לדף
ראשי
נותר
חלק מן הקורבן שנשאר לאחר הזמן הקצוב לאכילתו. בקורבן פסח נאמר ולא תותירו ממנו עד בקר והנותר ממנו עד בקר באש תשרופו (שמות י"ב י'). מצוות לא תעשה (קי"ג) שלא להותיר מבשר קורבן תודה עד הבקר, שנאמר בתודה "ביום קרבנו יאכל לא יניח ממנו עד בקר" (ויקרא ז' ט"ו), וכן שאר קדשים שאין מניחים אותן לאחר זמן אכילתן. ומצוות עשה (קמ"ד) לשרוף את הנותר הנשאר מבשר הקדשים אחר הזמן המוגבל לאכילה, שנאמר "ואם נדר או נדבה זבח קרבנו ביום הקריבו את זבחו יאכל וממחרת... והנותר מבשר הזבח ביום השלישי באש ישרף" (שם ז' י"ז-י"ח). מצוות לא תעשה (רט"ז) שלא לאכול נותר מקרבן שלמים, שנאמר "ביום זבחכם יאכל וממחרת והנותר עד יום השלישי באש ישרף... ואוכליו עונו ישא כי את קדש ה' חלל" (שם י"ט ח'). השלמים נאכלים שני ימים והלילה שביניהם (זבחים נ.ו:). מקור הערך: מבוסס על אוצר דינים ומנהגים לי"ד אייזענשטיין
יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן |
|