"ויקח יהושע את כל הארץ ככל אשר דבר ה' אל משה ויתנה יהושע לנחלה לישראל כמחלקותם לשבטיהם והארץ שקטה ממלחמה" (יהושע י"א 23)כך רואה הסופר הנבואי העברי את ההתנחלות הישראלית בארץ. ולעומת הדברים הללו:
"כי נאספו ראשי השוסים בהרי כנען ויפרעו פרעות, חרב איש ברעהו, ולא סרו עוד למשמעת אדוניהם מלך מצרים" (מדברי פרעה סתי I)זוהי, כפי הנראה תמונת ההתנחלות הישראלית בעייני פרעה.
כשלושת אלפים ושלוש מאות שנה עברו מאז ואנו קיימים וחזרנו למכורתנו ונאחזנו בה כקדם. וזאת משום שלא אימצנו לנו את הנוסח המצרי כי אם את התיאור המקראי העברי. מעולם לא האמנו כי בני ישראל היו שוסים פורעים שהיו חייבים לסור למשמעת פרעה. במשך כל הדורות זכרנו כי לקח יהושע עבד ה' את הארץ ונתנה נחלה לישראל כאשר דבר ה' אל משה. ויש חשיבות להגדרות. מות וחיים ביד לשון.
כלפי מה הדברים אמורים? כלפי התופעה המדאיגה שבימינו אלה אימצנו לנו את ההגדרות של שונאינו הדיקטטור המצרי וחבריו. מתחילים אנו לראות את עצמנו ומצבנו בעיני הרודנים הערביים, בעיני כנופיות הרוצחים.
