישה, האפוטרופוס המליצה על כך.

האיש הגיב על בקשת האישה למינוי מומחה לניכור הורי וטען כי לא רק שד"ר סגל קבע בחוות דעתו שהאם מנכרת וכן האפוטרופוס לדין, אלא אף ביה"ד התרשם מכך בדיון בפניו ועל כן אין מקום למנות מומחה חדש בנושא.

ביה"ד מקבל את עמדת האיש ודוחה את הבקשה למינוי מומחה חדש בבדיקת הניכור ההורי. ביה"ד סומך ידיו על מומחיותו של ד"ר סגל והטיפול בכך.

בנוגע לתביעת האישה למזונות הגיב האיש וביקש לדחות את בקשת האישה לחיוב מזונות הילדים ולאור החלטת בית הדין על ניכור הורי ומהחשש כי אם יחליט ביה"ד על העברת חיוב המזונות לידי האישה, היא תשתמש בכך לצורך מלחמתה עם האיש.

בנוסף ציינה כי ביה"ד חייב את האיש במדור ולטענת האישה שהאב לא חויב במחציות, מכחיש האיש וטוען כי הוא משלם את ביטוחי הבריאות של ילדיו.

מאחר ולא התקיים דיון זה זמן רב, ביה"ד מורה למזכירות לזמן את הצדדים לדיון בהתאם ליומן ביה"ד בנוגע לבקשת האישה לחיוב האב במזונות ילדיו.

מעבר לכך, בקשות האישה לזמן לדיון את הילדים - ביה"ד סבור שדבר זה אינו נחוץ כעת ועל כן היא נדחית.

האפוטרופוס לדין הכחישה לחלוטין את טענות האישה על הקלטות הילדים שנעשו בהמלצתה ועל כן אין להתייחס לבקשות האישה בעניין זה.

האישה הגישה ערעור על ההחלטה הנ"ל וכך כתבה בבקשתה:

"בית הדין הנכבד מתבקש לבטל את ההחלטה קמא מיום 11.3.25 ולקבוע כי הקטינים ישמעו בפני בית הדין קמא, וכי ימונה מומחה לבחינת שאלת ניכור הורי וכן יכריע בדבר מזונות מדור ומחציות".

ומסכמת המבקשת (סעיף 39):

"שלוש בקשות מנומקות היטב ונתמכות בדין הגישה המבקשת ושלושתן נדחו. נדחו ללא כל נימוק או ללא נימוק שיכול להחזיק וללא הסבר שיש בו הבהרה כיצד דחיית הבקשות תיטיב עם מי מהקטינים".

דיון והכרעה
לאחר העיון בכל חלקי בקשת הערעור קובע בית הדין כי דין הבקשות לרשות ערעור - להידחות על הסף, ולהלן נבאר קביעה זו בכל אחד מהסעיפים.

מינוי מומחה לניכור הורי
בתיק זה מונה הפסיכולוג ד"ר סגל, שהוא פסיכולוג חינוכי, התפתחותי, ומטפל משפחתי מוסמך, ובקיאותו היא אף בתחום ניכור הורי ויחסי הורים-ילדים. כך שמעבר לעובדה שבית הדין דנן אינו מתערב בזהות המומחה שממנה ב"ד קמא, בנידון דנן אף ניתן לקבוע כי מונה מומחה מתאים ומקצועי, כך שניתן להבין את החלטת בית הדין האזורי שאין למנות מומחה אחר בתיק כבקשת האם.

מזונות
החלטה למזונות זמניים ניתנה ביום 7.4.21. בהחלטתו האחרונה, הורה כב' ב"ד קמא למזכירות לזמן את הצדדים לדיון בהתאם ליומן ביה"ד בנוגע לבקשת האישה לחיוב האב במזונות ילדיו, כך שמעבר לעובדה שבדרך כלל, בית הדין דנן אינו מתערב בהחלטות למזונות זמנים במסגרת הליך ערעור, הרי שבנושא זה אף נקבע דיון בבית הדין, ואין הצדקה להתערב בעבודת בי"ד קמא בעניין הממתין לדיון, זאת אף אם סבורה המבקשת שיש מקום לשנות את ההחלטה למזונות זמניים שכבר ניתנה בעבר. בדיון שיתקיים בעניין המזונות, וככל שימצא בית הדין לנכון להוסיף על דמי המזונות הזמניים, תהא המבקשת רשאית לבקש מאת ב"ד קמא פסיקה רטרו-למפרע, והוא ישקול את בקשתה כמקובל.

שמיעת קול הילדים בבית הדין
בעניין שמיעת קול הילדים בבית הדין – חלוקות הדעות, וישנם בתי דין שלא שומעים את קול הילדים בבית הדין מטעמים שונים. יש הטוענים ששמיעת קול הילד עלולה להחריף את הניכור; לעיתים הילד מדבר מתוך גרונו של ההורה המנכר; לעיתים זה מסלים את העימות בין ההורה לילד שקולו נשמע. בנוסף, יש הסוברים כי הילד בלאו הכי סובל מספיק בתוך המערכת המשפחתית המתפרקת והמסוכסכת, והצורך להשמיע את קולו בבית הדין רק יוסיף על סבלו.

ואכן, יש לבחון כל מקרה לגופו האם תהיה תועלת בשמיעת קול הילדים בהתאם לנסיבות אותו מקרה, כאשר השיקולים דלעיל צריכים להילקח בחשבון.

ברם, כב' ב"ד קמא מכיר את התיק ואת ילדי הצדדים, והוא החליט שלא לשמוע את קול הילד. החלטתו הנוגעת לניהול התיק היא סבירה, שהרי אין חובה משפטית לקבל בקשת הורה הרוצה שקול הילדים ישמע בבית הדין, ומשכך, אין מקום לשמיעת ערעור על כך בשלב זה של התיק.

בנוסף, ב"ד קמא רשם "בקשות האישה לזמן לדיון את הילדים - ביה"ד סבור שדבר זה אינו נחוץ כעת ועל כן היא נדחית", ומסגנון ההחלטה "דבר זה אינו נחוץ כעת" ניתן להתרשם שמדובר בחלטה זמנית, ויתכן ובעתיד יסבור ב"ד קמא שיש מקום לכך. כמובן שאין מקום לשמוע ערעור על החלטה זמנית זו.

בנוסף, בתיק מצויה אפוטרופוס לדין שתפקידה הוא להביא בפני בית הדין את קולו של הילד. יתכן ואף ד"ר סגל נוהג כך. ולכן אין צורך שגם בית הדין ישמע את קול הילד עצמו.

לאור כל האמור, הבקשות לרשות ערעור נדחות על הסף; ומשלא התבקשה תגובת הצד השני - ללא פסיקת הוצאות.

התיק ייסגר.

העתק ההחלטה יועבר לידיעת ב"ד קמא.

מותר בפרסום לאחר השמטת שמות ומספרי זהות הצדדים.

ניתן ביום כ"ד באדר התשפ"ה (24/03/2025).

הרב יצחק אושינסקי