|
|
ממנהגי חסידי חב"ד
 ההכנות לשבת
תפילות שבת
סדרי שבת ומוצאי שבת
|
ההכנות לשבת
1 . לפני שבת "מעבירים את הסדרה" בקריאת כל פסוק "שנים מקרא ואחר תרגום", כלומר קוראים כל פסוק פעמ"ם ולאחר מכן קוראים את תרגומו הארמי מ"תרגום אונקלוס", ואחד כך קוראים את ההפטרה.
2 . משתדלים לגזוז את הציפורניים לכבוד שבת, ואת הגזוז - שורפים אחר שמצרפים אליו קיסם עץ.
3 . נוסף על הטבילה במקווה-טהרה בבוקרו של ערב שבת, כבכל יום, כ"הכנה" לתפילה (ראה לעיל), טובלים בערב שבת גם אחרי-הצהרים - לכבוד שבת.
4 . ההכנות לשבת, הן הנפשיות הן הגשמיות, צריכות להתחיל ביום רביעי בשבוע. משום כך מוסיפים ב"שירד של יום" של יום הרביעי שלושת הפסוקים הראשונים של המזמור "לכו נרננה" (תהלים צח) שנאמר בקבלת שבת ..
5 . גם ילדות קטנות - החל בגיל שלוש בערך - מדליקות נר שבת (אחד) ומברכות עליו, משום חינוך למצוות
תפילות שבת
2 . לפני תפילת ערבית מוכרזת הפסקה ונה בלמה בצינור, קטע מספרי חסידות על פרשת השבוע.
3 בזמן אמירת "בואי בשלום" שבפיוט " לכה דודיו' פוbה כל הקהל לכיוון מערב, כדי לקבל את השבת הנכנסת. תוך כדי אמירת "בואי כלה, בואי כלה" חוזרים ופונים לצד מזרח.
4 . לפני "ברכו" של ערבית אומרים מאמר הזוהר וכגוונא" וחצי קדיש .
5 . אחרי סיים תפילת ערבית מכריז הגבאי הכרזות שונות לציבור, כגון זמני תפילה, שיעורי תורה, הזמנה למסיבת "בן זכר" אצל פלוני ואירועים אחרים. לאחר מכן אומר כל אחר לרעהו "שבת שלום או "א גוטן שבת", וכך גם אחרי תפילות הבוקר.
6 . בשום אופן אין מוסיפים בקריאת-התורה על שבע העליות הקבועות.
7. לכל "עלייה", מזמין הגבאי את העולה בקריאה מנוגנת : 'יעמוד רבי פלוני בן רבי פלוני".
8 . משתדלים לעמוד בזמן קריאת-התורה, ועל-כל-פנים עומדים בשעת קריאת השירה ("אז ישיר") ובשעת קריאת עשרת הדיברות.
9 . המפטיר קורא את ההפטרה בקול (מתוך חומש). הוא מתחיל בברכות ההפטרה רק לאחר סיום הגלילה.
10 . לקריאת פרשות ה"תוכחה" שבפ' בחוקותי ובפ' תבוא, עולה הבעל-קורא עצמו, מבלי שיוזמן·
11 . בסיום כל חומש אומרים הכל בקול : 'חזק, חזק ונתחזק', והקורא חוזר על אמירה זו.
12 . קדושת מוסף מתחילה כמנהג ספרד - 'כתר יתנו לך', אך אין מפסיקים בין "קבוצי מטה" ל"יחד כולם קדושה ישלשו", כנהוג בעדות חסידיות אחרות. את הקטע "הוא אלקינו" שב"קדושה" זו שר כל הקהל במנגינה מיוחדת, והחזן חוזר ומתחיל מ"ה' אלקינו, ה' אחד'.
סדרי שבת ומוצאי שבת
2 . מקפידים, על-פי הוראת בעל ה"תניא", שלא לפצח בשבת גרעינים, אגוזי-אדמה, וכל פרי שיש לו קליפה קשה.
3 . בשבת בבוקר יוצאים מהבית לבית-הכנסת עטופים בטלית.
4 . לפני תפילת הבוקר מתקיים שיעור בציבור באחד מספרי החסידות על פרשת השבוע.
5. בשבת שבה מברכים את החודש, מתאסף הקהל לבית-הכנסת כשעה וחצי לפני התחלת התפילה וקוראים בציבור את כל ספר התהלים. אחרי אמירת התהלים - קדיש יתום, וכשיש "חיוב" (אָבֵל בתוך השנה או בעל "יארצייט") - אומרים "יהי רצון" וקדיש יתום אחרי כל אחר מחמשת הספרים.
6 . בשבת שבה מברכים את החודש, ובכל שבת "חגיגית", ובכלל זה - יום הילולא של אחד האדמו"רים, ובמקרה של שמחה משפחתית לאחד ממתפללי בית-הכנסת, נערכת אחר התפילה "התוועדות" וקידוש ברבים.
7. בסעורות השבת מרבים כשירה של מנגינות חסידיות, אן אין אומרים את פיוטי ה"זמירות" הרגילים, פרט לפיוטי הארי ז"ל. בשבתות הקרובות לחגים שרים ממנגינות החג המתקרב.
8. בין מנת הדגים למנת הבשר אומרים "לחיים" על יין או יין-שרף.
9. ב"שבת שירה" אוכלים "דייסה שחורה" עשויה גריסים, ואת השיריים מוציאים לציפורים.
10 אחרי תפילת מנחה של שבת - לרוב במסגרת של "סעודה שלישית" בצוותא – "חוזר" אחד מנכבדי בית-הכנסת בעל-פה על "מאמר-חסידות". לפני ה"חזרה" ואחריה שרים יחד מנגינות חסידיות.
11 . משקיעת החמה של שבת ועד אחרי הבדלה אין שותים אפילו מים אחרי ברכת-המזון.
12 . הפסוקים "ויתן לך" וגו' נאמרים אחרי ההבדלה, ונהוג ששניים-שניים אומרים אותם יחד מתוך הסידור, כאילו מברכים זה את זה בכל הברכות שבפסוקים. בזמן האחרון השתרש המנהג לומר את הפסוקים יחד - דרך הטלפון ... (כדי לחסוך הליכה לביתו של אחר הגר בריחוק מקום).
13. סעודת "מלווה מלכה" שבמוצאי-שבת נערכת בצוותא בבתי החסידים לפי תור, כל מוצאי-שבת בבית אחר. המזון המוגש בסעודה זו, אסור שיכיל יותר מחלה, דג-מלוח ותפוחי-אדמה מבושלים, וכמובן – יי"ש לקינוח ולאמירת "לחיים".
