עלייתו של אליהו

מלכים ב, ב

יהודה איזנברג


תקציר:
מסלול דרכם של אליהו הנביא ואלישע תלמידו, טרם הסתלקותו של אליהו.

מילות מפתח:
אליהו; אלישע; מלכים ב ב.


תיאור הסתלקותו של אליהו, כמו תאור ההתגלות שהייתה לאליהו בהר חורב, הסתום בה רב מן המפורש. אנו עדים לשיחה בין אלישע ואליהו, ואין אנו יודעים מה מבקש אלישע "ויהי נא פי שנים ברוחך אלי", גם אין אנו מבינים את תשובת אליהו: "אם תראה אותו לוקח מאתך יהי לך כן"; אנו שומעים את שיחתם של בני הנביאים עם אלישע: הכל יודעים כי אליהו יילקח היום, ובכל זאת מצווה עליהם אלישע "החשו"!


בשיחה זו נדון בתופעה אחת מתוך מכלול המתרחש בהלקחו של אליהו: נבדוק את מסלול דרכם של אליהו ואלישע, וננסה לעמוד על המשמעות הסמלית של מסלול זה.

תחילת דרכם - בגלגל: "ויהי בהעלות ה' את אליהו בסערה השמים, וילך אליהו ואלישע מן הגלגל". אליהו מנסה להשאיר את אלישע בגלגל, והדבר אינו עולה בידו: "חי ה' וחי נפשך אם אעזבך". השנים יורדים לבית אל. גם שם מנסה אליהו להיפטר מאלישע: "שב נא פה, כי ה' שלחני יריחו". וגם כאן מסרב אלישע: "חי ה' וחי נפשך אם אעזבך" - בדיוק כפי שאמר לו בגלגל. ושוב חוזר הדבר ביריחו: "שב נא פה כי ה' שלחני הירדנה"; ושוב התשובה המוכרת: "חי ה' וחי נפשך אם אעזבך".

השניים הולכים אל הירדן - מטרת דרכם אינה ברורה:
"ושניהם עמדו על הירדן, ויקח אליהו את אדרתו, ויגלום, ויכה את המים, ויחצו הנה והנה, ויעברו שניהם בחרבה. ויהי כעברם, ואליהו אמר אל אלישע: "שאל מה אעשה לך בטרם אלקח מעמך...".

השניים הולכים אל לא מקום, ולאחר שהם עוברים את הירדן בחרבה, שואל אליהו את אלישע לבקשתו האחרונה, הם הולכים הלוך ודבר, והנה "רכב אש וסוסי אש ויפרידו בין שניהם, ויעל אליהו בסערה השמים".

מה משמעות הליכתו של אליהו לגלגל, ומשם לבית אל, ומשם ליריחו, ומשם לירדן, ומשם לעבר הירדן?

גלגל הנהו התחנה הראשונה של ישראל בכניסתם לארץ. בגלגל הקים יהושע את שתים עשרה האבנים שלקח מן הירדן לזיכרון מעבר הירדן. בגלגל מל את העם, שם עשו את הפסח הראשון בארץ. גלגל הוא המקום המסמל את ההתבססות הנורמאלית של עם על אדמתו. אליהו מתחיל את מסע הפרידה שלו בגלגל, והוא אף מנסה להשאיר שם את אלישע, כאומר: אתה הנהג את העם בדרך טבעית, בהנהגה של עם היושב על אדמתו ושומר את חוקיו. אלישע מסרב, והוא ממשיך עם אליהו בתחנתו השנייה: לבית אל. בית אל הוא בית אלקים; שם נגלה האלקים ליעקב פעמיים, בברחו לחוץ לארץ, ובשובו מגלותו. אליהו נפרד מבית אל, ומנסה להשאיר שם את אלישע, כאומר: אם אינך רוצה להנהיג את העם בהנהגה טבעית, שמא תסתפק בהנהגה נבואית; שמא תסתפק בהתגלות שתורה לך את הדרך, ואת הדברים שעליך לומר לעם.

אלישע מסרב גם הפעם, והשניים הולכים להיפרד מיריחו. יריחו היא העיר הראשונה שכבשו ישראל בכניסתם לארץ, וכל כיבושה בנס.

ושוב מנסה אליהו להשאיר את אלישע ביריחו - כמנהיג העושה נסים לעמו; ואלישע אינו מסתפק בזה. הוא רוצה להיות כאליהו ממש.

אליהו ממשיך בדרכו. הוא עובר את הירדן, בדרכו למקום קבורת מורו הרוחני: למקום בו מת משה. דומים הם אליהו ומשה: שניהם צמו ארבעים יום וארבעים לילה, לשניהם הייתה התגלות אלקים על הר חורב. לאחר שנפרד אליהו מן הארצי; מן ההנהגה הנבואית של העם, ומן ההנהגה הניסית - הולך הוא אל מקום מות משה, שעיצב את האומה והפכה מעם עבדים לעם בחירה.

אליהו רוצה להסתלק במקום בו מת משה. בהשראת משה - נלקח אליהו השמיימה. ואלישע תלמידו מנסה למלא את מקום רבו.