המחבר: ר' אברהם אבן עזרא. שמו חתום בראשי הבתים.
פרטים על ר' אברהם בן עזרא, באנציקלופדיה יהודית דעת

הקדמה

השיר "צמאה נפשי" היא פנינה מתוך מכלול השירה הדתית שצורפה לקאנון של שירי שבת, אעפ"י שאין בה מענייני השבת; היא אף לא הודפסה עד היום בכל סידורי התפילה וספרי הזמירות.
השיר הוא פתיחה לתפלת 'נשמת כל חי' לשחרית של שבת ושל יום טוב כפי שנראה מן הבית האחרון: " אקוד על אפי / ואפרש לך כפי / עת כי אפתח פי / ב'נשמת כל חי'".
השיר צורף לזמירות ליל השבת בהשפעתו של החת"ם סופר, שהיה רגיל לאומרו לפני הקידוש. וכך מספר ר' שלמה סופר בתארו את מנהגי החת"ם סופר:

"בליל שבת קודש בבואו לביתו שר... שיר 'צמאה נפשי' אשר כתב אבן עזרא, ולא זולת. והפליג מאד בשבח השיר מהאב"ע שהוא עמוק בקבלה, ושבלי ספק רוח הקודש שרה עליו כאשר חיברו".

רעיונות הפיוט:

נפשי מתגעגעת לה' וכל גופי ישיר ויודה לאל חי. ה' נשבע ואמר כי לא יראני האדם וחי. ה' ברא את העולם בחכמה אשר היא נעלמה מאתנו. ה' רם מכל כל הברואים, וכל פה לו יודה ויהלל. בידו נתונים הכל, והוא בחר ביעקב ובזרעו, ולימד אותם את חוקי התורה. אין אדם יכול לומר שאינו חוטא, ואם חלילה ישלם ה' לאדם כפי מעשיו, אף אחד לא יוכל לעמוד לפניו, כי יצר האדם רע מנעוריו, וכל יצר מחשבות לבו רע כל היום. כיצד יחזור האדם בתשובה ויתקן את מעשיו וישוב אל ה'? הדבר תלוי ברצונו של האדם. יש החוזרים לפני מותם, ואנו מודים לה' על שהוא זן ומפרנס, ומבקשים אנו שיזכור אהבת אבות ויחיה מתים ויביא את המשיח.
ראה את מצבם של עם ישראל כשפחה לפני בני ישמעאל, האומרים שעבר זמנה. אבל ישראל הם נחלת ה' מראשית, ומבקשים מה' שיקום דם עבדיו השפוך, זרע יעקב חלק נחלתו. ואני אפרש כפי ואבקש את רשותך להתפלל תפילת נשמת כל חי.

נוסח השיר

צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלהִים לְאֵל חָי.

לִבִּי וּבְשרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי:

אֵל אֶחָד בְּרָאָנִי.
וְאָמַר חַי אָנִי.
כִּי לא יִרְאַנִי.
הָאָדָם וָחָי:

לִבִּי וּבְשרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי:

בָּרָא כּל בְּחָכְמָה.
בְּעֵצָה וּבִמְזִמָּה.
מְאד נֶעֱלָמָה.
מֵעֵינֵי כָּל חָי:

לִבִּי וּבְשרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי:

רָם עַל כָּל כְּבודו.
כָּל פֶּה יְחַוֶּה הודו.
בָּרוּךְ אֲשֶׁר בְּיָדו.
נֶפֶשׁ כָּל חָי:

לִבִּי וּבְשרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי:

הִבְדִּיל נִינֵי תָם.
חֻקִּים לְהורותָם.
אֲשֶׁר יַעֲשה אותָם.
הָאָדָם וָחָי:

לִבִּי וּבְשרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי:

מִי זֶה יִצְטַדָּק.
נִמְשַׁל לְאָבָק דָּק.
אֶמֶת כִּי לא יִצְדַּק.
לְפָנֶיךָ כָּל חָי:

לִבִּי וּבְשרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי:

בְּלֵב יֵצֶר חָשׁוּב.
כִּדְמוּת חֲמַת עַכְשׁוּב.
וְאֵיכָכָה יָשׁוּב.
הַבָּשר הֶחָי:

לִבִּי וּבְשרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי:

נְסוגִים אִם אָבוּ.
וּמִדַרְכָּם שָׁבוּ.
טֶרֶם יִשְׁכָּבוּ.
בֵּית מועֵד לְכָל חָי

לִבִּי וּבְשרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי:

עַל כּל אַהודֶךָ.
כָּל פֶּה תְּיַחֲדֶךָ.
פּותֵחַ אֶת יָדֶיךָ.
וּמַשבִּיעַ לְכָל חָי:

לִבִּי וּבְשרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי:

זְכור אַהֲבַת קְדוּמִים.
וְהַחֲיֵה נִרְדָּמִים.
וְקַרֵב הַיָּמִים.
אֲשֶׁר בֶּן יִשַׁי חָי:

לִבִּי וּבְשרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי:

רְאֵה לִגְבֶרֶת אֱמֶת.
שִׁפְחָה נואֶמֶת.
לא כִּי בְנֵךְ הַמֵּת.
וּבְנִי הֶחָי:

לִבִּי וּבְשרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי:

אֶקּוד עַל אַפִּי.
וְאֶפְרוש לְךָ כַּפִּי.
עֵת אֶפְתַּח פִּי.
בְּנִשְׁמַת כָּל חָי:

לִבִּי וּבְשרִי יְרַנְּנוּ לְאֵל חָי: