חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

משכן שילה, שילה

המשכן שבנו בני ישראל בשילה בכניסתם לארץ

לאחר סיום הכיבוש נבנה אוהל מועד בשילה. משכן שילה היה חוליה משמעותית בסדר עבודת האלוהים.

כבר בתקופה הכנענית היתה שילה עיר גדולה, ומימי יהושוע, ובמשך 369 שנים הייתה מרכז דתי ומדיני לבני ישראל. חורבנה בא בידי הפלשתים לאחר קרב אבן העזר.

שילה - אולי מלשון שלוה: "אל המנוחה ואל הנחלה - מנוחה זו שילה ונחלה זו ירושלים" (דברים י"ב 9, תוספתא זבחים י"ג, כ').
בשילה הוקם המשכן שקדם למקדש אשר בירושלים "ויקהלו כל עדת בני ישראל שילה וישכינו שם את אוהל מועד" (יהושוע י"ח,1).
בשילה שרתה השכינה "כי אתא רב דימי אמר: בשלושה מקומות שרתה שכינה על ישראל - בשילה ונוב וגבעון ובית עולמים ובכולן לא שרתה אלא בחלק בנימין" (זבחים קי"ח ע"ב).
בשילה חולקה הארץ לשבטים "וישלך להם יהושוע גורל בשילה לפני ה' ויחלק שם יהושוע את הארץ לבני ישראל" (יהושוע י"ח,10).

שילה מצויה בגבול בנימין ושומרון, בגובה 680 מ' מעל פני הים. בשילה מצויים שלושה אתרים חרבים: תל קדום, גימע איתם (מסגד היתום) וג'מע א סיתין. הגיאוגרף המוסלמי יאקות, מן המאה ה – 10, מספר על מסגד אלסכינה (השכינה). אישתורי הפרח בספרו כפתור ופרח (מאה 14 לספירה) מספר:
שילה הוא לדרום שכם כשלוש שעות...סוף השליש העליון וקורין לו סאילון...תחילה תמצא על ימינך לבונה וקורין לו לובן... עד היום שם כיפה קורין לה קובת אלסכינה, סמוך לה מקום קורין לו מאיידא בני ישראל כלומר לוחות אבן" (כפתור ופרח רצ"ה).
חורבן שילה נרמז במפגש יוסף ובנימין
"ויפול על צוארי בנימין אחיו. כמה צווארין היו לו לבנימין? אמר רבי אלעזר: בכה על שני מקדשים שעתידין להיות בחלקו של בנימין ועתידין ליחרב. ובנימין בכה על צואריו - בכה על משכן שילה שעתיד להיות בחלקו של יוסף ועתיד ליחרב"(מגילת ט"ז ע"ב).
עם נפילת שילה קמה ירושלים:
"לא יסור שבט מיהודה... עד כי יבוא שילה... עד שיחרב משכן שילה. והכי פירושו: לא יפרח ולא ינץ מלך ביהודה עד כי יטוש משכן שילה" (בראשית מ"ט, דעת זקנים מבעלי התוספות).

בשילה בא התיקון לבני בנימין לאחר מעשה פילגש בגבעה:
וימצאו מיושבי יבש גלעד ארבע מאות נערה בתולה...ויביאו אותם אל המחנה שילה...כי נשמדה אשה מבנימין. ויאמרו הנה חג לה' בשילה מימים ימימה...ויצוו את בנימין לאמר: לכו וארבתם בכרמים וראיתם והנה אם יצאו בנות שילו לחול במחולות ויצאתם מן הכרמים וחטפתם לכם איש אישתו מבנות שילו" (שופטים כ"א 23 - 12).
חשיבותה של שילה באה לידי ביטוי בדברי רבי יהושוע בן קרחה: "סח לי זקן אחד: פעם אחת הלכתי שילה והרחתי ריח קטורת מבין כתליה" (יומא ל"ט ע"ב). בחפירות שילה שנערכו בשנות ה - 80 על ידי י' פינקלשטיין ואחרים נחשפו שרידים מן התקופה הכנענית ואילך,חומת איתנים ושערים, כלי חרס ונרות, פכים ועוד... מן התקופה הישראלית נחשפו מבנים מרשימים, רצפות, קנקנים וקנקני ענק, פכים וקדירות ואף צימוקים מפוחמים.

היישוב היהודי חודש בשילה, במעמד הרצ"י קוק זצ"ל בשנת תשל"ח.
קיימים בשילה 2 בתי-כנסת עתיקים, אחד עוד מלפני חורבן הבית.
בשילה נבנה בית כנסת כדוגמת המשכן.
כיום קיים מרכז מבקרים ב"תל שילה". אפשר לראות בוחומה מימות יהושוע, דגם המשכן, להשתתף בסדנאות ועוד.

רד"ק מסכם את תפקידו של משכן שילה ובנייתו בדרך זו:
רד"ק יהושע פרק יח פסוק א
(א) ויקהלו כל עדת בני ישראל שילה וישכינו שם את אהל מועד - זה היה אחר י"ד שנה משבאו לארץ: שבע שכבשו ושבע שחלקו. וי"ד שנים אלו היה אהל מועד בגלגל, ואחר כך השכינוהו בשילה, ואז נאסרו הבמות כל זמן שהיה בשילה.
ואמרו רז"ל, כי עשו בית של אבנים מלמטה, והיריעות מלמעלה, כמו שאמר דוד: וארון אלהים יושב בתוך היריעה, כלומר שעדיין לא היה אלא בתוך היריעה.
ועוד ראו זה מן הכתוב, שאמר "ותביאהו בית ה' שילה" - אלמא בית הוה, וכתיב "ויטש משכן שילה אהל שיכן באדם" - אלמא אהל היה. הא כיצד? מלמד שלא היה שם תקרה אלא בית אבנים מלמטה, ויריעות מלמעלה, והיה שם בשילה שס"ט [369] שנה, עד שהגלו פלשתים את הארון. ועליו נאמר "ויטש משכן שילה אהל שיכן באדם":
משכן שילה היה מקום הארון תקופה ארוכה: 369 שנים. בשנים אלה התרכזה עבודת האלוהים בשילה, ועבודות במקום אחר נאסרו.

וזהו מעמד שילה, לפי רמב"ם:
רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק א הלכה ב
כיון שנכנסו לארץ העמידו המשכן בגלגל ארבע עשרה שנה שכבשו ושחלקו, ומשם באו לשילה ובנו שם בית של אבנים ופרשו יריעות המשכן עליו, ולא היתה שם תקרה, ושס"ט שנה עמד משכן שילה. וכשמת עלי חרב, ובאו לנוב ובנו שם מקדש, וכשמת שמואל חרב ובאו לגבעון ובנו שם מקדש, ומגבעון באו לבית העולמים, וימי נוב וגבעון שבע וחמשים שנה.
אם כן, נדודי המשכן הם אלה: 14 שנים בגלגל, 369 בשילה, ועוד 57 שנים בנוב ובגבעון. בסך הכל - 440 שנה מהכניסה לארץ ועד בניין בית המקדש הראשון.

שילה נזכר בברכות יעקב, ושם יש לשם שילה משמעויות מעניינות. וכך אומר יעקב:
לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבית רגליו
עד כי יבוא שילה ולו יקהת עמים
המשמעויות הראשונות של הפסוק פשוטות: יעקב מבטיח כי בשבט יהודה יהיה מחוקק ומושל, וכי תקופה זו תהיה "עד כי יבוא שילה". מיהו זה שיבוא לשילה? ומה יהיה לאחר שיבוא? רשב"ם מפרש פסוק זה.
רשב"ם בראשית פרק מט פסוק י
(י) לא יסור שבט מיהודה - המלכות הניתן לו להשתחות לו כל אחיו שנים עשר, לא תפסוק ממנו כל אותה הגדולה, ולא מחוקק ושררה מזרעו, עד כי יבא יהודה שילה, כלומר עד כי יבא מלך יהודה, הוא רחבעם בן שלמה, שבא לחדש המלוכה בשילה, שזהו קרוב לשכם. אבל אז יסורו עשרת השבטים ממנו וימליכו את ירבעם, ולא נשאר לרחבעם בן שלמה רק יהודה ובנימין:
[ולו] יקהת עמים - קבוצת האומות, שהיו כפופים תחת שלמה אביו, כדכתיב "כי הוא רודה בכל עבר הנהר", נתקבצו שם להמליך רחבעם, כדכתיב "וילך רחבעם שכמה כי שכם בא כל ישראל להמליך אותו". ושכם אצל שילה, כדכתיב ביהושוע "ויאסוף יהושוע [את] כל [שבטי] ישראל שכמה" וכל הפרשה, ולבסוף מפרש כל אלו הדברים היו "לפני ה' בשילה".
וגם בשופטים "הנה חג ה' בשילה [וגו'] למסילה העולה [מ]בית אל שכמה" וגו'. וגם בירמיה "ויבאו האנשים משכם [משלו] ומשמרון".
וקרקע חלקה היה בשכם סביב האלה אשר עם שכם הראויה להתקבץ שם בני אדם, ולכבוד משכן אשר בשילה הסמוך שם.
ופשט זה תשובה למינין. שאין כתוב כי אם "שילה" שם העיר. שאין לעז במקרא, [ו]לא "שלו" כתוב כאן כדברי העברים, ולא שליח כדברי הנוצרים.
ויעקב, עיקר הגדולה של יהודה שמדוד עד רחבעם פירש, אבל חוסר הגדולה [לא] רצה לפרש, אלא מכללו של מקרא אתה מדקדק שמשילה ואילך נתמעטה:
עד כי יבוא שילה, מתפרש בשתי דרכים: העברים - הלא הם המפרשים העבריים, רש"י ואונקלוס, מפרשים את הפסוק "שילה" - שלו - מי שהמלכות שלו, הוא המלך המשיח. הנוצרים מפרשים את הביטוי שילה - על ישו הנוצרי, שכאשר הוא יבוא תסור המלוכה מבית יהודה. ורשב"ם אומר על כך:
ופשט זה תשובה למינין. שאין כתוב כי אם "שילה" - שם העיר. שאין לעז במקרא, [ו]לא "שלו" כתוב כאן כדברי העברים, ולא שליח כדברי הנוצרים.
הנה כי כן, העיר שילה שהייתה מרכז עבודת האלוהים 369 שנים, מופיעה בדברי יעקב - ופירוש דבריו היה גם הוא נקודת מחלוקת פרשנית בין היהודים לנוצרים.


לעיון נוסף: (שמות מאמרים באתר דעת והקישור אליהם)

אלבום ציורים על המשכן ובגדי הכהנים
הסימבוליקה של מעשה המשכן, שאול רגב

מקור הערך: יהודה איזנברג ומאיר כהן

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן



ערכים קרובים
אהל מועד
כלי המשכן


נושאים קרובים באתר דעת
משכן