 לדף
ראשי
לוי יצחק מברדיטשוב
מגדולי רבני החסידות - 1740 - 1810 נולד בשנת ת"ק (1740) בעיירה הוסקוב שבמחוז פשמישל, לאביו רבי מאיר ברבי משה מזאמושטש, בנים למשפחת רבנים שבמשך כ"ו דורות לא הוסר כתר תורה ממנה. בימי נעוריו היה נודע בכינויו ה"עלוי מירופלב", על שם מקום לימודיו. זמן מה ישב בלוברטוב בבית חותנו הגביר ר' ישראל פרץ. בהשפעת רבי שמלקה מניקל-שפרוג, שהתוודע אליו עת ישבו ברוטשוול, נסע רבי לוי יצחק למזריטש וישב שנים מספר בבית המגיד, בו למד את דרך החסידות. משנת תקכ"א מילא את מקום רבי שמלקה ברבנות רוטשוול, בשנת תקכ"ה נתקבל כרב בז'יליחוב. בשל רדיפות המתנגדים עבר בשנת תקל"א לפינסק, בה שימש כרב וריש מתיבתא. גם שם לחמו נגדו המתנגדים ופעם אף התנפלו על ביתו ושדדוהו. משנת תקמ"ה שימש ברבנות ברדיטשוב, בה מצא אפשרות להקים מרכז חסידי גדול ולכהן בכהונותיו כרב וכמנהיג רוחני במשך עשרים וחמש שנה עד יום כ"ה תשרי תק"ע (1810) בו "כבה אור העולם" (כביטויו של ר"ן מברסלב). מרוב הערצה לרבם לא קיבלו עוד בני ברדיטשוב רב לקהילתם וכל גדולי התורה שבאו אחריו כונו בתואר דיין ומורה הוראה. הסיפורים הרבים המסופרים עליו בקרב החסידים מפארים את תכונותיו והליכותיו כאיש הרגש והרחמים, ומתארים אותו בייחוד כאוהב ישראל, כסנגור האומה ופרקליטה הגדול. דברי תורתו והגותו מכונסים בספרו "קדושת לוי" (סלאוויטא תקנ"ח). שלשה בנים היו לו: רבי מאיר מחבר הספר "כתר תורה", שנפטר עוד בחיי אביו, רבי ישראל, רבה של פיקוב וממלא מקום אביו ורבי דוב בעריש. על תלמידיו המרובים שהגיעו לאלפים - כעדות בנו רבי מאיר - נמנו גם: רבי אהרן מז'יטומיר, רבי אברהם דוב מבוטשאטש, רבי חיים יוסף מפיסטין, רבי אברהם מרדכי מפינטשוב, רבי יוסף מנימירוב, רבי ישכר דוב מח"ם הזכירה ורבי צבי חסיד מימפולי. הרחבה מתוך הספר "דור דעה" מאת יקותיאל אריה קאמעלהאר, ניו יורק תשי"ב מקור הערך: יצחק ורפל, ספר החסידות תש"ז הערות לערך: שם המעיר: יוספה רחמן הערה: קראתי לפני מספר חודשים בספרו של שמואל דרזנר,לוי יצחק מברדיצ'ב,שתורגם מאנגלית על ידי אביב מלצר ויצא בהוצאת דביר בשנת תשמ"ז, שרבי לוי היה צאצא של התלמודיסט שמואל אידלש (מהרש"א).לפי ויקיפדיה יש למהרש"א ייחוס עד דוד המלך. שווה לבדוק את זה. בברכה, ד"ר יוספה רחמן מקור ההערה: כתוב בהערה שם המעיר: רמ-אל לביא הערה: ר לוי יצחק מיוחס למהרש"א דרך אימו שרה סאסיא שהייתה נינתו של המהרש"א. עיין בספר אנצקלופדיה לחכמי גליציה מחבר מאיר וונדר. יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן |
|
