לפנינו בקשת האשה להטלת צווי הגבלה על הבעל בגין סירובו לקיים את החלטת בית הדין הגדול מיום כ"ח אלול תשע"א (27.9.2011) שחייבה אותו לתת גט לאשתו.

התיק הועבר לטיפולינו על פי החלטת כבוד ראש אבות בית הדין של תל אביב לפני שנה וחצי. בית הדין קבע דיונים רבים מספור בעניינם של הצדדים. לאף אחד מהדיונים שנקבעו לא טרח הבעל סרבן הגט להתייצב.

נוכח העובדה כי לפנינו בעל סרבן גט המעגן את אשתו הצעירה ואם ארבעת ילדיו הקטנים, ומסרב להתייצב בפני בית הדין, החליט בית הדין כבר לפני שנה וארבעה חודשים בהתאם לסמכותו על פי חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) התשנ"ה–1995, ליתן צווי הגבלה המונעים מהבעל להחזיק או לחדש רישיון נהיגה כמו גם צווים המונעים מן הבעל לפתוח או להחזיק חשבון בנק בדרך של קביעה כי הוא לקוח מוגבל מיוחד כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי התשמ"א–1981. בית הדין אף החליט באופן עקרוני לחייב את הבעל במזונות מעוכבת בסכום נכבד.

על מנת להבטיח את התייצבות הבעל לדיונים נתן בית הדין למשטרת ישראל צווים המורים לעצור את הבעל סרבן הגט ללא אפשרות שחרור בערבות. בית הדין אף הורה למשטרה לערוך חיפושים אחר הבעל ובמידת הצורך לאתר אותו באמצעות איכון הטלפון הסלולרי.

נוכח העובדה שמשטרת ישראל לא הצליחה לאתר ולעצור את הבעל, הורה בית הדין למחלקה לענייני עגונות בהנהלת בתי הדין, להעמיד חוקר פרטי שיאתר את הבעל.

במשך למעלה משנה עשתה המחלקה לענייני עגונות בראשותו של הרב אליהו מימון מאמצים עצומים לאתר את הבעל.

משאבים רבים השקיעה הנהלת בתי הדין בדבר. ארבעה (!) משרדי חקירה נשכרו כדי לאתרו, אך הבעל סרבן הגט הנמלט – שעל פניו נעזר בבני משפחתו – המשיך להסתובב חופשי ולהתעלל באשתו.

אתמול, יום כ"ד תמוז תשע"ג (3.7.2013), נשאו המאמצים פרי והבעל נעצר ע"י המשטרה. לא למותר לציין שהבעל התנגד למעצר ונהג באלימות, והשוטרים נאלצו לפעול בכוח על מנת לעצרו.

היום הובא הבעל ע"י המשטרה לבית הדין. לצערנו, כל המאמצים לדבר על לבו ולשכנעו לתן גט בהסכמה לא עלו יפה. הבעל מתנה את נכונותו לסדר גט ב"הסכם גירושין" ובמילים פשוטות יותר – בוויתור משמעותי של האשה על מזונות ילדיה הנמוכים ממילא.

אנו מוצאים לנכון להתייחס להתבטאות מקוממת של הבעל – ואין זו הפעם הראשונה שאנחנו שומעים כזו בבית הדין – ולפיה האשה "מעגנת את עצמה". מסתבר שאין גבול לעזות הפנים של סרבן הגט, המאשים את מסורבת גט בעגינותה – בשל סירובה להסכים לדרישתו לוותר על פת הלחם של ילדיהם המשותפים.

אנו מוצאים להבהיר שבית הדין שלנו לא ייתן יד לעיגון ולסרבנות.

נוכח סרבנותו של הבעל ייאלץ בית הדין לקיים דיונים בבקשת האשה להטלת צווי הגבלה נוספים.

בנסיבות העניין המפורטות בהחלטה זו, וכדי להבטיח את התייצבות הבעל לדיונים מחליט בית הדין לעצור את הבעל עד לסיום סדרת הדיונים בעניינו ללא אפשרות שחרור בערבות.

שקלנו חלופות למעצר. אולם בנסיבות העניין עולה יותר מחשש כי הבעל בסיוע בני משפחתו ישוב וייעלם ואף עשוי לעזוב את גבולות הארץ ולעגן את אשתו לעד.

תפקידם של דיינים הוא לראות את דמעות העשוקים ולהציל עשוק מיד עושקו – וזאת נעשה.

סוף דבר, בית הדין קובע מספר דיונים בעניינם של הצדדים. הראשון בסדרת הדיונים יתקיים ביום רביעי הבא, ג' אב תשע"ג (10.7.2013) בשעה 10:00.

בהתאם לסמכותנו על פי סעיף 4 לחוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), ובתוקף סמכותי לפי סע' 1(1) (ה) לתקנות הדיינים (עניינים שניתן לדון בהם בדיין יחיד), אני נותן בזה צו לעצור את הבעל ללא אפשרות שחרור בערבות לשם הבטחת התייצבותו בסדרת הדיונים.

אפשר לפרסם החלטה זו בהשמטת פרטי הצדדים.

ניתן ביום כ"ה בתמוז התשע"ג (03/07/2013).

הרב שלמה שטסמן – דיין