לפנינו תיק מזונות ילדים שנפתח לבקשת האישה, שלאחר מכן אף צורפה לו בקשה לסעד זמני – מזונות זמניים, בעוד האיש טוען לדחייה על הסף מחמת חוסר סמכות, וזאת לטענתו משום שהוא הקדים ופתח תיק מזונות בבית המשפט.

האישה טענה בתגובתה כי הבקשה לפתיחת תיק בבית הדין הרבני קדמה בזמן לפתיחת התיק בבית המשפט. טענה זו נתמכה במסמכים, ואף אומתה מול מזכירות בית הדין, אשר סרקה לתיק תיעוד כי הבקשה הוגשה בדואר אלקטרוני והתקבלה במערכת בית הדין במועד ובשעה שצוינו.

לפיכך השאלה הנדרשת להכרעה היא האם הזמן הקובע לעניין הסמכות, הוא זמן הגשת הבקשה לפתיחת תיק, או מועד פתיחת התיק בפועל על ידי המזכירות.

המסגרת הנורמטיבית
מקום שבו מוקנית סמכות מקבילה לבית הדין הרבני ולבית המשפט לענייני משפחה, על פי ההלכה הפסוקה הסמכות מסורה, דרך כלל, לערכאה שאליה הוגשה התביעה הראשונה במבחן קדימות הזמן (ראו בג"ץ 58/08 פלונית נ' בית הדין הרבני האזורי בחיפה (2010), בפסקאות 11-10).

עם זאת, הפסיקה חזרה והבהירה כי מבחן הקדימות בזמן אינו מבחן טכני גרידא, שמטרתו הינה קביעת מועד מוחלט שאין בו מחלוקת, אלא מבחן מהותי – קביעת המועד בו בעל הדין הפעיל את ההליך השיפוטי. כנגזר מכך, אמת המידה לקביעת הזמן תהיה בחינת מועד הפעלת ההליך השיפוטי על-ידי בעל הדין, ולא פעולות אדמיניסטרטיביות שנעשו לאחר מכן בידי מזכירות הערכאה.

הבחנה זו הודגשה בפסק דינו של בית הדין הרבני הגדול בתיק 1291753/8, שם נקבע כי תשלום אגרה – אף שהוא תנאי להגשת תביעה – אינו כשלעצמו בגדר הגשת תביעה, וכי המועד הקובע הוא מועד הגשת כתב התביעה למזכירות בצירוף אסמכתה לתשלום. וכך נאמר שם:

"כתב התביעה הוגש, עם האסמכתא לתשלום האמור, בבוקרו של י"ב בתשרי (30.9), המועד שגם מוגדר במערכת המחשוב של בית הדין המועד פתיחת התיק הן מנהלית (היינו המועד שבו הוגש למזכירות בית הדין כתב תביעה ושבו התבקשה זו, עם הגשתו, לפתוח תיק) והן משפטית (כיוון שאכן שולמה אגרה), לו לא הייתה האגרה משולמת היה זמן הפתיחה המשפטי מאוחר יותר, אך לעולם אין הוא יכול להיות מוקדם יותר מזמן הפתיחה המנהלי, שכן אי אפשר לראות תביעה כאילו הוגשה טרם שהגיש התובע כתב תביעה או למצער הודעה על תביעה ועל כוונה להגיש כתב תביעה מפורש בהמשך."

מן האמור עולה בבירור כי נקודת המוצא לקביעת המועד הקובע היא פעולתו הדיונית של בעל הדין ופנייה למזכירות לפתיחת תיק, ולא פעולת רישום טכנית עצמה.

מן העיקרון האמור, שלפיו תשלום אגרה כשלעצמו אינו מקנה קדימות בזמן, מתחייב גם הכיוון ההפוך: אין זה מתקבל על הדעת כי מועד רישום טכני במערכת המחשוב, הנתון לעומסים או לשיקולים אדמיניסטרטיביים, הוא שיכריע שאלה מהותית של סמכות בין ערכאות. קביעה כזו תעתיק את נקודת הכובד מן המעשה הדיוני של בעל הדין אל קצב עבודתה של המזכירות, ותפגע בוודאות הדיונית.

נוסיף ונציין כי בפסיקת בתי הדין הרבניים נדחתה לא אחת גישה המבקשת לייחס משמעות מכרעת לפעולות טכניות שאינן בשליטת בעל הדין. כך, בפסק דינו של בית הדין הרבני בתל-אביב (תיק 375950/1) נאמר:

"אין אנו יכולים לקבל את הטענה שתאריך משלוח בדואר רשום או מועד אסיפת כתב התביעה מבית הדואר ע"י פקיד בית משפט ייחשב מועד הגשת התביעה.

אם נקבל טענה זו 'ייפרץ הסכר' ומדוע שלא נקבל טענה שמסירה לשליח של חברת שליחים או לעורך דין עמית - תחשב אף היא כמועד פתיחת ההליך? אם נקבל את טענת ב"כ האישה נצטרך להתמודד חדשות לבקרים עם טענות 'יצירתיות' 'וחדשניות' מהו מועד פתיחת ההליך ואף נאלץ לקיים הליכי הוכחות בעניין."

מעצם הנמקת הדברים עולה ההבחנה העקרונית בין משלוח בדואר רגיל – שאינו מאפשר ודאות באשר למועד הקבלה – לבין הגשה באמצעים אלקטרוניים או פנייה ישירה לערכאה, מקום שבו מועד ההגשה ומועד הקבלה חופפים כמעט לחלוטין וניתנים להוכחה. במצבים אלה, שורת הדין היא לקבוע כי מועד ההגשה על-ידי בעל הדין הוא הקובע, ולא מועד הטיפול המאוחר של המזכירות במסמכים.

התאמה למציאות הטכנולוגית
מסקנה זו מתיישבת עם תקנה 161(1) (ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018:

"מועד שליחת המסמך האלקטרוני או ההודעה האלקטרונית, כפי שמופיע בשעון פנימי של מערכת המחשוב של השולח המכויל לפי כללים מקובלים, יהיה מועד ההמצאה של המסמך האלקטרוני, ואם נשלחה הודעה אלקטרונית מבית המשפט לנמען שאינו מיוצג בידי עורך דין כאמור בתקנת משנה (א), מועד פתיחת המסמך האלקטרוני כפי שמופיע בשעון פנימי כאמור יהיה מועד ההמצאה של המסמך האלקטרוני, ואולם אם היה המועד אחרי השעה 17:00 בימים א' עד ה' בשבוע או ביום ו' או ביום מנוחה שנקבע בחיקוק, ייחשב המסמך האלקטרוני כאילו הומצא ביום החול שלאחריו".

כך גם מופיע בתקנה 4(1)(ד) לתקנות בתי הדין השרעיים (דרכי המצאה), התשפ״ג-2022.

התקנות האמורות אינן עוסקות בשאלת מרוץ הסמכויות, אך התכלית המונחת ביסודן – התאָמת הדין למציאות החיים במתן דגש על ההתפתחות הטכנולוגית, והימנעות מתלות בלתי סבירה בפעולות מזכירות – נכונה גם לענייננו.

ברוח זו נפסק גם בהחלטת בית הדין הגדול (תיק 1315423/1), כי טעויות מזכירות, לרבות אי-פתיחת תיק פורמלי או אי-דרישת אגרה במועד, אינן יכולות לפגוע בסמכות הערכאה או בזכויותיו הדיוניות של בעל הדין.

משמעות קביעת מועד דיון בערכאה מקבילה
האיש טען עוד כי בית המשפט לענייני משפחה קבע מועד לדיון בתיק, ויש בכך לשיטתו כדי להכריע את שאלת הסמכות. טענה זו אין לקבל.

ראשית, גם מבית הדין יצאה הזמנה לצדדים, אף אם מועד הנפקתה מאוחר יותר. שנית, וכעיקר, נקבע בפסיקה כי קביעת מועד דיון, כשלעצמה, אינה יוצרת סמכות יש מאין, ואינה גוברת על קדימות מהותית של פנייה לערכאה אחרת.

לעניין זה יפים דברי בג"ץ 8497/00 פייג-פלמן נ' פלמן, שמהם יש ללמוד כי צעדים דיוניים ראשוניים, ובכלל זה בקשה לתגובה או קביעת מועד, אינם מהווים "שלב מתקדם" של דיון בסוגיית הסמכות, ואין בהם כדי לשלול סמכות שכבר קנתה לה ערכאה אחרת.

היעדר מחטף וכנות ההליך
למעלה מן הצורך יובהר, כי אין יסוד לטענה שלפיה מדובר ב"מחטף" דיוני שנועד אך ורק "לתפוס" סמכות. הבקשה למזונות שהוגשה לבית הדין הרבני לא הייתה בקשה סתמית בלבד, אלא בקשה מלאה ומפורטת, ובפרישת מכלול הנתונים כמתחייב.

הפסיקה הבחינה הבחנה ברורה בין הליך שננקט לשם בירור כן ואמיתי של זכויות, לבין הליך שננקט אך ורק לחסימת דרכו של הצד שכנגד לערכאה אחרת. לעניין זה עמד בית הדין הרבני הגדול על כך שתביעה אינה נגועה בחוסר כנות מקום שבו היא מפורטת, כוללת את הנתונים הדרושים, וניכר כי מגישהּ מבקש את בירורהּ לגופהּ ולא אך את עצם פתיחתה (ראו: בית הדין הגדול תיק 1291753/8, והמקורות שצוטטו שם, למשל ע"א 617/78 לאה בן יחזקאל נ' יחזקאל בן יחזקאל).

בענייננו, היקפה של הבקשה – מלמד כי מדובר בכוונה אמיתית לקיים דיון לגופו של עניין, ולא במהלך טקטי בלבד.

סיכום והכרעה
מן המקובץ עולה כי שאלת הקדימות בזמן ההגשה נבחנת לפי מועד פעולתו הדיונית של בעל הדין, ולא לפי מועד פתיחה טכנית של התיק במערכת.

קביעה אחרת תעמיד את שאלת הסמכות על אדנים מקריים, תמעיט את יכולת ההשפעה בפעולות שבשליטת בעלי הדין ביחס לקדימות בזמן, ותוציא את הזכות הדיונית מידיהם תוך תלותה בגורמים מנהליים שאינם בשליטתם.

כאשר נוכחנו שהגשת הבקשה של האשה לבית הדין קדמה – יש לקבוע כי קמה לבית הדין הסמכות לדון במזונות הילדים.

הדיון יתקיים כמתוכנן בתאריך [...].

ניתן ביום כ"א בשבט התשפ"ו (08/02/2026).


עותק זה עשוי להכיל שינויי ותיקוני עריכה