חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

סיום

סיום לימוד של ספר או מסכת.

התוכן
סיום כתיבת ספר תורה
סיום מסכת
הדרן
מנהג אלגיר
מסיימים בדבר טוב

סוף וגמר. השלמת הקריאה של ספר תורה או סיום הלימוד של ספר או מסכתא מהתלמוד.
בסיום קריאת ספר מחומשי תורה נוהגים לומר חזק חזק ונתחזק.
המסיים ספר דברים בשמחת תורה נקרא 'חתן תורה' והמתחל ספר בראשית נקרא 'חתן בראשית'.

סיום כתיבת ספר תורה
עושים סיום בגמר כתיבת ספר תורה. הסופר מניח בסוף הספר כמה שורות פנויות, ומכבדים את הקרואים שכל אחד ימלא אות אחת. מברכים אותם ותורמים לביהכ"נ. אחרי שהסופר משלים את הכתיבה, מכניסים את ספר התורה לארון הקדש בתהלוכה ובשירה.

סיום מסכת
עושים סעודה לסיום מסכתא או סדר משנה. אמר אביי תיתי לי דכי חזינא לצורבא מרבנן דשלים מסכתא עבידנא יומא טבא לרבנן (שבת קי"ח:).
כתב מהרי"ל שסיום מסכת שייך לסעודת מצוה, וכ"כ הרמ"א (או"ח סי' תקנ"א י', יו"ד סי' רמ"ו כ.ו) דכשסיים מסכת מצווה לשמוח ולעשות סעודה, ונקראת סעודת מצוה.
ר' משה חגיז בספר משנת חכמים כותב:
זה שאמר קהלת תרתי בלבי למשוך ביין וגו', כלומר השחוק והשמחה בעלמא ודאי אין בהם שום תועלת, אבל אחר שתרתי בחכמה, כגון בסיום מסכתא, אמרתי מחמת זה למשוך אחר היין.
מהר"ם מינץ בסוף תשובותיו (מובא בש"ך שם ס"ק כ'ו) כותב:
כשבאים לסוף מסכתא ישייר מעט בסוף עד שעת הכושר, יומא דראוי לתקן בו סעודה וכו'. כמו שנוהגים לשייר מעט עד ערב פסח לסיום בעד הבכורים שלא יתענו. ויחזרו אחרי מנין, לומר קדיש דרבנן ועשרה בני רב פפא, מפני שהזכרת שמותם מועיל לזכרון (בעל שושני לקט בשם שלשלת היוחסין, ובסוף תשובות רמ"א יש עוד טעמים ע"ז).
הדרן
בסיום מסכת ובפרט בסיום הש"ס נוהגים לדרוש לפני הקרואים מענינא דיומא וביחוס הדברים שמסיימים בהם והדברים שמתחילים אח"כ. ואחרי שסיימו המסכתא אומרים שלוש פעמים:
הדרן עלך ומסכת (שם המסכת שסיימו)
והדרך עלן, דעתך עלך מסכת (פלונית) ודעתך עלן.
לא נתנשי מינך מסכת (פלונית) ולא תתנשי מינן,
לא בעלמא הדין ולא בעלמא דאתי.
ואח"כ אומרים:
יהי רצון מלפניך אוא"א שתהא תורתך אומנתנו בעוה"ז ותהא עמנו לעוה"ב. חנינא בר פפא רמי בר פפא... (כל עשרת בניו). והערב נא וכו' מודים אנחנו לפניך אוא"א ששמת חלקנו מיושבי ביהמ"ד ולא מיושבי קרנות וכו'.
יהי רצון מלפניך ה' אלהי, כשם שעזרתני לסיים מסכת (פלונית) כן תעזרני להתחיל מסכתות וספרים אחרים ולסיימם, ללמוד וללמד... יתגדל ויתקדש... והוא קדיש דרבנן שנזכר ברמב"ם.
'הדרן' - מלשון 'הדר' = חזור שוב וחזור. עוד נשוב ונחזור ללמוד מסכת זו. אין זו פטירה עולמית רק פרוד לפי שעה. אנחנו נשוב אליך ואתה תשוב אלינו כמה פעמים.
נוסח ה'יהי רצון' לקוח מסיום התפילות הנמצא בגמרא (ברכות ט"ז: י"ז:).

מנהג אלגיר
באלגיר יחוגו "חג סיום" ביום חמישי לסדר יתרו ועושים אותו יו"ט, ואין אומרים בו תחנון אפילו במנחה שלפניו. ביום זה נאספים הסוחרים והרוכלים והאומנים הנפוצים בכפרים, לבוא לשמוע עשרת הדברות. היום נקרא גם חג התרנגולת, כי חובת היום היא לאכול בשר תרנגולת. קורין זאת סעודת "סיום" ר"ת סעודת יתרו ומשה, שנאמר שם ויזבח יתרו חותן משה עולה וזבחים לאלהים, ויבא אהרן וכל זקני ישראל לאכול לחם עם חותן משה וגו'.
אוכלים בשר תרנגולים, כדי שלא יראה כאכילת קדשים, כי תרנגולים אינם קרבים על המזבח (עי' מג"א או"ח סי' תסט).

מסיימים בדבר טוב
ברוב המסכתות שסדרו רבינא ורב אשי הוסיפו מאמר טוב בסוף כדי לסיים בו, אף שאין לו עניין שם.
אין מסיימין בדבר רע. ולכן כשקורין איכה, הפסוק האחרון הוא 'כי אם מאוס מאסתנו קצפת עלינו עד מאוד', מוסיפים אחריו את הפסוק 'השיבנו ה' אליך ונשובה חדש ימינו כקדם', כדי לסיים בדבר טוב.
הפסוק האחרון בקהלת הוא 'כי את כל מעשה האלהים יבא במשפט על כל נעלם אם טוב ואם רע', ולכן מוסיפים את הפסוק שלפניו 'סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם'.
וכן בסוף ישעיה ומלאכי.
בשיר של יום רביעי הסיום יצמיתם ה' אלהינו, ונוהגים להוסיף את הפסוק לכו נרננה מהמזמור שאחריו כדי לסיים בדבר טוב.



מקור הערך: מבוסס על אוצר דינים ומנהגים לי"ד אייזענשטיין

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן