חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

איגר עקיבא

רב גדול בתורה; אייזנשטאדט הונגריה 1761 - פוזנא 1837.

היה בקי בתורה וחריף, עניו בכל מעשיו. היה רודף חסד וביקר חולים בזמן המגפה בשנת 1831. התנגד לכל תיקון בדת ולא רצה לנטות מדברי הראשונים. השאיר ספרים על התלמוד וההלכה.

ר' עקיבא איגר - רב וגדול בתורה; נולד בעיר אייזנשטאדט הונגריה י"ד חשון תקכ"ב 1761 ומת בעיר פוזנא י"ג תשרי תקצ"ח 1837. למד בברסלוי אצל דודו אחי אמו, ר' וואלף איגר, שהיה אח"כ רב בעיר ליפניק. העשיר ר' יצחק מרגלית מליטא נתן לו בתו לאשה, וזמן רב ישב על שולחנו והיה פנוי לעסוק בתורה. ר' עקיבא בחר להיות ראש ישיבה. אולם לבסוף נאלץ לקבל משרת רבנות.

בשנת 1791 ישב על כסא הרבנות בעיר "מארקיש פרידלאנד" בפרוסיה המערבית ושהה שם כעשרים וארבע שנה, ואח"כ ישב על כסא הרבנות בעיר פוזנא, כעשרים ושלוש שנה עד יום מותו. השאיר שמונה בנים ושמונה בנות משתי נשים שהיו לו במהלך חייו. בת אחת נישאה לר' משה סופר בשנת 1813.

נוסף על בקיאותו הגדולה בכל חדרי התורה וחריפותו הנפלאה, היה עניו מאוד, רודף חסד. הוא ביקר חולים בזמן המגפה בשנת 1831, וזכה למכתב תהילה ההקיסר ווילהעלם השלישי. התנגד לכל תיקון בדת, ולא רצה לנטות מדברי הראשונים:
"אם נרשה לעצמנו לבטל אף אות אחת מדברי חז"ל אז מרחפת הסכנה על כל התורה כולה", (אלה דברי הברית 27).

במכתבו לבנו אברהם, בקש ממנו שלא להעתיק את הפניות והתוארים שבראש השאלות:
"כי אמרתי אני בלבי תמיד על דברת התוארים שנהגו לכתוב אי אישר חילי אבטלם כי רבויין קשה ומעוטן לא יפה. להכותב הוא אבק חנופה ולמי שכותבין הוא אבק גאוה אם ירבה לו, ואבק שנאת חנם אם ימעטו. וכל כך קצה נפשי בהם, עד שקבלתי עלי שלא להביט בם ולא לקרותם, על אחת כו"כ בל אחפוץ בם בדבר הנדפס אשר עומד לימים רבים פן אהיה לבוז בעולם האמת. וע"כ בראש הספר ובכל מקום אשר תזכיר את שמי אל תרבה בתוארים ודי בתואר הרב שהוא רגיל לכל יושבי כסאות".

ספריו
ספריו כולם על התלמוד וההלכה, ונדפסו אחרי מותו ע"י בניו.
1) תשובות, מה שהשיב לשואליו בהלכה לפסק דין, שני חלקים, נדפס בווארשא ע"י בנו ר' אברהם והוגה ע"י בנו הרב ר' שלמה, בשנת 1833.
2) הערות והגהות על ספר בית אהרן לר' אהרן מירעלעס 1829.
3) דרוש וחידוש, נדפס ע"י בנו ר' אברהם והרב ר' שלמה, ווארשא 1839.
4) חידושים וחלוקא דרבנן על חידושי ר' ניסים גירונדא על מסכת בבא מציעא, דיהרנפורט 1822.
5) חדושים על מסכת ב"מ, גיטין, וכתובות וליקוטים, ע"י בנו ר' בנימין וואלף, בערלין 1857.
6) תוספות רע"א על משניות ששה סדרים, אלטונא 1841.
7) הגהות על המשנה והגמרא בשם גליון הש"ס.
8) הגהות על ר' יוסף קארו.
9) הגהות על ש"ע יו"ד, קניגסברג 1859.
10) הגהות על ש"ע או"ח ברלין 1862.
11) הגהות על ש"ע ח"מ ואה"ע, טהארן 1859.
12) ליקוטי הלכות, ווינה 1889.
13) חבור קושיות עצומות על כל הש"ס
בני ברק תשמ"ב.

מקור הערך: ע"פ איזנשטיין, אוצר ישראל


הערות לערך:
שם המעיר: אורית לביא
הערה: יצחק מרגלית, חותנו של הרב עקיבא איגר, היה מהעיר ליסה שבמחוז פוזנן (כיום: Leszno, Poland) - ולא כפי שנכתב.


מקור ההערה: מקורות מודפסים רבים - אשמח למסור פרטים


שם המעיר: פצ'ימו הונגריה?
הערה: העיירה אייזנשטאט היא באוסטריה כיום, והייתה חלק מהקיסרות האסטרו הונגרית,מכאן הטעות להחשיבה כהונגריה. בעברה הרחוק הייתה חלק מהקיסרות הגרמנית.
כך שלרעק"א לא היו כל שורשים בהונגריה. וכן לימודו היה בגרמניה ורבנויותיו בגרמניה-פולין.


שם המעיר:
הערה: אייזנשטאדט היתה בירת בורגענלנד שהיה חלק מהונגריא לפני מלחמת העולם הא’ אם כי לפני 1866 לא היתה מדינה הונגרית אלא חלק מאוסטריא. שם המקום בהונגרית קיש-מארטון


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן