המבקשת הגישה לביה"ד ביום ד' במרחשוון תשע"ד (8.10.2013) בקשה להיתר נישואין (פנויה) בהתאם לתקנות והוראות לרישום נישואין של הרבנות הראשית לישראל, המחייבות קיום הליך של היתר נישואין לפנויה כל אימת שיש למבקשת ילד מחוץ לנישואין וכשהיא רוצה להתחתן עם גבר שהוא אינו אביו של הילד.

המבקשת רשומה בתעודת הזהות בפרט המעמד האישי – "רווקה", ויש לה ילד בן עשר יליד 20.9.2003 בשם [ב' א'].

בדיון בפניי ביום ט' במרחשוון תשע"ד (13.10.2013) הצהירה המבקשת שאביו הביולוגי של הילד הוא [פלוני] שגר ברמלה.

לדברי המבקשת, לפני עשר שנים הם עמדו להתחתן, "אבל בסוף הכול התבטל, והוא הכיר באבהותו על הילד. הוא רשום בתעודת הזהות ובמשרד הפנים כאביו של הילד, ובשנה האחרונה התחיל לשלם בעבורו מזונות", הואיל וקודם לכן לא תבעה אותו כי לא רצתה להיות אתו בקשר.

כיום היא עומדת להינשא לאחר – שהופיע עמה בביה"ד – ומבקשת היתר נישואין.

בדיקת ביה"ד במערכת המחשב העלתה שהמבקשת פתחה בעבר תיק "שונות" בביה"ד הרבני בירושלים – ביולי 2011. על טופס הבקשה ציינה שהיא נישאה ל[פלוני] ביום 16/3/03 באולמי הבית הלבן ברמלה, ויש לה ילד בן שבע שנים.

בפרוטוקול הדיון בביה"ד הרבני ירושלים ביום כ"ד בתמוז תשע"א (26.7.2011) נרשם מפי המבקשת: "נולדתי בסמרקנד הגעתי כדי להתגרש מבעלי לשעבר יש לי תמונות ודיסק שמוכיחים שהתחתנו. נשאנו אצל הרב זבולון ברמלה, אינני יודעת איך נרשמנו... הבעל אמר שהוא שילם לרב כדי שיחתן אותנו, הרב זבולון גר באלעד."

לאור ההצהרה הנ"ל של המבקשת בביה"ד הרבני בירושלים ניתנה החלטה ובה נדרשה המבקשת לפתוח תיק לקביעת מעמד אישי לגירושין וסידור גט, והנהלת בתי הדין התבקשה לבדוק את נושא עריכת החופה ע"י רב שאינו רשמי ללא רישום הנישואין כנדרש.

המבקשת הזניחה את בקשתה הנ"ל בביה"ד בירושלים, לא הייתה כל התקדמות בהליך, ובני הזוג הנ"ל גם לא נרשמו ברשימת מעוכבי נישואין כפי שראוי לעשות במקרים כאלה.

בדיון בפניי ביום ט' במרחשוון תשע"ד (13.10.2013) שאלתי את המבקשת: "היית בביה"ד בירושלים, נכון? והיא השיבה: "רציתי גירושין שם, כי הרב אמר ברגע שגבר ואשה ביחד והביאו ילד אז הם צריכים להתגרש, אני לא הבנתי למה, אבל עשיתי מה שאמרו לי, ואז כשבאתי לביה"ד אמרו לי. אבל לא הייתה כתובה, ולא היה כלום". (שורות 12–13לפרוטוקול).

ביה"ד העיר למבקשת שהיא הצהירה בפני ביה"ד בירושלים: "יש לי תמונות ודיסק שמוכיחים שהתחתנו" (תמונות על כתיבת הכתובה ע"י עורך הקידושין ושבירת הכוס צורפו לתיק ביה"ד בירושלים).

המבקשת הודתה בחקירתה ואמרה: "... אמא שלי אמרה לי שנעשה חופה ביתית בשביל האנשים, ואז מה שהוא עשה – קנה רב מושחת כדי שיעשה לנו חופה ביתית, והוא קנה לי טבעת ואמר 'הרי את מקודשת לי', אבל זה לא היה חתונה רשמית. אבל הרב אמר שזה לא חתונה". (שורות 15–17 לפרוטוקול).

בהחלטה שנתתי בו ביום הוריתי למבקשת לפתוח תיק לבירור מעמד אישי ולצרף לתיק זה את כל המסמכים מתיק המבקשת בביה"ד בירושלים.

כמו כן, החלטתי להזמין את המשיב בדחיפות בהתאם לכתובת שנמסרה לביה"ד, תוך הפניית תשומת לב המשיב שאין כל תביעה נגדו פרט לבקשה לסידור גט בגין הקידושין שנערכו בינו למבקשת. נקבע מועד לדיון ליום כ' במרחשוון תשע"ד (24.10.2013). אולם ההזמנה שנשלחה למשיב – חזרה.

בנסיבות מיוחדות אלה, כאשר לפניי עומדת אשה הטוענת שהיא נישאה בלא רישום כנדרש, וכבר ביקשה להתגרש בביה"ד בירושלים לפני יותר משנתיים, וכיום מבקשת להינשא לאחר שהכירה אותו לפני כמה חודשים, פניתי אל הרב אשר ארנטרוי מהנהלת בתי הדין הרבניים וביקשתי את סיועו כדי למנוע תקלה וכשל באיסור אשת־איש.

הרב ארנטרוי הביע רצון מידי לסייע באיתור הבעל ובהבאתו לביה"ד ע"פ הנתונים שבידנו. הרב ארנטרוי נסע במיוחד למקום מגוריו של המשיב בבית אמו ברמלה, והמתין שם עד שהתאפשרה כניסתו לבית האם, שוחח עמה ובאמצעותה יצר קשר עם המשיב שנעתר להופיע בביה"ד למתן גט למבקשת.

בתיאום בין ביה"ד, הרב ארנטרוי והמשיב נקבע מועד לדיון ליום כ"ג במרחשוון תשע"ד (27.10.2013), והודע למבקשת שעליה להופיע באותו מועד. הרב ארנטרוי סייע לביה"ד בקשר עם המשיב, הופיע בביה"ד במועד שנקבע ודאג שלא יהיו עיכובים נוספים מצד המשיב, והוא ראוי לכל הערכה על פעילותו בנידון זה.

בדיון לפניי ביום כ"ג במרחשוון תשע"ד (27.10.2013) ענה המשיב לשאלות ביה"ד ואמר: "מחוסר ברירה הרב זבולון מרמלה (בזמנו) עשה לנו חופה וקידושין, והעדים היו מהנוכחים במקום... הרב זבולון עשה את החופה, והוא עשה את כל הברכות... בזמן שרצינו להתחתן האשה הייתה בהריון ופנינו למועצה הדתית, לעשות הכרת אבהות וזה היה בתקופת החגים והזמן היה לחוץ, כבר קבעתי אולם אז, לכן פנינו לרב זבולון והוא קידש אותנו באולם שנקרא ה"בית הלבן" בתחנה המרכזית של רמלה. (שורות 2–7 לפרוטוקול).

לבקשת המשיב, ביה"ד ביקש ורשם את הצהרת המבקשת שאין לה כל תביעות אישיות כנגד המשיב, כולל הכתובה. בעזרת ביה"ד אף נוצר ערוץ הידברות בין הצדדים ביחס לחידוש הקשר בין המשיב לבן המשותף – בעזרת יחידת הסיוע בביה"ד – כמפורט בפרוטוקול.

בסייעתא דשמיא סודר הגט בו ביום והאישה קבלה גיטה מידו לידה, והוסר מעל אישה זו שם אשת־איש על כל המשתמע מכך.

יש להפיק לקחים ולהסיק את המסקנות הנדרשות מנידון זה ומנידונים דומים של נישואין פרטיים שטיפלנו בהם בעבר. במסגרת החלטות ביה"ד התרענו לפני כל הגורמים על הצורך במיגור תופעה זו ועקירתה מן השורש. ראו החלטות ביה"ד דנן בתיק תיקון מעמד אישי 210739/1 ובתיק 911486/1 ועוד.

הטיפול בבקשות מסוג זה ובהשלכות שיש בעריכתן של נישואין פרטיים דורש זמן רב, הן כאשר נדרשים אנו לאישורם, והן כאשר נדרשים לסידור גט בגין נישואין כאלה כמו בנידון זה. רשלנותם של כל המעורבים בעריכת נישואין פרטיים גורמת לבזבוז זמן שיפוטי יקר שלא צורך, ומעסיקה את הדיינים ועובדי מערכת בתי הדין מעבר לנדרש במקרים רגילים. על מערכת המשפט לפעול למיגורה של תופעה זו ויפה שעה אחת קודם.

המבקשת יכולה הייתה להיכשל ולהכשיל את לשכת רבנות ברישומה לנישואין, הואיל והצדדים לא נרשמו ברשימת מעוכבי הנישואין עקב הנישואין הפרטיים שנערכו להם.

עובר לחתימת פסק דין זה, התבשרנו כי אמש חוקקה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית חוק לתיקון פקודת הנישואין והגירושין (רישום)(מס' 2), התשע"ד–2013, ולפיו תוקנה פקודת הנישואין והגירושין (רישום), והוטל עיצום פלילי של עד שנתיים מאסר על כל מי שאינו דואג לרישום הנישואין או הגירושין שלו או לרישום הנישואין או הגירושין שהוא סידר לאחר. וזהו נוסחו המתוקן של סעיף 7 לפקודת הנישואין והגירושין (רישום):

"עבירה 7. כל שאינו דואג לרישום הנישואין או הגירושין שלו או לרישום הנישואין או הגירושין שהוא סידר לאחר, דינו – מאסר שנתיים."

זהו תיקון חשוב מאוד לתקנת הציבור בישראל, ויש לקוות כי יהיה בו כדי למגר את התופעה של נישואין פרטיים – וכן גירושין פרטיים, שהיא תופעה פחות רווחת אך חמורה מאוד עקב תקלות קשות בכשרות הגט – והעדר דיווח על קיומם של נישואין וגירושין אלה.

המסקנות המתבקשות מנידון זה:

א. העדר הדיווח על עריכת חו"ק כדמו"י למבקשת ולמשיב, יכול היה להוביל לתוצאות חמורות ביותר.

ב. יש לרענן את ההנחיות על הצורך ברישום הערה במרשם החיתון בכל מקרה שנחשף בו ביה"ד למקרה של נישואין פרטיים, ולהורות על רישום הצדדים ברשימת מעוכבי נישואין (בקוד עכ"נ) בסמוך למועד בו נחשף ביה"ד למידע, כדי שלא יהא חשש לתקלה כפי שיכול היה להיות בנידון זה – בזמן שעבר מאז הייתה המבקשת בביה"ד בירושלים, וכפי שקרה בפועל בנידון זה.

ג. אם היה ספק בתרומתה של מערכת המחשב שיר"ה בסיוע לעבודת בתי דין – בקבלת כל הנתונים הנדרשים לצורך הכרעה נכונה בזמינות מרבית – יהא נידון זה הוכחה לכך.

אלמלא הייתה האפשרות לביה"ד לראות במערכת את הנתונים בתיק המבקשת בביה"ד בירושלים, ייתכן שחלילה היה ביה"ד נכשל במתן החלטה שגויה עקב העדר הנתונים שהיו בתיק המבקשת בביה"ד בירושלים.

ד. ביה"ד מבקש ממנהל בתי הדין הגר"ש דיכובסקי לפנות במכתב לעורך הנישואין הרב זבולון כפי שנעשה בעבר כלפי עורכי חופות פרטיות במקרים דומים, ולהעמידו על חומרת המעשים המיוחסים לו בעריכת נישואין אלה, ועל התוצאות החמורות שיכלו להיות לכך.

ה. לאור האמור, מאחר שהאשה קיבלה גט פיטורין כדמו"י, היא רשאית לפנות ללשכת רבנות ולבקש להינשא כדמו"י.

ו. לשכת הרבנות תבחן את כל יתר ההיבטים ההלכתיים בתיק הנישואין שתפתח האשה, כמקובל.

ז. יש לשלוח פסק דין זה למנהל בתי הדין הרבניים.

ח. מותר לפרסם פסק דין זה לאחר השמטת פרטי הזיהוי של המבקשת, בנה, בן־זוגה ובעלה־לשעבר.

ניתן ביום כ"ה במרחשון התשע"ד (29/10/2013).

הרב דוד מלכא – דיין