חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

ילקוט שמעוני

ספר מדרשים מלוקטים מהתלמוד ומספרי מדרש קדמונים, מסודר לפי סדר התנ"ך.

חלוקות הדעות מי חיבר את הילקוט. בילקוט שני חלקים: תורה, ובו 963 רמזים; נביאים וכתובים ובו 1085 רמזים. מקורות החלק ההלכתי: התלמוד, מסכתות קטנות, סדר עולם, ספרא, ספרי, ספרי זוטא, מכילתא, ברייתא ל"ב מדות, ברייתא מ"ט מדות וברייתא דמלאכת המשכן. מקורות דברי האגדה ומוסר: אבות דר"נ, תנא דבי אליהו, דרך ארץ רבה זוטא, מסכת גן עדן, מדרש ויסעו, דברי הימים של משה ומדרש פטירת משה. הדרשות מקורן במדרש רבות, פסיקתא רבתי, פסיקתא דרב כהנא, ילמדנו, תנחומא, דברים זוטא, מדרש אבא גוריון, מדרש אספה, תדשא, אבכיר, פרקי דר"א, מדרשים על שמואל תהילים משלי ואיוב ואותיות דרבי עקיבא.

ילקוט - ילקוט שמעוני - לקט אגדות, בדרך פירוש או דרשה, מלוקטות מתלמוד ומספרי מדרש קדמונים, ומסודרות כסדר התנ"ך. נקרא גם "ילקוט שמעוני", על שם מחברו, ר' שמעון אשכנזי מפראנקפורט "ראש הדרשנים".
לדעת רפאפורט (כרם חמד ח"ז מכתב א') היה המחבר ר' שמעון קרא (מת 1170). בעל "מאור עינים" (אמרי בינה פי"ט) ראה כ"י של הילקוט משנת 1310. צונץ ואברהם עפשטיין דחו דבריו, כי נזכרו בילקוט מדרשים מאוחרים, וכן בגלל שבעל הערוך ורש"י אינם מזכירים את הילקוט. לדעתם חברו ר' שמעון קרא שחי בדרום אשכנז בתחילת המאה ה- 13, והתואר "דרשן" נוסף אח"כ. החיבור לא התפשט עד המאה ה- 15, והוא נזכר לראשונה בדברי ר' יצחק אברבנאל. החלק השני מהילקוט על נביאים וכתובים נדפס בשאלוניקי 1521, והחלק הראשון, על התורה, נדפס שם בשנת 1526. הילקוט נדפס כולו בכמה שינויים בויניציא בשנת 1566, ואחר כך בהוצאות רבות.

רמזי הילקוט
הילקוט נחלק לשני חלקים, ח"א תורה ויש בו 963 רמזים או סימנים, ח"ב נביאים וכתובים ויש בו 1085 רמזים. סדר הספרים לפי התלמוד (ב"ב י"ד:) ורק בכתובים משנה מהסדר שבתלמוד, ומביא אסתר לפני דניאל.
ליקוטים בדבר הלכה והפירושים הם מהתלמוד, מסכתות קטנות, סדר עולם, ספרא, ספרי, ספרי זוטא, מכילתא, ברייתא ל"ב מדות, ברייתא מ"ט מדות, וברייתא דמלאכת המשכן.
דברי אגדה ומוסר הם מאבות דר"נ, תנא דבי אליהו, דרך ארץ רבה חוטא, מסכת גן עדן, מדרש ויסעו, דברי הימים של משה, ומדרש פטירת משה.
הדרשות נשאבו ממדרש רבות, פסיקתא רבתי, פסיקתא דרב כהנא, ילמדנו, תנחומא, דברים זוטא, מדרש אבא גוריון, מדרש אספה, תדשא, אבכיר, פרקי דר"א, ומדרשים על שמואל תהילים משלי ואיוב, ואותיות דרבי עקיבא (בראשית א' רמז א').
לדברי עפשטיין לא ראה בעל הילקוט את מדרש שמות רבה, לפי שהוא מאוחר.

בילקוט נמצאים גם מדרשים עתיקים מאוד שהיו לפני המחבר ואשר אבדו, ולפעמים אי אפשר להבין את הדברים. לדוגמה: בפ' בהעלותך כתב:
"אספה לי שבעים איש מזקני ישראל משבט ראובן וכו' הרי שבעים ואחד זקנים, וכתבנו אנו מפי רב שמואל אחי של פנחס ומרים ולמד אותם בתרבץ מוצא, ורבנא חנינאי כהנא ראש ישיבה וגאון פנים אחרים מראובן" וגו' (ועי' מדרש שמואל פ"ט וב"ר פ"ו).
ילקוט שמעוני היה בשימוש רחב אצל הדרשנים.

מקור הערך: ע"פ אוצר ישראל לי"ד איזנשטיין

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן







ספרים בטקסט מלא
ילקוט שמעוני מעוצב