חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

רבה בר בר חנא

נכד בר חנא שהיה אחי רבי חייא.

רבא בר בר חנא היה תלמידו של ר' יוחנן ומסר שמועותיו. חזר לבבל ולמד תורה בפומבדיתא. בעודו בבבל למד גם בסורא, וחשב לתקן שיאמרו עשרת הדברות בתפילה. אמר לו רב חסדא: כבר בטלום מפני תרעומת המינין. רוב ספוריו נמצאים בממסכת בבא בתרא ע"ג-ע"ד. הם מתחילים בביטוי "לדידי חזי לי" או "חדא זימנא". סיפורים אלה הם סיפורים של יורדי ים והולכי מדבריות, והם נודעים בשם אגדות רבא בר בר חנא.

רבה בר בר חנא – נכדו של בר חנא, שהיה אחיו של רבי חייא. רבא בר בר חנא עלה מבבל לא"י, היה תלמידו של ר' יוחנן ומסר שמועותיו.
אחר שישב בא"י ימים רבים חזר לבבל ולמד תורה בפומבדיתא. בבואו לשם לא בא לשיעורו של רב יהודה בר יחזקאל, עד אשר שלח ר"י את הממונה להחרים את בגדו אם לא יבוא. כאשר בא ושמע שר' יהודה דרש שאין מחזירים את השבר בשבת, אמר לו: הכי אמר רב חנא בגדתאה אמר שמואל, שמחזירין. רב יהודה שמח לשמוע זאת ואמר לו: האם לא יפה עשיתי להכריחך לבוא כדי ללמוד דין זה? רבי יהודה שאל ממנו עוד דברים ששמע מר' יוחנן לעניין נדוי (מ"ק י"ז).

רדיפות הסאסאנידים את יהודי בבל עוררו את רבא בר בר חנא לשוב לא"י, אך לא ידוע אם חזר (פסחים נ"א). רבא בר בר חנא למד בבבל גם בסורא, וחשב שם לתקן לומר עשרת הדברות בתפילה. רב חסדא מנעו מכך, ואמר לו: כבר בטלום מפני תרעומת המינין (ברכות י"ב).

אגדות וסיפורים
אמר רבא בר בר חנא: למה נמשלו דברי תורה כאש, שנאמר הלא כה דברי כאש (ירמיה כ"ג כ"ט), לומר לך מה אש אינו דולק יחידי, אף דברי תורה אין מתקיימין ביחידי, (תענית ז'). אמר רבא בר בר חנא, שקולה נשמה של צדיק אחד כנגד כל העולם כלו (סנהדרין ק"ג).

סיפורי מסעותיו נפלאים מאד ומתחילים בלשון "לדידי חזי לי". אמר: לדידי חזי לי זבת חלב ודבש של כל א"י וכו' (כתובות קי"א).
אמר כי המרחק מירושלם ליריחו עשרה פרסאות, וציר דלתות ההיכל נשמע בשמונה תחומי שבת, ועזים שביריחו היו מתעטשות מריח הקטרת וכו' (יומא ל"ט).
אמר: לדידי חזי לי קיקיון דיונה וכו' (שבת כ"א). בפרט רבו סיפוריו ששמע מהערבים במסעותיו, ופעם אחת למד לפרש הכתוב: "השלך על ה' יהבך" (תהילים נ"ה), מפי טייעא (נוסע ערבי), שפגש בדרך ואמר לו: שקול יהביך (משאך) ושדי אגמלאי (ראש השנה כ"ו).

רוב ספוריו הנפלאים נמצאים במסכת בבא בתרא, דף ע"ג-ע"ד, והם מתחילים בביטוי "לדידי חזי לי" או "חדא זימנא". אלה הם סיפורים של יורדי הים וולכי מדבר, והם נודעים בשם אגדות רבא בר בר חנא.
יש חושבים סיפורים אלה לגוזמאות, והוא עצמו מספר כי רבנן אמרו לו: "כל אבא חמרא וכל בר בר חנא סיכסא" (שם ע"ד), כלומר כי הוא שוטה כחמור וכסיל.
רבו המפרשים לאגדות האלה, ויש ספרות שלמה עליהן.

שעורים ומקורות לאגדות רבה בר בר חנה / הרב טוביה ליפשיץ


דוגמה לפירוש אחד מסיפורי רבה בר בר חנא מצויה בספר תפארת ישראל למהר"ל מפראג:

מהר"ל מפראג, תפארת ישראל פרק י'




מקור הערך: ע"פ איזנשטיין, אוצר ישראל


הערות לערך:
שם המעיר: רועי גבאי
הערה: נראה שרצו חכמים לרמוז לו בזה שקראוהו חמור
שהוא כחמור נושא ספרים משום שהביא שמועה לבית המדרש
גבי ציצית אך לא הועיל בזה כלום מאחר ולא התבונן כמי
ההלכה,
וביאור לאגדות אלו עיין מהרש"א,ובן יהוידע,וליקוטי
מוהר"ן בתחילתו ומאמרי ראי"ה לראי"ה קוק

מקור ההערה: ידע אישי


שם המעיר: יעקב פלדמן
הערה: ישנן דעות אם רבה הוא בנו של חנא או נכדו של חנא. נקטתם בשיטה שהוא נכדו ואין לי בעיה עם זה, רק גם כך צריך לכתוב ש"רבה היה נכדו של חנא" ולא של "בר חנא" כמו שמופיע כרגע בערך הזה.
יישר כחכם!!
מקור ההערה: ידע כללי


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן