ב"ה
בית הדין האזורי צפת
בפני כבוד הדיינים:
הרב אוריאל לביא
הרב חיים בזק
הרב יועזר אריאל
אב בית דין
דיין
דיין
תיק מספר: 886965-1
תאריך: כ"ה אדר תשע"ג
07/03/2013
תובע פלוני
בא כוח התובע עו"ד רן ארנון
נתבעת פלונית
בא כוח הנתבעת עו"ד שיראל בר
הנדון: גירושין, מזונות, חלוקת רכוש – כריכה
נושא הדיון: קללה לאחר התראה אך בתגובה לפרובוקציה

פסק דין (חלקי)
הצדדים נישאו בחו"ק ביום [...] גרו יחד בביתם ב[...] ולהם שני ילדים. בפנינו תביעת הבעל לגירושין, ובתביעה זו נכרכו תביעות נוספות. יצוין כי בשטר הכתובה של האשה נקוב סך 180,000 שקל.

התקיימו שני דיונים לבירור תביעת הגירושין, וכעת עם השלמת הצגת סיכומי הצדדים, להלן פסק הדין ביחס לתביעת הגירושין ושאלת זכאות האשה לתשלום הכתובה.

בני הזוג גרים בנפרד שמונה עשר חודש לאחר שהבעל עזב את הבית, ומאז הבעל מביע דעה ברורה שאין מנוס מגירושין. מאידך גיסא, האשה מבקשת לדחות תביעה זו.

בהחלטה שניתנה לאחר הדיון הראשון בין הצדדים, החלטה מיום כ"ד סיון תשע"ב (14/06/2012), כתבנו כדלהלן:
"בני הזוג נשואים [...] שנים ולהם שני ילדים, וזה עשרה חודשים, שהצדדים בנפרד לאחר שהבעל עזב את הבית.

בית הדין נוכח כי קודם לפירוד, יחסי הצדדים לא היו תקינים, לרבות חילופי דברים בצעקות ויחס הדדי שאינו הולם, ואף אירוע של אלימות פיסית מצד האשה כנגד הבעל תוך כדי נסיעה ברכב, אירוע שהביא את הבעל להחליט לעזוב את הבית.

הבעל הביע דעה נחרצת להתגרש, וטען כי עוד קודם לפירוד האשה נמנעה מיחסי אישות. ואילו האשה הכחישה טענה זו, וביקשה להביא לשינוי מהותי במצב, תוך תיקון הטעון תיקון ובליווי יעוץ נישואין מקצועי. אך הבעל דחה את המבוקש.

כעת עם השלמת הדיון הראשון, בית הדין הודיע לצדדים כי בנסיבות שהוצגו בפנינו, יש מקום לתיקון הליקויים ולהיעזר ביעוץ נישואין מקצועי, תוך התראה שחזרה על אלימות פיסית או מילולית עלולה להביא לחיוב האשה בגירושין."

לאחר מכן התקיים דיון נוסף שבו התברר שלא חל שינוי בעמדות הצדדים. בדיון זה הבעל הציג הקלטה שבה, לטענתו, התרחש אירוע אלים בשערי הישוב [...] בעת שישב במכונית והאשה עמדה מחוץ לרכב תוך כדי שיחה המתייחסת להסדר ביקורי הילדים. לטענת הבעל, באותו אירוע נהגה האשה באלימות כנגדו וקיללה אותו. מאידך גיסא, לטענת האשה, היא לא הכתה את בעלה, אלא כשגילתה שהוא מקליט אותה בסתר חשה שנשבר האימון ביניהם וניסתה להפסיק את ההקלטה, וכי זו טיבה של החבטה הנשמעת בהקלטה, ובהקשר הזה הוציאה מפיה את הקללה.

לסיכומי הבעל צורף תמליל המתעד את דברי הצדדים באותו אירוע. אמנם לא ניתן לדעת האם הבעל אכן הוכה כנטען, וכן משמיעת התמליל לא ניתן לקבוע בבירור שלא כגרסת האשה ביחס לאותו אירוע. אך עכ"פ משורה 24 לעמ' 1 לתמליל עולה שהקללה יצאה מפי האשה, בעת שגילתה בהפתעה את הקלטת הסתר.

נקדים ביחס לשאלת זכאות האשה לתשלום הכתובה.

בהלכה נקבעו עילות ידועות שבהתקיים אחת מהן נשללה זכאות האשה לתשלום הכתובה. אך בהעדר עילה כזו, לרבות במקרים בהם לבעל טענות מוצדקות ביחס להתנהגות האשה, אין אלו נסיבות של הפסד הכתובה, אלא בית הדין יורה לצדדים לפנות להליך של יעוץ נישואין על מנת לעשות מאמץ לתקן את הליקויים, וכפי שבמקרה זה נכתב בהחלטה הנזכרת מיום כ"ד סיון תשע"ב (14/06/2012).

ביחס לטענה שהאשה נהגה ביחס לבעל באלימות, גם אם נקבל את טענות הבעל ככתבן וכלשונן, ככל שהדבר נוגע לשאלת זכאותה לכתובה, לא ניתן לשלול את זכאותה לתשלום הכתובה אלא בכפוף לכך שהתרו באשה שאם תשוב ותנהג באלימות היא תחויב בגירושין ותישלל זכותה לתשלום הכתובה, ולמרות התראה זו האשה חזרה ונהגה באלימות.

נציין פסק דין שכתבנו בתיק אחר והתפרסם בספר "עטרת דבורה" (חלק א סי' מט), ובו הבהרנו את מעמדה של אשה הנוהגת באלימות כנגד הבעל, וקבענו שבהתנהגות אלימה דינה כ"עוברת על דת", וזאת עקב האיסור הכרוך בהתנהגות זו. מאחר והתנהגות זו פוגעת בבעל וביכולת הזוג לנהל חיים משותפים, דינה כ"עוברת על דת" שניתן לחייבה בגירושין. וכן ניתן לשלול ממנה את הכתובה, ובלבד שהאשה חזרה ונהגה באלימות גם לאחר התראה.

אמנם באותו פסק דין קבענו שביחס לאלימות ברמה קשה ומסוכנת, אין מקום להורות לבעל לשוב ולגור עמה, גם לאחר התראה, ויתכן שתישלל זכאותה לכתובה גם בהעדר התראה.

על כן על יסוד פסיקה זו, במקרה דנן, גם אליבא דטענות הבעל, אין זו אלימות חמורה מהסוג שאינה מאפשרת לבית הדין לשלוח אותם לבחינת שלום-בית, עקב הסכנה הצפויה לבעל מאשתו, ואין מקום לשלילת הכתובה בהעדר התראה. הגם שהאלימות המיוחסת לאשה, אינה יכולה להתקבל, והייתה בעייתית מאוד, אך מאחר שאין מדובר באלימות קשה ומסוכנת, שאינה מאפשרת לבחון תיקון הליקוי וחזרה לשלום-בית, אלא הבעל קיבל החלטה עקרונית שבנסיבות אלו כבר אינו מסכים לבחון שלום-בית, כשלדעתו אין דרך חזרה לאחר ההתנהגות המתוארת, אין בכך הפסד כתובה בהעדר התראה.

ביחס לאירוע שעלה בדיון האחרון יֵאָמר כדלהלן:

אירוע אלימות או קללה שאירע לאחר התראה, כשנעשה על ידי האשה יביא לחיובה בגירושין ללא כתובה, וכשנעשה על ידי הבעל יביא לחיוב בגירושין עם כתובה, ובלבד שאירוע זה נעשה ללא פרובוקציה מצד בן הזוג. עיין תשובת הרמב"ן (סי' קב) שהביא הב"י (אה"ע בסוף סי' עד) שבתוך דבריו כתב:
"אם מקללתו חנם, הדין עמו, שהרי מן היוצאות שלא בכתובה היא."

וכן הרמ"א בשלחן ערוך אה"ע סי' קנ"ד ס"ג פסק:
"ואם היא מקללתו חנם, יוצאת בלא כתובה."

אבל כשהקללה באה בתגובה למעשה בעייתי מצדו, הגם שבכל מקרה אין הצדקה לקלל, למרות זאת ביחס לנסיבות אלו לא נאמרה ההלכה "תצא שלא בכתובה."

וכן כתב בספר לחם רב (לבעל הלחם משנה, סי' נב):
"אפשר דאם הוא מכה אותה ומצערה הרבה, דאין להפסיד כתובתה בשביל כך, דאין אדם נתפס על צערו, ומשום דמצער לה יצאה ממחיצתה ואין להפסידה. ומוכח כן לכאורה מלשון הרמב"ן שהבאתי דאמר אם מקללתו חנם הדין עמו... אבל אם אינו חנם אלא לסיבה אין להפסידה בשביל כך."

והביאו בספר באר היטב (סי' קטו ס"ק יד).

וכעין זה כתב בספר ישכיל עבדי (חלק ה אה"ע סי' לז סק"ג) בפסק דין שניתן בביה"ד הגדול:
"אין מקום לטענת המערער שהמעשה הזה שמקללתו, מחייב גט פיטורין. זה הנאמר במקללתו, הוא באופן שהיא מקללתו בלא שום סיבה. לא כן כאשר הוא מרים ידו עליה ומרביץ לה, הרי זה בבחינת אין אדם נתפס על צערו."

הסברה נותנת כן, מאחר שהלכה זו ביסודה נקבעה מפני שהבעל רשאי לטעון שלא ניתן לדור עם אשה המקללת או עם אשה אלימה, ובכך טענתו מתקבלת מכיוון שהוא מבקש לדור עמה בשלום ובכבוד, אלא שהיא בהתנהגותה האלימה ובהיותה מקללת, אינה מאפשרת את שלום הבית.

אבל כשהבעל מייצר פרובוקציות ובנסיבות אלו ובתגובה האשה נפלה להתנהגות מסוג כזה, אין זו ראיה והוכחה שגם בשגרת החיים היום-יומיים בבית, לא ניתן לדור עמה. התנהגות מסוג זה, אינה משקפת נאמנה כיצד האשה תנהג עמו בביתו בשגרה הרגילה ובלא פרובוקציה מצדו, ולכן אין זו עילה לחיוב בגירושין בלא כתובה.

על כן בנידון שבפנינו, מאחר שהאירוע שהוקלט על ידי הבעל נעשה בעת שהזוג גרים בנפרד לאחר שהבעל כבר אינו רוצה בהמשך החיים המשותפים עמה. ואירוע זה נתפס אצל האשה כהתנהגות שאינה ראויה ושיש בה שבירת אימון, ובצדק, כשהבעל נתפס בשעת מעשה כשמקליט אותה כדי לתעד אותה, תיעוד שישמש כנגדה. בנסיבות אלו, למרות הביקורת ביחס לביטויים שיצאו מפיה בעת שהופתעה ממעשיו, עדיין אין אלו מעשים המבטאים והמוכיחים את סגנון התנהגות של האשה בשגרת החיים הרגילה, ואינם יכולים להביא לפסיקה המבוקשת על ידי הבעל.

טענות אחרות של התובע שעלו בדיון ובסיכומים, המייחס לאשה רצון לגירושין ולחלוקת רכוש המיטיבה עמה אך לא שלום-בית, אינן מבוססות, אלא בית הדין התרשם שהאשה מבקשת להביא לשיקום הנישואין ושלמות המשפחה.

על כן אם הבעל יביע את הסכמתו לבחינת תיקון הליקויים וחזרה לשלום-בית, יהיה מקום להורות על הליך יעוץ נישואין תחת פיקוח בית הדין.

בהתאם לאמור, בנסיבות הנוכחיות עלינו לפסוק בתביעת האשה למזונותיה.

על פי העיקרון שנקבע בשו"ע אה"ע סי' ע' סעיף יב, ביחס לזכאות האשה למזונות בעת פירוד בין בני הזוג, בנידון זה המניעה לחיים משותפים היא מהבעל שעזב את הבית עם החלטה שלא לשוב גם במסגרת יעוץ והדרכה לשני בני הזוג, ובכך האשה אינה מפסידה את זכאותה לתשלום המזונות.

מהחומר שהוצג בפנינו עולה כי לפי הצהרת הבעל לאחר ניכוי חובות ותשלומי מזונות שנקבעו בערכאה אחרת, נותר בידו סכום של 6,700 שקל לחודש לעומת האשה ששכרה 3,500 שקל לחודש. ובנסיבות אלו אנו מחליטים לחייב את הבעל לשלם לאשתו סך 1,600 שקל לחודש, כהשלמת מזונות אישיים עבור הנתבעת, וזאת החל מיום 1.1.2013.

פסיקה זו נקבעת כדמי מזונת זמניים, והצדדים יזומנו לדיון נוסף שבו תידון תביעת המזונות לגופה תוך הצגת כל הנתונים הרלבנטיים.

למרות האמור ובהתחשב בפירוד הממושך של שנה וחצי, מומלץ לשני הצדדים להיכנס למו"מ אינטנסיבי במגמה להביא להשלמת ההליך המקובל על שני הצדדים.

ביחס לקביעת "מועד הקרע" הוגשה עמדת האשה, ועותק ממנה יועבר לעיון הבעל. בנסיבות הנוכחיות בהעדר חיוב האשה בגירושין והציפיה שהשלמת ההליך תהיה בהסכמה, יש מקום שגם נושא זה יעלה לבחינת אצל הצדדים כחלק מהמו"מ, אם יוסכם על גירושין.

ניתן לפרסם את פסק הדין לאחר השמטת פרטים המזהים את הצדדים.

ניתן ביום כ"ה אדר תשע"ג (07/03/2013).


הרב אוריאל לביא – אב"ד
הרב חיים בזק – דייןהרב יועזר אריאל – דיין