לדף ראשי




יציקת מים על גבי המזבח במקדש בחג הסוכות. נסוך המים לא נזכר בתורה, אבל חז"ל למדו זאת בקבלה. ר' יהודה בן בתירא מצא לכך רמז בתורה:

נאמר בשני ונסכיהם
ונאמר בששי ונסכיה
ונאמר בשביעי כמשפטם (במדבר כ"ט י"ה-ל"א-ל"נ),
הרי מ' י' מ' ר"ת מים,
מכאן רמז לנסוך המים מן התורה
(תענית ב': סוכה ל"ד. ועי' תוספות שבת ק"ג: ד"ה בשביעי).

ר' נתן אומר:

בקדש הסך נסך שכר לה' (במדבר כ"ח ז') בשני נסוכין הכתוב מדבר,
אחד נסוך המים
ואחד נסוך היין וכו'.
נסוך המים כל שבעה (ימי החג) הלכתא גמירי לה,
דאמר ר' אמי א"ר יוחנן וכו'
עשר נטיעות ערבה ונסוך המים - הלכה למשה מסיני (תענית ג'.).

ובירושלמי אמרו: מסוד נביאים היו (סוכה נ"ה.). ונתנו טעם לנסוך המים:

מפני מה אמרה תורה נסכו מים בחג?
אמר הקב"ה נסכו לפני מים בחג, כדי שיתברכו לכם גשמי השנה (ר"ה ט"ז.).

יש ראיות כי נסוך המים היה נהוג בישראל מזמן קדום מאוד.
על הפסוק:

ויצב יעקב מצבה וגו' ויסוך עליה נסך ויצוק עליה שמן (בראשית ל"ה י"ד)

תרגם יונתן בן עוזיאל:

ונסיך עליה נסוך חמר ונסוך מוי ארום כדין עתידין למעבד בחגא דמטליא.

וכן פירש הראב"ע

ויסך עליה נסך - מים או יין.

בשמואל הנביא נאמר ויקבצו ישראל המצפתה וישאבו מים וישפכו לפני ה' (ש"א ז' ו'), וגם דוד נסך מים לה' (ש"ב כ"ג ט"ז), ונראה מזה כי נסוך המים היה ידוע להם מעין נסכים לה', ובחרו במים שאינו משתכר מייד.

את ניסוך המים על גבי המזבח מתאר הרמב"ם:

רמב"ם הלכות תמידין ומוספין פרק י
ו. כל שבעת ימי החג מנסכין את המים על גבי המזבח, ודבר זה הלכה למשה מסיני, ועם ניסוך היין של תמיד של שחר היה מנסך המים לבדו.
ז. ואם עירה המים לתוך היין או היין לתוך המים ונסך שניהם מכלי אחד יצא, ואם הקדים ניסוך המים לזבח, אפילו נסכן בלילה יצא, ובקרן דרומית מערבית היה מנסך למעלה מחצי המזבח והכל יורד לשיתין כמו שביארנו, כיצד היו עושין, צלוחית של זהב מחזקת שלשה לוגין היה ממלא אותה מן השילוח, הגיעו לשער המים תקעו והריעו ותקעו, עלה לכבש ופנה לשמאלו ונותן המים מן הצלוחית לתוך הספל שהיה שם, ושני ספלים של כסף היו שם, מערבי היה בו המים, ומזרחי היה בו היין של נסך, והיו מנוקבין כמין שני חוטמין דקין, ושל מים היה נקב שלו דק משל יין כדי שיכלה המים עם היין כאחד.
ח. זה שמנסך המים היו אומרין לו הגבה ידך, שפעם אחת נסך אחד על רגליו ורגמוהו כל העם באתרוגיהן שאמרו צדוקי הוא שהן אומרין אין מנסכין מים.

ניסוך המים היה נושא השנוי במחלוקת מרה בין הצדוקים והפרושים. הצדוקים לא הסכימו לניסוך המים, משום שאין מצווה זו כתובה בתורה. המחלוקת ביניהם הביאה לשפיכות דמים, וינאי המלך, שהיה צדוקי, ניסך את המים על רגליו, והביא לכך שהעם רגם אותו באתרוגים, והוא מצידו שילח בהם את חייליו והרג אלפים במקדש.
תיאור כל זה במאמר הבא:
ניסוך המים על פי המקורות, מדרכי פירון

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן