חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

סמוכים

דרשה המבוססת על קרבה של שני פסוקים או שתי פרשיות.

סמוכים - דרש על חבור של שני פסוקים. או שתי פרשיות או שני עניינים, אף שהם שונים זה מזה, וחז"ל דרשו שיש טעם וכוונה כמוסה על קרבתם וחבורם, לפעמים דרשו בדרך אגדה ולפעמים בדרך הלכה והוציאו מהדרש הזה דינים קבועים. ר' יוחנן אמר: סמוכין מן התורה מנין? שנאמר "סמוכים לעד לעולם עשוים באמת וישר" (תהלים קי"א). למה נסמכה פרשת אבשלום לפרשת גוג ומגוג? ("למה רגשו גוים" ו"מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום"), שאם יאמר לך אדם כלום יש עבד שמורד ברבו, אף אתה אמור לו: כלום יש בן שמורד באביו? אלא – הוה; הכא נמי הוה (ברכות י).

ר' יהודה אינו דורש סמוכים בהלכה בתורה, אך הוא דורש סמוכים בהלכה במשנה תורה, כי ספר דברים אמר משה ברצף אחד, ולא כמו יתר הספרים שמגילות מגילות כתבם. לעניין אגדה דורש רבי יהודה סמוכין בכל התורה. (ברכות כ,ב).

דוגמאות לדרשות "סמוכים"
למה נסמכו אהלים לנחלים דכתיב כנחלים נטיו כגנות עלי נהר כאהלים נטע ה' (במדבר כד), לומר לך מה נחלים מעלין את האדם מטומאה לטהרה אף אהלים (של תורה) מעלין את האדם מכף חובה לכף זכות (ברכות טז).

רבי אומר למה נסמכה פרשת נזיר לפרשת סוטה? לומר לך שכל הרואה סוטה בקלקולה, יזיר עצמו מן היין.

אמר רבי יוחנן: למה נסמכה פרשת סוטה לפרשת תרומות ומעשרות? לומר לך כל שיש לו תרומות ומעשרות ואינו נותנן לכהן, סוף נצרך לכהן ע"י אשתו, שנאמר ואיש את קדשיו לו יהיו (במדבר ה') וסמיך ליה איש איש כי תשטה אשתו (ברכות ס"ג).

למה נסמכה מיתת מרים לפרה? לומר לך מה פרה אדומה מכפרת אף מיתתן של צדיקים מכפרת.

אמר ריש לקיש: כל המעמיד דיין שאינו הגון כאילו נוטע אשירה בישראל שנאמר שופטים ושוטרים תתן לך וסמיך ליה לא תטע לך אשירה (סנהדרין ז).

למה נסמכה פרשת קרבנות לפרשת בגדי כהונה? לומר לך מה קרבנות מכפרים אף בגדי כהונה מכפרין (זבחים פח).

סמוכים בהלכה ובפרשנות
שעטנז מותר בציצית, מפני שדרשו סמוכים: לא תלבש שעטנז - גדילים תעשה לך (דברים כב).

א"ר יוחנן מנין לדברי תורה שהן קולטין (את הרוצח כמו עיר מקלט) שנאמר את בצר במדבר וגו' (דברים ד') וכתיב בתריה וזאת התורה (מכות י).

בן עזאי אמר, נאמר מכשפה לא תחיה (שמות כ"ב) ונאמר כל שוכב עם בהמה מות יומת, סמכו עניין לו, לומר מה שוכב עם בהמה בסקילה, אף מכשפה נמי בסקילה. א"ל רבי יהודה וכי מפני שסמכו עניין לו נוציא לזה לסקילה?! אלא: אוב וידעוני בכלל כל המכשפים היו. ולמה יצאו? להקיש להן ולומר לך: מה אוב וידעוני בסקילה, אף מכשפה בסקילה.

ר' יהושע בן לוי למד שבעל קרי אסור בלימוד תורה. שנאמר "והודעתם לבניך ולבני בניך" (דברים ד'), וסמיך ליה "יום אשר עמדת לפני ה' אלוהיך בסיני". מה להלן [בסיני] בעלי קריין אסורין אף כאן בעלי קריין אסורין.

המפרשים בארו לפעמים המקרא והתלמוד בדרך סמוכים. בפרשת בהעלותך, מביא רש"י אגדה זו: למה נסמכה פרשת המנורה לפרשת הנשיאים? לפי כשראה אהרן חנוכת הנשיאים חלשה דעתו שלא היה עמהם בחנוכה לא הוא ולא שבטו, א"ל הקב"ה חייך שלך גדולה משלהם שאתה מדליק ומטיב את הנרות.

מקור הערך: ע"פ איזנשטיין, אוצר ישראל

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן