חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

במה מדליקין

הפרק השני במסכת שבת. נאמר בבית הכנסת בערבית של ליל שבת, והמנהג הזה הוא מתקנות הגאונים. הטעם לאמירתו הוא, כדי להזכיר את החובה להדליק נר שבת, ומפני המזיקים.

במה מדליקין - פרק שני במסכת שבת. אומרים אותו בבית הכנסת בערבית בליל שבת.
משנה מסכת שבת פרק ב
במה מדליקין ובמה אין מדליקין אין מדליקין לא בלכש ולא בחוסן ולא בכלך ולא בפתילת האידן ולא בפתילת המדבר ולא בירוקה שעל פני המים ולא בזפת ולא בשעוה ולא בשמן קיק ולא בשמן שריפה ולא באליה ולא בחלב נחום המדי אומר מדליקין בחלב מבושל וחכמים אומרים אחד מבושל אחד שאינו מבושל אין מדליקין בו:
אין מדליקין בשמן שרפה ביום טוב רבי ישמעאל אומר אין מדליקין בעטרן מפני כבוד השבת וחכמים מתירין בכל השמנים בשמן שומשמין בשמן אגוזים בשמן צנונות בשמן דגים בשמן פקועות בעטרן ובנפט רבי טרפון אומר אין מדליקין אלא בשמן זית בלבד:
כל היוצא מן העץ אין מדליקין בו אלא פשתן וכל היוצא מן העץ אינו מטמא טומאת אהלים אלא פשתן פתילת הבגד שקפלה ולא הבהבה רבי אליעזר אומר טמאה ואין מדליקין בה רבי עקיבא אומר טהורה ומדליקין בה:
לא יקוב אדם שפופרת של ביצה וימלאנה שמן ויתננה על פי הנר בשביל שתהא מנטפת אפילו הוא של חרס ורבי יהודה מתיר אבל אם חברה היוצר מתחלה מותר מפני שהוא כלי אחד לא ימלא אדם את הקערה שמן ויתננה בצד הנר ויתן ראש הפתילה בתוכה בשביל שתהא שואבת ורבי יהודה מתיר:
המכבה את הנר מפני שהוא מתירא מפני עובדי כוכבים מפני לסטים מפני רוח רעה ואם בשביל (ונ"א מפני) החולה שיישן פטור כחס על הנר כחס על השמן כחס על הפתילה חייב ורבי יוסי פוטר בכולן חוץ מן הפתילה מפני שהוא עושה פחם:
על שלש עבירות נשים מתות בשעת לידתן על שאינן זהירות בנדה ובחלה ובהדלקת הנר:
שלשה דברים צריך אדם לומר בתוך ביתו ערב שבת עם חשכה עשרתם ערבתם הדליקו את הנר ספק חשכה ספק אין חשכה אין מעשרין את הודאי ואין מטבילין את הכלים ואין מדליקין את הנרות אבל מעשרין את הדמאי ומערבין וטומנין את החמין:

המנהג הזה הוא מתקנת הגאונים, המקור הראשון לכך הוא בסדר רב עמרם גאון:
"ולאחר שמקדשין בביהכ"נ (בליל שבת) אומר פרק אחד ממסכת שבת, וזה פרק "במה מדליקין", עד סוף פרקא. אמר ר' חנינא וכו' ואומר קדיש" (דף כ"ו.).
שני טעמים לאמירת "במה מדליקין":
אחד - כדי להזכיר הדלקת הנר (מחזור ויטרי 84). נר שבת הוא משום שלום בית, ולכן הוצרך להזהיר עליו ביותר (ספר "המנהיג" לאבן ירחי). לכן יפה עושים בקהילות רבות לאמרו בין מנחה לערבית, כי קריאתו לאחר ערבית מה תועיל, כי אז לא יוכל לתקן הפתילות והנרות (אבודרהם); השל"ה בסדורו הקדים במה מדליקין לקבלת שבת, ואמר שכן נכון, ובסדור יעב"ץ אומר שיש לאמרו לפני קבלת שבת כמנהג הספרדים.

הטעם השני - מפני סכנת המזיקים, שבתי כנסיות שלהם היו בשדות, ותקנו אותו בשביל בני אדם שמאחרים לבוא, שיסיימו תפילתם בעת שהקהל אומר "במה מדליקין". ולכן אין אומרים אותו ביו"ט שחל בע"ש. יש קהילות (חוץ מן פפד"מ) שדוחים אותו גם ביו"ט שחל בשבת, מפני שאז אין מאחרים לבוא וממהרים לצאת מן טרדות החג.

טעם זה אמרו בגמרא על ברכת מגן אבות, שתקנו ברכה אחת מעין שבע בשביל הש"ץ (שבת כ"ד עי' רש"י).
רב עמרם גאון נותן טעם זה לאמירת קדיש, ואומר:
"והאי קדושתא דתקינו רבנן משום סכנה דבי שמשי דשכיחי מזיקין,
דילמא איכא דעאיל ולא מצלי,
ועד דמצלי נפק צבורא ופייש הוא ומסתכן,
ותקינו רבנן עבורא תפילה,
כי היכי דגמר צלותא ונפיק בהדי צבורא".

מקור הערך: ע"פ איזנשטיין, אוצר ישראל

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן