ב"ה
בית הדין האזורי תל-אביב - יפו
בפני כבוד הדיינים:
הרב זבדיה כהן
דיין
 		תיק מספר: 851244-8
תאריך: י"ט במרחשון התשע"ב
(16/11/2011)
צד א פלוני
בא כוח הצד א עו"ד טל זלץ
צד ב פלונית
הנדון: מזונות
נושא הדיון: מזונות

החלטה
מהות הבקשה
בפני בית הדין הודעת התובעת מיום 11/10/2011 על ביטול תביעת מזונות קטינים, בנימוק כי מדובר בילדים שהינם בוגרים בדעתם והם הודיעו לה כי אינם מוכנים להתדיין בתביעת המזונות בפני בית הדין, לאור כך היא מבקשת למחוק ולבטל את תביעת המזונות של הילדים.

בית הדין שלח בקשה זו לתגובת הנתבע.

בתאריך 09/11/2011 התקבלה בבית הדין תגובת הנתבע. בתגובה זו מתנגד הנתבע לבקשת התובעת לביטול תביעת מזונות הילדים בנימוק כי הוא פתח ביום 15/05/2011 תיק תביעת גירושין ובה כרך מזונות אישה מזונות ילדים משמורת ורכוש. התובעת פתחה ביום 12/05/2011 בבית הדין תיק תביעה שלום בית, מזונות אישה ומזונות ילדים, ואף נקבע דיון ליום 06/06/20211, שהתקיים במעמד צד אחד בהיעדר הנתבע. לטענת הבעל, לאחר ששני הצדדים הסכימו לסמכות בית הדין לדון בתביעת מזונות הילדים ואף התקיים דיון, הרי שהסמכות לדון במזונות הילדים נתונה לבית הדין. על טענת התובעת כי הילדים אינם חפצים לדון בבית הדין, כותב הנתבע, כי הקטינים אינם מודעים להבדלים, אם בכלל, בין בית הדין ובית המשפט, והכול פרי רצונה ותכתיביה של התובעת.
עובדות
הצדדים נישאו בשנת 1992, מנישואין אלו נולדו להם ילדיהם :
פלונית, כיום בת 18,
פלוני, כיום בן 17
ופלונית, כיום בת 13.

בתאריך 12/05/2011 פתחה האישה בבית הדין תיק תביעה לשלום בית ותיק תביעת מזונות אישה ומזונות ילדים, נקבע מועד לדיון ליום 06/06/2012.

בתאריך 15/05/2011 פתח הבעל בבית הדין תיק תביעת גירושין וכרך בו מזונות אישה, מזונות ילדים, משמורת ילדים ורכוש. נקבע מועד לדיון ליום 12/07/2011.

לדיון שהתקיים ביום 06/06/2011 הופיעה התובעת ואילו הנתבע לא הופיע. התקיים דיון במעמד צד אחד, בדיון זה אמרה התובעת כי בעלה נסע לחו"ל מבלי להודיע לה, וכי היא תובעת מזונות לילדים בסך 30,000 ₪ לפי רמת החיים בה הורגלו.

בתאריך 12/07/2011 התקיים דיון בתביעת הבעל לגירושין והכרוך בה - מזונות אישה, מזונות ילדים, משמורת ילדים ורכוש. לדיון זה הופיע התובע, ואילו הנתבעת הופיעה באיחור, רק לאחר שהסתיים הדיון, בנימוק כי הילדים חולים. בית הדין קבע מועד נוסף לדיון במכלול התביעות ההדדיות ליום כ"ג חשוון תשע"ב 20/11/11.

דיון והכרעה
אין חולק כי האישה פתחה תיק לשלום בית, מזונות אישה ומזונות ילדים ביום 12/05/2011, ואף התקיים דיון במעמד האישה ביום 06/06/2011, בדיון זה אמרה האישה במפורש (פרוטוקול שורה 3):
"יש לי 3 ילדים ואני רוצה מזונות לילדים, אני רוצה 30,000 ₪ לחודש, זוהי רמת החיים שלנו."

בכך הוכיחה האישה כי היא מקבלת את סמכות בית הדין על תביעתה למזונות הילדים. גם הבעל מצידו בתביעתו לגירושין, כרך את מזונות הילדים לתביעת הגירושין בבית הדין.

הרי ששני הצדדים קבלו עליהם את סמכות בית הדין בתביעת המזונות של הילדים.

בית הדין אינו מקבל את טענת האישה כי הילדים אינם מוכנים לדון בבית הדין. טענה זו סותרת את דבריה בכתב התביעה למזונות הילדים מיום 12/05/2011, בה כתבה: "אני דורשת בשם ילדי תביעת מזונות על פי רמת מחייתנו סך של 30,00 ₪". בדיון שהתקיים ביום 06/06/2011 לא נטענה שום טענה על חוסר סמכות.

השאלה העומדת עתה בפני בית הדין היא, האם הטענה, כי אף אם ישנה סמכות לבית הדין, האם עליו להיעתר לבקשת התובעת למחיקת תביעת מזונות הילדים וסגירת התיק?

בתקנות הדיון של בתי הדין הרבניים התשנ"ג פרק ו' סעיף ס"ח, הדן בכללים בהם ניתן לסגור תיק תביעה, נאמר בסעיף קטן 6: "ההחלטה אם לקבל את הבקשה כאמור או לדחותה מסורה לשיקול דעתו של בית הדין".

בפסקי בתי הדין הרבניים חלק י"א עמוד 378 (פסק דין שניתן בבית הדין הגדול ע"י כבוד הראשון לציון הרב עובדיה יוסף שליט"א, הרב אברהם שפירא זצ"ל והרב שלום מזרחי זצ"ל) נכתב:
"היוצא מכל הנ"ל הוא שלא רק שלתובע יש את הזכות לתבוע מבית הדין לעשות אתו צדק, אלא גם הנתבע זכאי לתבוע שיעשה צדק אתו מול תביעות התובע, ולא יהי תלוי רק בקפריזות של התובע, שברצונו יפריח טענות ואם יהיה כדאי לו יפסיק את הדיון, וישמור לעצמו זכות להפריחה שוב כשירצה, אלא הנתבע רשאי לומר לבית הדין דינו דינאי ולא להשאיר עילת תביעה שיש בה משום נזק לנתבע, תלויה ועומדת. וזהו היסוד לטענה זו שאין סוגרים תיק על פי בקשת התובע בלבד,אלא בית הדין שומע את הצדדים, ורק משהשתכנע שהפסקת הדיון באמצע לא תגרום תקלה והפסד לנתבע, סוגר את התיק."

בית הדין סבור שבנסיבות העניין ברור כי אין התובעת מבקשת לסגור את התביעה היות ונמצא לה ולילדים פתרון לתביעתה, מתוך הסכמה שבין הצדדים, או בדרך אחרת כל שהיא, אלא כל רצונה הוא לעבור מערכאה זו לערכאה אחרת. בית הדין לא ייתן את ידו להתנהלות לא רצויה זו, הפוגעת בכבוד המערכת השיפוטית כולה.

לא אחת בקרו הרשויות השופטות, הן האזרחיות והן הרבניות, התנהלות לא רצויה זו.
בהתאם לאמור אין בית הדין מקבל את בקשת התובעת למחיקת התביעה של מזונות הילדים שנדון בבית הדין, וקובע כי הסמכות לדון בתביעות אלה היא לבית הדין הרבני.

בית הדין מחליט כדלהלן:
א. בקשת התובעת לסגירת תיק התביעה למזונות הילדים, נדחית.
ב. הסמכות לדון בתביעת מזונות הילדים נתונה לבית הדין.
ג. במועד הדיון הקרוב הקבוע לצדדים ליום 20/11/11 ידון בית הדין גם במזונות הילדים.


ניתן ביום י"ט במרחשון התשע"ב
(16/11/2011)

הרב זבדיה כהן – דיין