לדף
ראשי
שקצים ורמשים
שקץ הוא לשון תועבה ומיאוס וביחוד על בעל חי קטן שהוא טמא, ורמש הוא בעל חי יותר קטן הזוחל על הארץ. שקץ הוא לשון תועבה ומיאוס, ורמש הוא בעל חי קטן הזוחל על הארץ. מצווה שלא לאכול שרץ הארץ, ושלא לאכול תולעים הנולדים בזרעים ובפירות ששרצו על הארץ, שנאמר וכל השרץ השורץ על הארץ שקץ הוא לא יאכל. ושלא לאכול משרץ המים, שנאמר לא תשקצו את נפשותיכם בכל השרץ השורץ וגו', ושלא לאכול שרץ העוף, שנאמר כל שרץ העוף טמא הוא לכם. שמונה שרצים שמונה שרצים טמאים ומטמאין, שנאמר: וזה יהיה לכם הטמא בשרץ השורץ על הארץ החולד והעכבר והצב למינהו, והאנקה והכח והלטאה והחומט והתנשמת, וכל הנוגע בהם במותם יטמא עד הערב וגו' (ויקרא כ"ט-ל"א).אלו הם שמונה השרצים שבתורה. אזהרות רבות כתובות בקשר לשרצים, ודרשו חז"ל 'לא תאכלום כי שקץ הם' - "לא תאכילום" להזהיר הגדולים על הקטנים ויבמות קי"ד.). מקור הערך: מעובד על פי אוצר דינים ומנהגים לא"י איזנשטיין
יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן |
|