א. לפניי בקשת לעיון מחדש בהחלטה קודמת שבה קבעתי כי טרם דיון בבקשתה לעניין הסדרי השהות עליה לפנות להליך יישוב סכסוך.

המבקשת טוענת כי מאחר שהתקיים – או שמא עדיין תלוי ועומד – הליך בין הצדדים בבג"ץ אין הצדדים זקוקים להליך יישוב סכסוך טרם דיון בעניינם.

טענה זו יש לדחות. עתירה לבג"ץ – לפי מהותה, אף אם נוגעת היא לצדדים, אינה הליך המתנהל בעיקרו בין הצדדים עצמם אלא בין העותר לרשויות, ובמקרה זה בינו לבין בית הדין. עתירה כזו אינה "תובענה בעניין של סכסוך משפחתי" כהגדרתה בסעיף 2 לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ה – 2014, "תובענה בין בני זוג, בין הורים או בין הורים לילדיהם", ואין בהיותה תלויה ועומדת או סיומה בשנה האחרונה כדי לפטור מהליך יישוב סכסוך לפי סעיף 3(י)(2) לחוק האמור.

עם זאת עיון בתיק מלמד כי טרם חלפה שנה מעת שניתנה החלטת בית דיננו שדחתה את בקשת המשיב לעיון מחדש בהחלטות קודמת שלו לעניין מזונות ילדי הצדדים ולעניין הסמכות הנתונה לבית הדין בעניינם ומעת שניתנה החלטת בית הדין הגדול שדחתה את ערעור המשיב באשר לכך.

ההליכים שבהם ניתנו ההחלטות האמורות עולים אכן, לכאורה, כדי "תובענה בעניין של סכסוך משפחתי", ונוכח קיומם לכאורה יש הצדקה לדון בבקשת המבקשת אף ללא קיום הליך יישוב סכסוך קודם לה.

מכל מקום מאחר שהחלטה בנוגע לכך עומדת בניגוד להחלטתי הקודמת הרי שטרם שתינתן החלטה כזו נדרשים אנו לנהוג בהתאם להוראות תקנות הדיון בסוגיית סתירת הדין, לקיים דיון במעמד הצדדים ולאפשר למשיב, ככל שסבור הוא אחרת, להעלות את טיעוניו.

ב. בהרכבו של בית דיננו בא לאחרונה שינוי עם מעברו של הרב יהודה יאיר בן מנחם שליט"א לכהן כאב בית דין בבית דין אחר ועם כניסתו של הרב יחיאל חיים פריימן שליט"א לכהן כדיין שלישי בבית דיננו.

בהתאם לתקנה ע"א לתקנות הדיון על בית הדין לקבוע מאיזה שלב יימשך הדיון בעניינם של הצדדים לפניו, בהרכבו החדש, אם מהשלב שבו פסק הדיון בהרכב הקודם או משלב מוקדם יותר, לאחר שישמע את עמדות הצדדים לעניין זה.

אכן לכאורה שעה שמדובר בהליך חדש לא חלה תקנה זו, אף אם מדובר בצדדים שהתקיימו ביניהם הליכים קודמים, אך נוכח הזיקה בין ההליכים סבור בית הדין כי נכון יהיה לאפשר לצדדים להביע את עמדתם בשאלה אם טרם דיון לגופו של עניין נזקק בית הדין בהרכבו החדש לשמוע את הטיעונים העומדים ברקע.

ג. משכך תקבע מזכירות בית הדין דיון מוקדם בעניינם של הצדדים.

בדיון זה יטענו הצדדים תחילה באשר לצורך בהליך יישוב סכסוך. לאחר מכן יחליט בית הדין בעניין זה.

ככל שיוחלט כי אפשר לשמוע את הבקשה ולדון בה לגופה כבר עתה יביעו הצדדים את עמדותיהם לאחר מכן בהתאם לתקנה ע"א ותתקבל החלטה בעניין זה.

ככל שיוחלט שנדרש הליך יישוב סכסוך יידחה שלב זה לדיון שיתקיים לאחר הליך יישוב הסכסוך, אם לא יצליח הליך זה לייתר את הדיון בבקשה.

לאחר שיחליט בית הדין (באותו דיון או לאחר תוך הליך יישוב הסכסוך, בהתאם לאמור לעיל) בשאלה מאיזה שלב של ההליכים נדרש ההרכב החדש לשמוע את טענות הצדדים, יישמעו הבקשות והטענות, מן השלב שייקבע כי יש לשמוע את הטענות ממנו ואילך, לגופן.

ד. ככל שעד למועד הדיון תתקבל עתירת המשיב לבג"ץ וייקבע כי אין לבית הדין סמכות לדון בעניינם של הצדדים יידע המשיב את בית הדין בנוגע לכך טרם הדיון.

מובהר כי בהעדר החלטה אחרת של בג"ץ יצא בית הדין מנקודת ההנחה כי הסמכות נתונה לו כפי שקבע בהחלטותיו בעבר, כפי שקבע בית הדין הגדול בדחותו את ערעור המשיב בעניין זה וכפי שקבע אף בג"ץ בעתירותיו הקודמות של המשיב. לפיכך לא יישמעו טענות לעניין הסמכות בדיון זה.

ה. החלטתי זו מותרת בפרסום בכפוף להשמטת שמותיהם של הצדדים ומספרי תעודות הזהות שלהם.

ניתן ביום י"א בתמוז התשפ"ה (7.7.2025).

הרב דוד בר שלטון
עותק זה עשוי להכיל שינויי ותיקוני עריכה