חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

אוקלידס

מטמטיקאי יווני 275-365 לפנה"ס (לפי המשוער)

ספריו בהנדסה נתקבלו בין היהודים מיד אחר שתורגמו מיוונית לערבית על ידי משה אבן תיבון ויעקב בן מכיר. כאשר החלה ההשכלה חזרו לכבודם הראשון, ורבים מן המטמטיקאים המצוינים מבני ישראל שאבו מהם ידיעתם הראשונה בחכמה הזאת.

אוקלידוס - מטמטיקאי יווני במאה הרביעית לפנה"ס. ספריו בהנדסה מצאו להם מהלכים בין היהודים מיד אחר שתורגמו מיוונית לערבית. אברהם בר חייא הנשיא מביאם בספרו על חכמת החשבון וגם יעקב בן נסים מדבר על "אקלידס פילוסופוס".

הספר "יסודים" תורגם בפעם הראשונה מערבית לעברית, כנראה ע"י משה אבן תבון, בשנת 1270. מספר שנים לאחר מכן תורגם שנית בשם "יסודות" או "שורשים" ע"י יעקב בן מכיר או ע"י משה אבן תבון. הספר מכיל 15 מאמרים בחכמת ההנדסה, אך לפי מספר חכמים שני המאמרים האחרונים הם מאת הפסיקליס מאלכסנדריה. בסוף המאה הי"ג או בתחילת המאה הי"ד תורגמו גם כן, כנראה ע"י משה אבן תבון, הפירושים הערביים לספר לאלפראבי ולאבן חיתאם. מפירושו של זה האחרון תורגם שנית המבוא למאמר העשירי ע"י קלונימוס (כ"י באוצר הספרים אשר בברלין 204. No).

על החשיבות שייחסו משכילי ישראל לספר היסודות נוכל לשפוט מהמון הפירושים אשר התחברו או תורגמו מלשון ערבית. חלק מפירושים אלה בכ"י:
על המבוא למאמר א' ע"י תלמיד אחד של יעקב אבן מכיר ואבא מרי (כ"י מינכן 91. No).
על ההצעות אשר במאמרים א' ג' ד' וה' ע"י לוי בן גרשום ואברהם בן שלמה הירחי צרפתי (כ"י בבית מדרש Jew's College בלונדון 138,4. No; גינצבורג 340. No).

לפי עדות יוסף דילמדיגא, חיבר אליהו מזרחי פירוש על כל הספר.

משאר ספרי אוקלידוס על חכמת הנדסה תורגמו לערבית שני ספרים ע"י יעקב בן מכיר: הראשון בשם "ספר המחנות", והשני בשם "חלוף מבטים". העתקת שני הספרים האלה נעשתה לפי תרגום הערבי ע"י אסחאה אבן חנין והגהת תאבת אבן קרה.

מן המאה השש עשרה עד התקופה החדשה חלה נסיגה בלימוד המטימטיקה והפילוסופיה, וספרי אוקלידיס היו ללא דורש. תנועת ההשכלה חידשה את העניין בספרים אלה, ורבים שאבו ידיעות מספרים אלה. בין 1875-1775 נעשו שלושה תרגומים חדשים. הוצאה חדשה עם ציורים והגהות מאת מאיר מפיורדא נדפסה ע"י אברהם מינץ בשם "ראשית למודים הוא ספר אקלידס" (ברלין 1775). חמש שנים אחר כן נדפס תרגום חדש מששת המאמרים הראשונים עם מאה וארבעים ציורים, ע"י ברוך בן יעקב משקלאוו (האג 1780). בהקדמתו כתב:
"בהיותו בוילנה בחודש טבת שנת תקל"ח (1778), שמע מהגאון ר' אליהו מוילנה כי כפי מה שיחסר לאדם ידיעות משאר החכמות לעומת זה יחסר לו מאה ידות בחכמת התורה וכי הגאון ציוה לו להעתיק מה שאפשר ללשוננו הקודש מהחכמות כדי להוציא בלעם מפיהם. וישוטטו רבים ותרבה הדעת בין עמנו ישראל, וכדי לעשות רצון הגאון התחיל בספר אוקלידוס, מפני שעל יסודותיו בנוים כל החכמות".

בשנת 1875 תרגם מחדש נחמן הירש לינדער את המאמרים י"א וי"ב אשר הדפיסם בזיטאמיר עם הגהות פירושים וציונים.

מקור הערך: ע"פ איזנשטיין, אוצר ישראל

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן