א. לפנינו:
(א) "תביעה לאכיפת הסכם תשלומי מזונות רטרו והגדלת מזונות עתידית"; (ב) בקשה שהוגדרה "בקשה לסעד דחוף ללא חובת יישוב סכסוך" (בתיק "סעד זמני בהליך יישוב סכסוך"!) ושעניינה בבקשה להורות על העברת הקטין מבית הספר שבו התחנך עד כה לבית ספר אחר.

נבחן את שתי הבקשות – כל אחת בפני עצמה – ונבהיר במה ידון בית דיננו ובמה לא ידון בשלב זה.

ב. ה"תביעה לאכיפת הסכם תשלומי מזונות רטרו והגדלת מזונות עתידית" היא למעשה שתי תביעות נפרדות: תביעת אכיפה, שהתשתית המשפטית לה (כשמוגשת היא כתביעה או בקשה לערכאה השיפוטית ולא להוצאה לפועל) היא לכאורה טענה לביזיון בית הדין בהפרת ההסכם שאושר בו, ותביעה להגדלת המזונות, שהתשתית המתבקשת לה אמורה להיות לכאורה טענה כי המזונות שנקבעו בהסכם אינם מספיקים בשל שינוי נסיבות כזה או אחר.

יוער כי תיתכן תשתית גם בדמות בקשה לביטול ההסכם, אלא שלבקשה הנשענת על תשתית כזו נדרשים שני שלבים: תחילה קביעה כי דין ההסכם להתבטל ולאחר מכן דיון בתביעת המזונות לגופה. בענייננו מכל מקום נראה מן התביעה שלא בכך מדובר, שהרי לו בכך היה מדובר לא הייתה תביעה זו יכולה לדור בכפיפה אחת עם תביעה לאכיפת אותו הסכם עצמו, מחד גיסא, ולא הייתה נתחמת למזונות העתיד בלבד, מאידך גיסא. גם נימוקי התביעה אינם נימוקים התומכים לכאורה בביטול ההסכם אלא בטענה של שינוי נסיבות. לפיכך נניח כי אכן מדובר בתביעה להגדלת מזונות הנשענת על טענה לכאורית לשינוי נסיבות ולא על טענת בטלות ההסכם.

ג. בכתב התביעה מציינת התובעת כי התביעה מוגשת לאחר שהליך יישוב סכסוך הסתיים בי"ח בסיוון התשפ"ד (24.6.24).

לא ברור מן הדברים אם כוונת התובעת היא לומר שההליך הסתיים ואף חלפו ימי עיכוב ההליכים שלאחר תקופת יישוב הסכסוך ולכן, לכאורה, יכולה תביעה להיות מוגשת; או שמא כוונתה אף לומר כי במועד הגשת תביעתה (הנושאת את התאריך '3 ליוני 25' ושהאגרה בגינה שולמה בי"ט בסיוון התשפ"ה – 15.6.25) טרם חלפה שנה מיישוב הסכסוך ולכן יכולה התביעה להיות מוגשת.

מכל מקום, בין שכוונת התובעת רק כי תקופת יישוב הסכסוך תמה ובין שכוונתה אף לומר כי טרם חלפה שנה מאז – כדי לקבל את עמדתה נזקקים אנו לכאורה אכן לזו ואף זו, היינו לקיומם של שני תנאים מצטברים אלה: תום התקופה ואי־חלוף שנה מאז. משנבחן את המסד העובדתי והמשפטי נמצא כי בפועל התקיים רק התנאי הראשון שבשני אלה, היינו כי תקופה יישוב הסכסוך אומנם תמה אך פרק הזמן שחלף מאז יישוב הסכסוך גדול מפרק הזמן המאפשר, על פי החוק, לסמוך את התביעה הנוכחית על הליך יישוב הסכסוך האמור.

ונבאר:
הבקשה ליישוב סכסוך בעניינם של הצדדים הוגשה בל' באדר א' התשפ"ד (10.3.24).

ממועד זה יש למנות את שישים הימים הקבועים בחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ה – 2014. על פי סעיף 6א(א)(1) לאותו חוק אין להביא בענייננו במניין את התקופה שבין י"ד בניסן לכ"א בניסן, לפיכך יש למנות את הימים שמל' באדר א' התשפ"ד (10.3.24) – לא כולל יום זה עצמו (ראה סעיף 10(א) לחוק הפרשנות, תשמ"א – 1981) ועד י"ג בניסן, סך הכול ארבעים ושניים יום, ועוד – לצורך השלמת שישים יום – שמונה־עשר יום המתחילים בכ"ב בניסן. שמונה־עשר יום אלה תמו בט' באייר התשפ"ד (17.5.24) ומאחר שיום זה היה יום שישי הרי שעל פי סעיף 10(ג) לחוק הפרשנות, תשמ"א – 1981, תמו שישים הימים בי"א באייר התשפ"ד (19.5.24).

האמירה שהליך יישוב הסכסוך הסתיים בי"ח בסיוון התשפ"ד (24.6.24) – אמירה שנסמכת על מכתב של מזכירות בית הדין המתעד את סגירתו הטכנית של התיק והמצורף לתביעה – אין לה על מה לסמוך מן הפן המשפטי, אם כי יש לשער שנובעת היא מטעות בתום־לב בהבנת מהותו של המכתב האמור.

ד. בין כך ובין כך, סעיף 3(י)(1) לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ה – 2014, מתנה את הגשת התביעה ללא שיגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך (וכפי שעולה מגופם של דברים למרות הניסוח ה'צולע' קמעא מדובר לאו דווקא בהגשת תביעה ללא שתוגש בקשת יישוב סכסוך מעולם אלא גם – ובמידת מה יש לומר בעיקר – בהגשת תביעה לאחר שחלף זמן ממועד הגשת הבקשה ליישוב סכסוך) בשני תנאים מצטברים (או התנאי חליפי שאינו נוגע לענייננו והמוגדר בסעיף 3(י)(2) לחוק האמור):

תנאי אחד (המורכב בעצמו משני תנאים) הוא "בשנה שקדמה להגשת התובענה כבר הוגשה בקשה ליישוב סכסוך בין אותם צדדים והמבקש להגיש את התובענה הגיע לפגישות המהו"ת"; והתנאי השני "ובלבד שבעת הגשת התובענה חלפו התקופות כאמור בסעיף קטן (ה) ותקופת 15 הימים שבסעיף 4 לעניין הבקשה".

התנאי השני התקיים באשר לבקשת יישוב הסכסוך שהוגשה בין הצדדים שבענייננו, שכן כאמור לעיל התקופות של שישים הימים ואף חמישה־עשר הימים שלאחריהם, חלפו זה מכבר.

אך התנאי הראשון לא התקיים, ונבאר:
כפי שעולה מלשון החוק – שלעיל אף הדגשתיה – את השנה יש למנות לא ממועד סיום יישוב הסכסוך אלא ממועד הגשת הבקשה, בענייננו: ל' באדר א' התשפ"ד (10.3.24).

גם במניין ימי שנה זו אין להביא בחשבון את התקופות שנקבעו בסעיף 6א(א)(1) לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ה – 2014: שני ימי ראש השנה, יום הכיפורים, התקופה שמיום י"ד בתשרי עד יום כ"ב בתשרי והתקופה שמיום י"ד בניסן עד כ"א בניסן – ובסך הכול: עשרים יום, ולפיכך בעבור תקופה שהחלה כאמור בל' באדר א' התשפ"ד (10.3.24) הסתיימה שנה (כהגדרתה בסעיף 3(3)(ב) לחוק הפרשנות, תשמ"א – 1981) בא' בניסן התשפ"ה (30.3.25).

ומכאן שבמועד שבו הוגשה התביעה שלפנינו מנועים היו הצדדים מלהגיש תובענות שהחוק מחייב ניהול הליך יישוב סכסוך קודם להגשתן.

עם זאת, בסעיף 2 לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ה – 2014, הוחרגו כמה תביעות מן התובענות שחוק זה מחייב לגביהן את ניהולו של הליך יישוב סכסוך. בכלל התביעות שהוחרגו: "תובענה לאכיפה ולביצוע של החלטה שיפוטית, לרבות לפי פקודת בזיון בית משפט". ומכאן שבכל הנוגע למרכיב של אכיפת ההסכם שאושר וקיבל תוקף של פסק דין יכולה התביעה שלפנינו להיות מוגשת ולהידון אף שנוכח האמור לעיל תובענות אחרות (שלא הוחרגו) בין התדדים שלפנינו מצריכות הליך יישוב סכסוך חדש ואינן יכולות להיסמך על ההליך הקודם.

לעומת זאת התביעה להגדלת מזונות מצריכה הליך יישוב סכסוך חדש.

לפיכך בדיון שנקבע בעניינם של הצדדים ידון בית הדין רק באכיפת המזונות שנקבעו בהסכם. תביעה להגדלת מזונות תוכל האם להגיש רק לאחר שיתקיים הליך חדש ליישוב סכסוך.

ה. אשר ל"בקשה לסעד דחוף":
סעיף 3(ז)(1) לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ה – 2014, מתיר ל"צד לבקשה ליישוב סכסוך" "להגיש, בכל עת, לערכאה שיפוטית המוסמכת לכך לפי דין, בקשה לסעד דחוף בעניין נקבע לפי סעיף 5, לסעד זמני לשמירת המצב הקיים או לעיכוב יציאה מן הארץ".

הסעד המבוקש בבקשה שלפנינו הוא העברת מוסד לימודים, לאמור: לא מדובר בשמירת מצב קיים אלא בשינויו, ולפיכך אין הבקשה יכולה להיסמך על הסיפא של ההוראה האמורה. אלא שלבד מ"שמירת מצב קיים" ועיכוב יציאה מן הארץ אפשר המחוקק גם בקשה ל"סעד דחוף בעניין נקבע לפי סעיף 5" הסעיף שבו הוסמך שר המשפטים להתקין תקנות לביצועו של חוק זה ובכללן, לפי ס"ק (א)(3), "רשימת עניינים שבהם ניתן להגיש בקשה לסעד דחוף לפי סעיף 3(ז)".

ואכן הותקנו, כידוע, תקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע״ו – 2016, שבסעיף 12(א)(3ב) להן נקבע כי "בקשה לסעד דחוף לרישום ילד למוסד לימודים אשר מוגשת בסמוך לתחילת הלימודים" נכללת בבקשות לסעד דחוף שרשאי צד להגיש בכל עת.

עם זאת בסעיף 12(ב) לתקנות האמורות נקבע כי "לבקשה לסעד דחוף יצורפו אסמכתאות לרבות לעניין הדחיפות".

בבקשה שלפנינו ציינה המבקשת כנימוק לדחיפות הבקשה כי הקטין מתחיל את לימודיו, ככל ילדי ישראל, ב־1.9 וכי הצדדים לא יספיקו להגיע לדיון קודם לכן אלא אם ייקבע בדחיפות. בדברים אלה אין אלא את הטענה כי אכן מדובר בבקשה ה"מוגשת בסמוך לתחילת הלימודים", משהורו התקנות על אסמכתאות לעניין הדחיפות ברי – ואף בלאו הכי מסתבר – כי כוונתן אינה רק ליישום דרישת הסמיכות לתחילת הלימודים וכי נדרש להסביר מדוע הבקשה דחופה לפי מהותה, היינו בענייננו: מדוע אכן נחוצה העברת הקטין ממוסד לימודי אחד לאחר.

נציין כי הבקשה שלפנינו לא זו בלבד שאינה כוללת הנמקה אלא שחסרה היא אף פירוט של הבקשה עצמה – היכן למד הקטין עד כה ולאן מבוקש להעבירו.

לפיכך תיבחן הבקשה לסעד זה לגופה רק לאחר שתגיש התובעת בקשה מתוקנת שבה תפרט את תוכן בקשתה ואת נימוקיה.

ו. עם זאת, מאחר שטובתם של קטינים עומדת בראש מעיינינו, לא נוכל להתעלם מקיומה של האפשרות כי אכן קיים צורך דחוף במעבר המדובר.

מטעם זה הורה אב בית הדין, הרה"ג דוד בר שלטון, לאב, בהחלטה מהיום, להגיב לבקשת האם בתוך שבעה ימים.

מובהר אפוא – ולמען הסר ספק ייאמר כי הדברים נאמרים בתיאום עם אב בית הדין – כי תגובת האב תוגש כבר עתה, בתוך שבעה ימים, מבלי להמתין להבהרתה של האם את פרטי הבקשה, שאומנם אינם ידועים לבית הדין אך הדעת נותנת כי האב עצמו יודע במה דברים אמורים.

במקביל תגיש האם כאמור הבהרה לבקשתה.

לכשיהיו לפני בית הדין הבקשה המתוקנת והתגובה ישקול בית הדין אם יש בהן די כדי ליתן החלטה לגופו של עניין או שמא נחוצים תגובה נוספת ולחילופין דיון שיתקיים במהלך הפגרה ככל שיימצא כי אכן קיים צידוק לקיומו.

ז. ההחלטה מותרת בפרסום בכפוף להשמטת שמות הצדדים ומספרי תעודות הזהות שלהם.

ניתן ביום כ"ד בתמוז התשפ"ה (20.7.2025).

הרב יחיאל חיים פריימן
עותק זה עשוי להכיל שינויי ותיקוני עריכה