אֲדנָי, שְׂפָתַי תִּפְתָּח. וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ:
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ, אֱלהֵי אַבְרָהָם. אֱלהֵי יִצְחָק וֵאלהֵי יַעֲקב. הָאֵל הַגָּדול הַגִּבּור וְהַנּורָא. אֵל עֶלְיון. גּומֵל חֲסָדִים טובִים. קונֵה הַכּל וְזוכֵר חַסְדֵי אָבות. וּמֵבִיא גּואֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם לְמַעַן שְׁמו בְּאַהֲבָה:
מֶלֶךְ עוזֵר וּמושִׁיעַ וּמָגֵן:
בָּרוּךְ אַתָּה ה', מָגֵן אַבְרָהָם:
אַתָּה גִּבּור לְעולָם אֲדנָי. מְחַיֶּה מֵתִים אַתָּה. רַב לְהושִׁיעַ:
בקיץ אומרים - מורִיד הַטָּל:
בחורף אומרים - מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמורִיד הַגֶּשֶׁם:
מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶסֶד. מְחַיֶּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים. סומֵךְ נופְלִים וְרופֵא חולִים. וּמַתִּיר אֲסוּרִים. וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתו לִישֵׁנֵי עָפָר. מִי כָמוךָ בַּעַל גְּבוּרות וּמִי דומֶה לָךְ. מֶלֶךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה וּמַצְמִיחַ יְשׁוּעָה:
וְנֶאֱמָן אַתָּה לְהַחֲיות מֵתִים:
בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְחַיֶּה הַמֵּתִים:

בחזרת הש"ץ במוסף של יום טוב או שבת ויום טוב אומרים:
כֶּתֶר יִתְּנוּ לְךָ ה' אֱלהֵינוּ מַלְאָכִים הֲמונֵי מַעְלָה עִם עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל קְבוּצֵי מַטָּה. יַחַד כֻּלָּם קְדֻשָּׁה לְךָ יְשַׁלֵּשׁוּ כַּדָּבָר הֶאָמוּר עַל יַד נְבִיאָךְ:
וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר.) קָדושׁ קָדושׁ קָדושׁ ה' צְבָאות. מְלא כָל הָאָרֶץ כְּבודו:
כְּבודו מָלֵא עולָם וּמְשָׁרְתָיו שׁואֲלִים אַיֵּה מְקום כְּבודו לְהַעֲרִיצו:
לְעֻמָּתָם מְשַׁבְּחִים וְאומְרִים, בָּרוּךְ כְּבוד ה' מִמְּקומו:
מִמְּקומו הוּא יִפֶן בְּרַחֲמָיו לְעַמּו הַמְיַחֲדִים שְׁמו עֶרֶב וָבקֶר בְּכָל יום תָּמִיד אומְרִים פַּעֲמַיִם בְּאַהֲבָה:
שְׁמַע יִשְׂרָאֵל. ה' אֱלהֵינוּ ה' אֶחָד.
הוּא אֱלהֵינוּ. הוּא אָבִינוּ. הוּא מַלְכֵּנוּ. הוּא מושִׁיעֵנוּ. הוּא יושִׁיעֵנוּ וְיִגְאָלֵנוּ שֵׁנִית. וְיַשְׁמִיעֵנוּ בְּרַחֲמָיו לְעֵינֵי כָּל חַי לֵאמר. הֵן גָּאַלְתִּי אֶתְכֶם אַחֲרִית כְּרֵאשִׁית לִהְיות לָכֶם לֵאלהִים. אֲנִי ה' אֱלהֵיכֶם:
וּבְדִבְרֵי קָדְשָׁךְ כָּתוּב לֵאמר:
יִמְלךְ ה' לְעולָם אֱלהַיִךְ צִיּון לְדר וָדר הַלְלוּיָהּ:
וממשיך החזן "אתה קדוש" וכו':

בחזרת הש"ץ במוסף של חול המועד אומרים:
כֶּתֶר יִתְּנוּ לְךָ ה' אֱלהֵינוּ מַלְאָכִים הֲמונֵי מַעְלָה עִם עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל קְבוּצֵי מַטָּה. יַחַד כֻּלָּם קְדֻשָּׁה לְךָ יְשַׁלֵּשׁוּ כַּדָּבָר הֶאָמוּר עַל יַד נְבִיאָךְ:
וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר,) קָדושׁ קָדושׁ קָדושׁ ה' צְבָאות. מְלא כָל הָאָרֶץ כְּבודו:
לְעֻמָּתָם מְשַׁבְּחִים וְאומְרִים - בָּרוּךְ כְּבוד ה' מִמְּקומו:
וּבְדִבְרֵי קָדְשָׁךְ כָּתוּב לֵאמר - יִמְלךְ ה' לְעולָם אֱלהַיִךְ צִיּון לְדר וָדר הַלְלוּיָהּ:
וממשיך החזן "אתה קדוש" וכו':

אַתָּה קָדושׁ וְשִׁמְךָ קָדושׁ. וּקְדושִׁים בְּכָל יום יְהַלְלוּךָ סֶּלָה:
בָּרוּךְ אַתָּה יהֵוָהֵ (יאהדונהי), הָאֵל הַקָּדושׁ:

אַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים אָהַבְתָּ אותָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ. וְרומַמְתָּנוּ מִכָּל הַלְּשׁונות. וְקִדַּשְׁתָּנוּ בְּמִצְותֶיךָ. וְקֵרַבְתָּנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבודָתֶךָ. וְשִׁמְךָ הַגָּדול וְהַקָּדושׁ עָלֵינוּ קָרָאתָ:

וַתִּתֶּן לָנוּ ה' אֱלהֵינוּ בְּאַהֲבָה (בשבת - שַׁבָּתות לִמְנוּחָה וּ) מועֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂון אֶת יום (בשבת - הַשַּׁבָּת הַזֶּה. וְאֶת יום):
בפסח - חַג הַמַּצּות הַזֶּה. אֶת יום טוב מִקְרָא קדֶשׁ הַזֶּה. זְמַן חֵרוּתֵנוּ:
בשבועות - חַג הַשָּׁבוּעות הַזֶּה. אֶת יום טוב מִקְרָא קדֶשׁ הַזֶּה. זְמַן מַתַּן תּורָתֵנוּ:
בסוכות - חַג הַסֻּכּות הַזֶּה. אֶת יום טוב מִקְרָא קדֶשׁ הַזֶּה. זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ:
בשמיני עצרת - שְׁמִינִי חַג עֲצֶרֶת הַזֶּה. אֶת יום טוב מִקְרָא קדֶשׁ הַזֶּה. זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ:
בְּאַהֲבָה מִקְרָא קדֶשׁ. זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם:

אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ, מִפְּנֵי חֲטָאֵינוּ גָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ. וְנִתְרַחַקְנוּ מֵעַל אַדְמָתֵנוּ. וְאֵין אֲנַחְנוּ יְכולִים לַעֲלות וְלֵרָאות וּלְהִשְׁתַּחֲות לְפָנֶיךָ בְּבֵית בְּחִירָתָךְ בִּנְוֵה הֲדָרָךְ בַּבַּיִת הַגָּדול וְהַקָּדושׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו מִפְּנֵי הַיָּד שֶׁנִּשְׁתַּלְּחָה בְּמִקְדָּשָׁךְ:
יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ מֶלֶךְ רַחְמָן שֶׁתָּשׁוּב וּתְרַחֵם עָלֵינוּ וְעַל מִקְדָּשְׁךָ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים. וְתִבְנֵהוּ מְהֵרָה וּתְגַדֵּל כְּבודו. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אֱלהֵינוּ גַּלֵּה כְּבוד מַלְכוּתְךָ עָלֵינוּ מְהֵרָה וְהופַע וְהִנָּשֵׂא עָלֵינוּ לְעֵינֵי כָל חָי. וְקָרֵב פְּזוּרֵינוּ מִבֵּין הַגּויִם. וּנְפוּצותֵינוּ כַּנֵּס מִיַּרְכְּתֵי אָרֶץ. וַהֲבִיאֵנוּ ה' אֱלהֵינוּ לְצִיּון עִירָךְ בְּרִנָּה. וְלִירוּשָׁלַיִם עִיר מִקְדָּשְׁךָ בְּשִׂמְחַת עולָם. אָנָּא אֱלהֵינוּ. וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנות חובותֵינוּ תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם. אֶת מוּסַף יום (בשבת - אֶת מוּסְפֵי יום הַשַּׁבָּת הַזֶּה. וְאֶת יום):
בפסח - חַג הַמַּצּות.
בשבועות - חַג הַשָּׁבוּעות.
בסוכות - חַג הַסֻּכּות.
בשמיני עצרת - שְׁמִינִי חַג עֲצֶרֶת:
הַזֶּה. אֶת יום טוב (בחול המועד אין אומרים "טוב") מִקְרָא קדֶשׁ הַזֶּה. נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצונָךְ. כְּמו שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתורָתָךְ. עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּךָ:

אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ, מֶלֶךְ רַחְמָן רַחֵם עָלֵינוּ. טוב וּמֵטִיב הִדָּרֶשׁ לָנוּ. שׁוּבָה עָלֵינוּ בַּהֲמון רַחֲמֶיךָ. בִּגְלַל אָבות שֶׁעָשׂוּ רְצונֶךָ. בְּנֵה בֵיתְךָ כְּבַתְּחִלָּה. כּונֵן בֵּית מִקְדָּשְׁךָ עַל מְכונו הַרְאֵנוּ בְּבִנְיָנו. שַׂמְּחֵנוּ בְּתִקּוּנו. וְהָשֵׁב שְׁכִינָתְךָ לְתוכו. וְהָשֵׁב כּהֲנִים לַעֲבודָתָם. וּלְוִיִּים לְשִׁירָם וּלְזִמְרָם. וְהָשֵׁב יִשְׂרָאֵל לִנְוֵיהֶם. וְשָׁם נַעֲלֶה וְנֵרָאֶה וְנִשְׁתַּחֲוֶה לְפָנֶיךָ. בְּשָׁלשׁ פְּעָמֵי רְגָלֵינוּ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה. כַּכָּתוּב בַּתּורָה:
שָׁלושׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי ה' אֱלהֶיךָ בַּמָּקום אֲשֶׁר יִבְחָר. בְּחַג הַמַּצּות. וּבְחַג הַשָּׁבֻעות. וּבְחַג הַסֻּכּות. וְלא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי ה' רֵיקָם:
אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדו כְּבִרְכַּת ה' אֱלהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לָךְ:

וְהַשִּׂיאֵנוּ ה' אֱלהֵינוּ אֶת בִּרְכַּת מועֲדֶיךָ לְחַיִּים בְּשִׂמְחָה וּבְשָׁלום. כַּאֲשֶׁר רָצִיתָ וְאָמַרְתָּ לְבָרְכֵנוּ כֵּן תְּבָרְכֵנוּ סֶלָה:

בשבת אומרים: אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ. רְצֵה נָא בִמְנוּחָתֵנוּ:
קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְותֶיךָ, תֵּן חֶלְקֵנוּ בְּתורָתָךְ, שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבָךְ. שַׂמֵּחַ נַפְשֵׁנוּ בִּישׁוּעָתָךְ. וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. וְהַנְחִילֵנוּ ה' אֱלהֵינוּ (בשבת - בְּהַהֲבָה וּבְרָצון) בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂון (בשבת - שַׁבָּתות וּ) מועֲדֵי קָדְשֶׁךָ. וְיִשְׂמְחוּ בְךָ כָּל יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶךָ.
בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְקַדֵּשׁ (בשבת - הַשַּׁבָּת וְ) יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים:

רְצֵה ה' אֱלהֵינוּ בְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְלִתְפִלָּתָם שְׁעֵה. וְהָשֵׁב הָעֲבודָה לִדְבִיר בֵּיתֶךָ. וְאִשֵּׁי יִשְׂרָאֵל וּתְפִלָּתָם מְהֵרָה בְּאַהֲבָה תְקַבֵּל בְּרָצון. וּתְהִי לְרָצון תָּמִיד עֲבודַת יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ:
וְאַתָּה בְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים. תַּחְפּץ בָּנוּ וְתִרְצֵנוּ וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּון בְּרַחֲמִים:
בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתו לְצִיּון:

מודִים אֲנַחְנוּ לָךְ שֶׁאַתָּה הוּא ה' אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ לְעולָם וָעֶד. צוּרֵנוּ צוּר חַיֵּינוּ וּמָגֵן יִשְׁעֵנוּ אַתָּה הוּא. לְדר וָדר נודֶה לְךָ וּנְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ. עַל חַיֵּינוּ הַמְּסוּרִים בְּיָדֶךָ. וְעַל נִשְׁמותֵינוּ הַפְּקוּדות לָךְ. וְעַל נִסֶּיךָ שֶׁבְּכָל יום עִמָּנוּ וְעַל נִפְלְאותֶיךָ וְטובותֶיךָ שֶׁבְּכָל עֵת. עֶרֶב וָבקֶר וְצָהֳרָיִם. הַטּוב כִּי לא כָלוּ רַחֲמֶיךָ. הַמְרַחֵם כִּי לא תַמּוּ חֲסָדֶיךָ כִּי מֵעולָם קִוִּינוּ לָךְ:

מודים דרבנן:
מודִים אֲנַחְנוּ לָךְ שֶׁאַתָּה הוּא ה' אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ, אֱלהֵי כָל בָּשָׂר. יוצְרֵנוּ יוצֵר בְּרֵאשִׁית. בְּרָכות וְהודָאות לְשִׁמְךָ הַגָּדול וְהַקָּדושׁ עַל שֶׁהֶחֱיִיתָנוּ וְקִיַּמְתָּנוּ. כֵּן תְּחַיֵּינוּ וּתְחָנֵּנוּ. וְתֶאֱסוף גָּלֻיּותֵינוּ לְחַצְרות קָדְשֶׁךָ. לִשְׁמר חֻקֶּיךָ וְלַעֲשׂות רְצונְךָ. וּלְעָבְדְּךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. עַל שֶׁאֲנַחְנוּ מודִים לָךְ. בָּרוּךְ אֵל הַהודָאות:

וְעַל כֻּלָּם יִתְבָּרַךְ וְיִתְרומָם וְיִתְנַשֵּׂא תָּמִיד שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ לְעולָם וָעֶד. וְכָל הַחַיִּים יודוּךָ סֶּלָה:
וִיהַלְלוּ וִיבָרְכוּ אֶת שִׁמְךָ הַגָּדול בֶּאֱמֶת לְעולָם כִּי טוב. הָאֵל יְשׁוּעָתֵנוּ וְעֶזְרָתֵנוּ סֶלָה הָאֵל הַטּוב:
בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַטּוב שִׁמְךָ וּלְךָ נָאֶה לְהודות:

אם יש שני כהנים או יותר קורא להם הש"צ: "כהנים", ואם יש רק כהן אחד בלבד אינו קורא לו, אלא הכהן מתחיל מעצמו בברכה.
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתו שֶׁל אַהֲרן וְצִוָּנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמּו יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה:
ומקרא הש"ץ - יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ:
יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ:
יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלום:
(וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרְכֵם):

כשמתחיל הש"ץ שים שלום מחזירים הכהנים את פניהם להיכל דרך ימין ואומרים:
רבון העולמים עשינו מה שגזרת עלינו, עשה אתה מה שהבטחתנו השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל:

אם אין כהנים יאמר הש"ץ "אלהינו ואלהי אבותינו" וכו', ואחר כל פסוק יענו הקהל:
"כן יהי רצון":
אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ בָּרְכֵנוּ בַּבְּרָכָה הַמְּשֻׁלֶּשֶׁת בַּתּורָה הַכְּתוּבָה עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּךָ הָאֲמוּרָה מִפִּי אַהֲרן וּבָנָיו כּהֲנִים עַם קְדושֶׁיךָ כָּאָמוּר:
ואחר כך יאמר - "יברכך" וכו' עד "ואני אברכם", ואחר כל פסוק עונים הקהל:
"כן יהי רצון":

שִׂים שָׁלום טובָה וּבְרָכָה חַיִּים חֵן וָחֶסֶד צְדָקָה וְרַחֲמִים עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ וּבָרְכֵנוּ אָבִינוּ כֻּלָּנוּ כְּאֶחָד בְּאור פָּנֶיךָ כִּי בְאור פָּנֶיךָ נָתַתָּ לָנוּ ה' אֱלהֵינוּ תּורָה וְחַיִּים. אַהֲבָה וָחֶסֶד. צְדָקָה וְרַחֲמִים. בְּרָכָה וְשָׁלום. וְטוב בְּעֵינֶיךָ לְבָרְכֵנוּ וּלְבָרֵךְ אֶת כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרוב עז וְשָׁלום:
בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְבָרֵךְ אֶת עַמּו יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁלום אָמֵן:

יִהְיוּ לְרָצון אִמְרֵי פִי וְהֶגְיון לִבִּי לְפָנֶיךָ. ה' צוּרִי וְגאֲלִי:
אֱלהַי. נְצור לְשׁונִי מֵרָע. וְשִׂפְתותַי מִדַּבֵּר מִרְמָה. וְלִמְקַלְלַי נַפְשִׁי תִדּום. וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכּל תִּהְיֶה. פְּתַח לִבִּי בְּתורָתֶךָ. וְאַחֲרֵי מִצְותֶיךָ תִּרְדּוף נַפְשִׁי. וְכָל הַקָּמִים עָלַי לְרָעָה. מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחְשְׁבותָם. עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן יְמִינָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן תּורָתָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתָךְ. לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ. (ראשי תיבות שם יל"י) הושִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנִי:
יִהְיוּ לְרָצון אִמְרֵי פִי וְהֶגְיון לִבִּי לְפָנֶיךָ. ה' צוּרִי וְגאֲלִי:

יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ, שֶׁתִּבְנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְתורָתָךְ לַעֲשׂות חֻקֵּי רְצונָךְ וּלְעָבְדָךְ בְלֵבָב שָׁלֵם:

אחרי החזרה אומרים:
יְהִי שֵׁם ה' מְברָךְ. מֵעַתָּה וְעַד עולָם:
מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבואו. מְהֻלָּל שֵׁם ה':
רָם עַל כָּל גּויִם ה'. עַל הַשָּׁמַיִם כְּבודו:
ה' אֲדנֵינוּ. מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ:

אחרי קדיש תתקבל אומרים מזמורים אלו:
אם חל בשבת מוסיפים:

מִזְמור לְדָוִד. ה' רעִי לא אֶחְסָר:
בִּנְאות דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי. עַל מֵי מְנֻחות יְנַהֲלֵנִי:
נַפְשִׁי יְשׁובֵב. יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמו:
גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי. שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:
תַּעֲרךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צורְרָי. דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן ראשִׁי כּוסִי רְוָיָה:
אַךְ טוב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי. וְשַׁבְתִּי בְּבֵית ה' לְארֶךְ יָמִים:

בפסח אומרים:
בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם. בֵּית יַעֲקב מֵעַם לעֵז:
הָיְתָה יְהוּדָה לְקָדְשׁו. יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלתָיו:
הַיָּם רָאָה וַיָּנס. הַיַּרְדֵּן יִסּב לְאָחור:
הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים. גְּבָעות כִּבְנֵי צאן:
מַה לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס. הַיַּרְדֵּן תִּסּב לְאָחור:
הֶהָרִים תִּרְקְדוּ כְאֵילִים. גְּבָעות כִּבְנֵי צאן:
מִלִּפְנֵי אָדון חוּלִי אָרֶץ. מִלִּפְנֵי אֱלוהַּ יַעֲקב:
הַהפְכִי הַצּוּר אֲגַם מָיִם. חַלָּמִישׁ לְמַעְיְנו מָיִם:

בשבועות, סוכות ושמיני עצרת אומרים:
שִׁיר הַמַּעֲלות לְדָוִד שָׂמַחְתִּי בְּאמְרִים לִי. בֵּית ה' נֵלֵךְ. עמְדות הָיוּ רַגְלֵינוּ. בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלָיִם:
יְרוּשָׁלַיִם הַבְּנוּיָה. כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָהּ יַחְדָּו:
שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל. לְהודות לְשֵׁם ה':
כִּי שָׁמָּה יָשְׁבוּ כִסְאות לְמִשְׁפָּט. כִּסְאות לְבֵית דָּוִד:
שַׁאֲלוּ שְׁלום יְרוּשָׁלָיִם. יִשְׁלָיוּ אהֲבָיִךְ:
יְהִי שָׁלום בְּחֵילֵךְ. שַׁלְוָה בְּאַרְמְנותָיִךְ:
לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי. אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלום בָּךְ:
לְמַעַן בֵּית ה' אֱלהֵינוּ. אֲבַקְשָׁה טוב לָךְ:

וממשיכים:
כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא
פרשת הקטורת
קדיש על ישראל
עלינו לשבח