בפנינו בקשת האשה ע"י ב"כ מיום 20.1.11 לביטול החלטת ביה"ד הרבני מיום א' סיון תשס"ח 4.6.08 שקבע עיכוב הליכים לעניין חיוב מזונות הילדים. בקשה זו הוגשה בעקבות החלטתו של בית דין צדק בני ברק המשמש כבורר והחלטתו מיום ד' שבט תשע"א 9.1.11 שבו קבע משמורת והסדרי ראיה והסדרת תשלומי מזונות הילדים.

במקביל לבקשה הנ"ל הוגשה תביעת הבעל לשעבר מיום 24.01.2011 לביטול הסכם הגרושין.

הבקשה והתביעה הינן תולדות החלטתו של הבורר מיום הנ"ל ד' שבט תשע"א 9.1.11.

תיק זה המונח בפנינו למתן החלטה בהרכבו הנוכחי בראשות כב' הראב"ד דחיפה שליט"א הינו מהתיקים הקשים והמורכבים ביותר שידע ביה"ד בחיפה. הן מבחינת המאבקים הקשים המתנהלים בין הצדדים שנים רבות, והן מהבחינה המשפטית, ואף מבחינת משקלו הפיזי של התיק שצבר עם השנים הרים של ניירת.

על כן בבוא ביה"ד ליתן פס"ד חייב הוא להקדיש זמן רב למתן החלטה זו מאחר ונדרש ממנו לעבור על כמות אדירה של חומר כדי לברור את מה שרלוונטי ולציין את כל השתלשלותו של התיק והלבטים העובדתיים והמשפטיים הנגזרים מתיק זה.

הפרטים העובדתיים הנחוצים העולים לאחר העיון הם כדלהלן:

א. הצדדים חתמו על הסכם גירושין ביום כ"ב ניסן תשס"א 15.4.01.
ב. ביה"ד אישר את ההסכם כפס"ד ביום כ"ב ניסן תשס"א15/4/01.
ג. הצדדים התגרשו באותו היום כ"ב ניסן תשס"א 15/4/01.
ד. בסעיף ו' להסכם הגירושין הנ"ל נקבע ע"י הצדדים "שכל בעיה שתתעורר בהמשך הזמן יתבררו הדברים ע"י הגאון הרב ניסים קרליץ שליט"א".
ה. בתאריך ל' סיון תשס"ג ביקש הבורר להעביר את עניין משמורת הבן הסדרי הראיה של הילדים עם אביהם לביה"ד הרבני וזאת מאחר והאם לא מאפשרת לילדים להפגש עם אביהם.
ו. בפני ביה"ד הרבני בהרכבו הקודם בראשות אב"ד הרה"ג חיים הרצברג שליט"א התקיימו דיונים לעניין הסדרי ראיה והחזקת הבן וניתנו החלטות לעניינים אלו הכוללים משמורת הבן אצל האב וזאת לאחר שביה"ד הגיע למסקנה שזוהי טובת הבן.
ז. במסגרת טענות הצדדים לעניין תשלומי המזונות החליט הבורר ביום כ"ה אייר תשס"ח להוציא צו המעכב את תשלומי המזונות אשר נקבעו בהסכם הגירושין כסעד להחלטתו הקודמת מיום ט אייר תשס"ה בו הורה לאשה לבטל צו עיקול ולהקפיא פקודת מעצר כנגד הנתבע האב. וזאת מאחר והאשה לא קיימה את החלטות הבורר ולא הופיעה לדיון במשך תקופה ארוכה בפני הבורר.
ח. בתאריך א' סיון תשס"ח 4.6.08 נתן ביה"ד תוקף להחלטת הבורר לעיכוב ביצוע הליכים לענין מזונות הילדים. ביה"ד נדרש לעניין זה מאחר והחלטת הבורר אינה קבילה בפני הרשויות המוסמכות והואיל והסכם הגירושין אושר ע"י ביה"ד הרבני ואין די בהחלטת בורר.
ט. בתאריך כ"ד תשרי תש"ע 12/10/09 הוגשה לבית הדין בקשה ע"י המוסד לביטוח לאומי להבהרת החלטה לעניין עיכוב ביצוע הליכים. תיק זה הועבר לטיפולו של הרכב המיוחד בראשותו של ראב"ד חיפה וזאת מאחר וההרכב הקודם הסתלק מטיפולו בתיק.
י. בתאריך ה' אייר תש"ע הסתלק אף הבורר מטיפולו בתיק של בני הזוג, וכותב "לכן בכל נושא כולל עניין נקיטת ההליכים בעניינים הקשורים להסכם הגרושן על ביה"ד המטפל בתיק לדון ולהוציא החלטות" וכן חזר והוסיף בהחלטתו מיום י"ט אייר תש"ע.
יא. בתאריך כ"ז אייר תש"ע 11.5.10 התקיים דיון בבקשת המוסד לביטוח לאומי במעמד הצדדים וב"כ וב"כ המוסד לביטוח לאומי. במהלך הדיון הוסכם שהצדדים יחזרו ויפנו לבורר בנושאים השנויים במחלוקת על מנת שישמע טענות הצדדים ויתן החלטתו.
יב. בתאריך ד' שבט תשע"א 9.01.11 נתן הבורר את החלטתו בנוגע למזונות הילדים וזאת לאחר שהצדדים הופיעו לפניו לדיון וקבע שעל האב לשלם עבור מזונות שני הילדים עד ר"ח אב תש"ע ומרח' אב תש"ע מזונות שלושת הילדים.
יג. בנוסף לעניין המזונות הוסיף הבורר והחליט החלטות אופרטיביות נוספות:
א. שלשת הילדים יהיו במשמורת האם.
ב. יש להדריך את האב לקיים קשר תקין ביניהם.

חובה לציין מיד לאחר שהבאנו את הפרטים העובדתיים, שעניין המשמורת והביקורים הועבר לביה"ד ע"י הבורר כפי שהובא לעיל סעיפים ה' – ו', וכמו"כ מהחומר שבתיק עולה כי לא הובאו בפני הבורר חוו"ד מקצועיות לעניין הסדרי הראיה והמשמורת, ולמרות זאת הוסיף הבורר לקבוע בעניין המשמורת והסדרי הראיה וכן לעניין מזונות הילדים.

העולה מהמקבץ העובדתי, שלא די בכך שתיק זה ביסודו כאמור קשה ומורכב, עוד קיימת כאן תסבוכת סמכויות. שהרי לאור האמור נוצר פיצול סמכויות בין ביה"ד הרבני לבורר.

דהיינו נושא תשלום מזונות הילדים נשאר בסמכות הבורר. ואילו נושא המשמורת והסדרי הראיה עברו מהבורר לסמכות ביה"ד בהסכמת הצדדים. זהו מצב עובדתי בלתי נסבל. מאחר שכל שלושת הנושאים הנזכרים קשורים זה בזה והחלטה בכל אחד מהנושאים הללו משליכה על האחרים.

הבסיס המשותף לקביעת החזקת הילדים, הסדרי ראיה ומזונות הילדים היא בהתאם לטובתם של הילדים.

לבתי הדין הרבניים יש את הכלים והאמצעים לבחון את טובת הילדים מכח חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוס, שמקנה לביה"ד את הסמכות למנות מומחה מטעמו שיבחן מהי טובת הילדים בכל הנושאים שמנינו לעיל. ואכן ביה"ד מתבסס או נעזר באנשי המקצוע שהוכשרו לנושאים אלו כמו פקידות סעד לסדרי דין (עובדים סוציאלים) שמביאים בפני ביה"ד תסקירים ובהן המלצות לצורך קביעת משמורת והסדרי ראיה.

לעומת זאת כאשר ההורים מוסרים את כל הנושאים האמורים להכרעתו של הבורר עלול בהחלט להיות שעיקרון טובת הילדים יפגע מאחר שלבורר אין את האמצעים המקצועיים לבחינת טובתם של הקטינים.

יתירה מזאת מסירת נושא הילדים להכרעתו של הבורר, משמעותו שאף אם הבורר טעה בהכרעתו, אין לכאורה אפשרות לתקן זאת. מאחר והכרעתו של הבורר עפ"י החוק היא אבסלוטית ולא ניתנת לערעור. ואף ביהמ"ש המאשר את הכרעת הבורר לא בודק את נימוקיו [במידה וקיימים נימוקים] אם נכונים הם. אלא רק אם הבורר פעל על פי הפרמטרים שנקבעו בחוק הבוררות.

אמור מעתה, במקרה דנן שכאמור נוצר פיצול סמכויות בנושאים הקשורים לקטינים בין ביה"ד הרבני לבורר, זוהי סיטואציה המגבילה את ביה"ד לנהל את הנושאים שבסמכותו באופן שיוכל למצות את טובת הילדים.

ומשום כך אף ההרכב הנוכחי בראשות הראב"ד לא הסכים לנהל דיונים בנושא המשמורת והסדרי הביקורים, כל עוד נושא מזונות הילדים נשאר בסמכותו של הבורר.

הנושא היחיד שנגזר מהנושאים הנזכרים שההרכב הנוכחי הסכים לדון בו, הוא עיכוב ביצוע הליכי תשלום מזונות הילדים שנקבעו ע"י הבורר, ואושר בשעתו ע"י ביה"ד. ומשום כך פנה המוסד לביטוח לאומי לביה"ד להבהרת ההחלטה לעיכוב ביצוע, ומסיבה זו הסכים ההרכב הנוכחי לדון בנוכחות ב"כ המל"ל ולהתמקד בהבהרת החלטה, ולא מעבר לכך.

כאמור בהחלטתו האחרונה של הבורר מיום 9/1/11 הוכרעו כל הנושאים משמורת, הסדרי ראיה, מזונות הילדים וזאת למרות שנושאי והסדרי הראיה כאמור כבר עברו בעבר לסמכות ביה"ד בהסכמת הצדדים והתקיימו דיונים.

הפועל היוצא מזה שמחד אין זה בסמכות ביה"ד הרבני לאשר או לבטל את החלטת הבורר. והדבר היחיד שנשאר בלעדית בסמכות ביה"ד הוא ביטול הצו לעיכוב ההליכים. מאידך ביטול הצו לעיכוב ההליכים קשור אינטגרלית עם נושא המשמורת והסדרי ראיה.

הנה לנו הפלונטר, כאשר עירוב סמכויות שנו כאן!


הפתרון לתסבוכת זו אינה מצויה בהרכבי ביה"ד בחיפה, היות ותיק זה כבר עבר את כל הרכבי הדיינים שהסתלקו בזה אחר זה מטיפול בתיק.

על כן אין מנוס מלהעביר תיק זה לכבוד נשיא ביה"ד הגדול הרב הגאון שלמה משה עמאר שליט"א, שיקבע הרכב חדש באחד מבתי הדין בארץ אשר ידון במכלול התיק לטובת הקטינים.

לאור האמור ביה"ד מחליט כדלהלן:

א. הצו לעיכוב הליכים למזונות הילדים שניתן על ידנו ביום 4.6.08 בטל החל מיום 15/1/11.
ב. מעבירים את התיק לכב' נשיא ביה"ד הגדול הרה"ג הרב שלמה משה עמאר שליט"א ע"מ שיקבע הרכב באחד מביה"ד בארץ לדון במכלול הנושאים הקשורים לילדים.
ג. באשר לדמי מזונות העבר המעוכבים החל מיום 4.6.08-15.1.11 יישאר צו עיכוב הביצוע בתוקפו עד להכרעת הרכב ביה"ד אשר ימונה ע"י כב' נשיא ביה"ד הגדול כאמור לעיל.

ניתן ביום כ"ג באדר א התשע"א
(27/02/2011)

הרב שלמה שלוש - ראב"ד
הרב מימון נהרי - דיין
הרב אברהם מייזלס - דיין


בשולי ההחלטה:
זו ההזדמנות, בעקבות כל האמור לעיל להתריע בפני ציבור הדיינים שכאשר מובא בפניהם הסכם גירושין לאישור, ומופיע בו סעיף הקובע שכל חילוקי הדעות בין הצדדים בעתיד הנובעים מהסכם הגירושין, יוכרעו בפני בורר מסוים, חובה על הדיין להבחין אם סעיף זה כולל את הנושאים בהסכם הקשורים לילדים. היות ובמידה ואכן סעיף זה קובע שאף נושאי הילדים ידונו ויוכרעו ע"י בורר, יש לדעת שזו מתכונת אפשרית לנזקים עתידיים משני היבטים.

הראשון והחשוב ביותר זהו טובת הילדים, שאין אפשרות לבורר הפרטי לבחון ולבדוק מטרה זו, הואיל ואין לו את הכלים והאמצעים הדרושים לצורך בחינת טובתם.

השני, היות ונושאי הילדים הם מורכבים ביותר, על פי רוב הבורר בשלב כזה או אחר מתעייף מלהתערב או להכריע בגלל מיגבלות היכולת שלו כאמור. ואז הוא מחזיר את הצדדים בהסכמתם לערכאות השיפוטיות המוסמכות, אם זה ביה"ד או ביהמ"ש. וזאת לאחר שהצדדים עברו כברת דרך תחת שרביטו של הבורר אשר הולידו בינתיים הכרעות מצידו שגורמות לבעיות של תערובת סמכויות כאשר הדיונים חוזרים לביה"ד.

כבר עמד על כך בעבר היועץ המשפטי לבתי הדין הרבניים, עו"ד הרב שמעון יעקבי, בכנס הדיינים שנת תשס"ז, והעלה מספר פתרונות הולמים לבעיה קשה זו כפי שמובא במאמר סוגיות וחידושים בפסיקה ובחקיקה - חלק ב', בחוברת כנס הדיינים התשס"ז עמ' 201.

הרב אברהם מייזלס - דיין