יום הכיפורים
יום הכיפורים הוא היום הקדוש ביותר בשנה ליהודים. ביום זה אנו צמים, ומצטערים על כל המעשים הרעים שעשינו במשך השנה ומבקשים מה' לסלוח לנו (לכפר=לסלוח על מעשה רע, על חטא). יום הכיפורים חל ביום העשירי של חודש תשרי, והוא בא אחרי עשרה ימים שבהם יהודים מרבים להתפלל וחושבים על מעשיהם. ביום הכיפורים מתפללים בבית הכנסת מתוך מחזור שיש בו תפילות מיוחדות ליום הכיפורים (ראה ערך "מחזור").

יום העצמאות
יום העצמאות חל בתאריך ה' באייר. ביום זה הכריזו על הקמת מדינת ישראל בשנת תש"ח - 1948. יום העצמאות הוא יום שמחה על הקמתה של מדינת ישראל. מאז חורבן בית המקדש, לפני 1900 שנים ועד היום, היהודים לא היו השליטים של ארץ ישראל. רק מאז הקמת מדינת ישראל פתוחה ארץ ישראל לעלייה של כל יהודי.

יום ירושלים
בזמן קום מדינת ישראל לא הצליח צה"ל לכבוש את כל הארץ. ירושלים העתיקה נשארה בשלטון של ממלכת ירדן. רק בשנת תשכ"ז - 1967, בזמן מלחמת ששת הימים, כבש צה"ל את ירושלים. שחרור ירושלים היה ביום כ"ח באייר, ולזכר שחרור ירושלים חוגגים בכל שנה את יום ירושלים: עולים לירושלים וחוגגים בה.

ימים נוראים
הימים הנוראים הם עשרה ימים מראש השנה ועד יום הכיפורים. בעשרה ימים אלה מוסיפים תפילות מיוחדות, עורכים חשבון נפש על המעשים שנעשו במשך השנה שהסתיימה ומשתדלים להתנהג באופן נכון יותר וטוב יותר. יש שקמים בבוקר מוקדם לתפילת "סליחות" (ראה ערך "סליחות"). לימים אלה קוראים גם "עשרת ימי תשובה".

יציאת מצרים
יציאת מצרים היא המאורע החשוב ביותר בהיסטוריה של עם ישראל. זאת הייתה יציאה מעבדות לחרות, לחופש. בני ישראל היו בגלות מצרים יותר ממאתיים שנה. הם היו עבדים של המלך פרעה. ורק אחרי שה' הכה את המצרים עשר מכות קשות, הסכים פרעה לשלוח את בני ישראל לחופשי. כך הפכו בני ישראל מעם של עבדים לעם חופשי. יציאת מצרים היא סמל ליציאה משעבוד ומעבדות לחירות ולעצמאות. את חג הפסח חוגגים ביום שבו יצאו בני ישראל ממצרים.