חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

תחנון

תחינה שאומרים אחרי תפלת ש"ע של שחרית ומנחה בימי החול.

תפילה שמוסיפים ביום שני וחמישי. קיימות כמה דעות מתי חוברה וע"י מי. בסידור רב עמרם גאון כתוב רק שנופלים צבור על פניהם ומבקשים רחמים, ושואל כל אחד ואחד בקשתו ואומר רבון כל העולמים וכו'.

תחנון - תחינה שאומרים אחרי תפלת העמידה בשחרית ובמנחה בימות החול. התפילה נקראת תחנון בשל תחילתה: רחום וחנון חטאתי לפניך, ה' מלא רחמים רחם עלי וקבל תחנתי.

פתיחה זו היא הקדמה למזמור הבא: ה' אל באפך תוכיחני (תהלים ו').
עוברים ל'ואנחנו לא נדע' (דהי"ב כ' י"ב) עד 'וכפר על חטאתנו למען שמך'. תפילה זו היא לקט פסוקים. הפסוק "ואנחנו לא נדע" מתפרש בדרך זו: התפללנו בכל דרך שיוכל אדם להתפלל - בישיבה בפסוקי דזמרה, בעמידה בשמונה עשרה, ובנפילת אפים בתחנון. מעתה אין בנו כוח להתפלל בעניין אחר, ולא נדע מה נעשה עוד, רק עליך עינינו (כלבו סי' י"מ, טור או"ח סי' קל"א).

יש הנוהגים לומר לפני תחנון את הפסוק 'ויאמר דוד אל גד נפלה נא ביד ה' כי רבים רחמיו, וביד אדם אל אפולה' (ש"ב כ"ד י"ד), מפני שכתוב בו נפלה נא ביד ה', ואנו נופליו על פנינו.

בשני וחמישי
ביום ב' וה', כשאומרים 'והוא רחום', מוסיפים 'ה' אלהי ישראל שוב מחרון אפך', שאומרים אותו החזן והקהל. ה' אלהי ישראל עולה תרי"ג. וכשמזכירים תרי"ג, משרה ה' שכינתו ושב מחרון אפו (תנחומא פרשת כי תישא).
ה' אֱלֹהֵי יִשרָאֵל. שוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ:

הַבֵּט מִשּמַיִם וּרְאֵה כִּי הָיִינוּ לַעַג וָקֶלֶס בַּגּוֹיִם.
נֶחְשבְנוּ כְּצֹּאן לַטֶּבַח יוּבָל. לַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד וּלְמַכָּה וּלְחֶרְפָּה:
וּבְכָל זֹאת שמְךָ לֹא שכָחְנוּ. נָא אַל תִּשכָּחֵנוּ. יי:

זָרִים אוֹמְרִים אֵין תּוֹחֶלֶת וְתִקְוָה.
חוֹן אוֹם לְשמְךָ מְקַוֶּה. טָהוֹר. יְשוּעָתֵנוּ קָרְבָה.
יָגַעְנוּ וְלֹא הוּנַח לָנוּ. רַחֲמֶיךָ יִכְבְּשוּ אֶת כַּעַסְךָ מֵעָלֵינוּ:
אָנָּא שוּב מֵחֲרוֹנְךָ וְרַחֵם סְגֻלָּה אֲשר בָּחָרְתָּ. יי:

חוּסָה ה' עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ וְאַל תִּתְּנֵנוּ בִּידֵי אַכְזָרִים.
לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה נָא אֱלֹהֵיהֶם.
לְמַעַנְךָ עֲשה עִמָּנוּ חֶסֶד וְאַל תְּאַחַר:
אָנָּא שוּב מֵחֲרוֹנְךָ וְרַחֵם סְגֻלָּה אֲשר בָּחָרְתָּ. יי:

קוֹלֵנוּ תִשמַע וְתָחוֹן. וְאַל תִּטְּשנוּ בְּיַד אֹיְבֵינוּ לִמְחוֹת אֶת שמֵנוּ.
זְכֹר אֲשר נִשבַּעְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ כְּכוֹכְבֵי הַשּמַיִם אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲכֶם.
וְעַתָּה נִשאַרְנוּ מְעַט מֵהַרְבֵּה:
וּבְכָל זֹאת שמְךָ לֹא שכָחְנוּ. נָא אַל תִּשכָּחֵנוּ. יי:

עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שמֶךָ.
וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל חַטֹּאתֵינוּ לְמַעַן שמֶךָ:
ה' אֱלֹהֵי יִשרָאֵל. שוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ:
מן התחינה משמע כי נתחברה בימי גזרות תתנ"ו. כנראה היה זה פיוט גדול בסדר א"ב, אך נתקצר, אולי שלא להטריח את הצבור או בגלל הצנזור, ונשארו רק האותיות ה' הבט, ז' זרים, ח' חוסה, ק' קולנו.
בין החרוזים האלה אומר החזן פעם 'ובכל זאת', ופעם 'אנא שוב מחרונך', והקהל עונה אחריו. בתענית צבור היו מוסיפים לומר את הפיוט 'שומר ישראל', ועכשיו אומרים אותו בכל יום לפני 'ואנחנו לא נדע'.
יש בכל אלה שינוי נוסחאות בין הספרדים ובין האשכנזים. ובמחזור רומא נמצא החרוז:
שומר ברית אבותינו שמור
שאריתנו ואל תאבד פליטתנו
האומרת בכל יום שמע ישראל.
לנפילת אפים לא היה נוסח קבוע. בסידור רב עמרם גאון כתוב רק שנופלים צבור על פניהם ומבקשים רחמים ושואל כל אחד ואחד בקשתו, ואומר רבון כל העולמים וכו' (שם דף י"ב.).

תחינות
נשים שלא יכלו להתפלל בעברית, היו אומרות תחינות בלשון המדוברת, רובן ביידיש. רוב התחינות של הנשים נוסדו על שלושת העקרים חנ"ה ר"ת ח'לה נ'דה ה'דלקת הנר.
יש תחינות שאומרות הנשים בקריאת התורה, ותחינות מיוחדות לימים נוראים ולעשרת ימי תשובה.

מנהגים הקשורים לתחנון, מתוך הספר "אוצר טעמי המנהגים" מאת שמואל פנחס גלברד


מקור הערך: מעובד על פי אוצר דינים ומנהגים לא"י איזנשטיין

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן



ערכים קרובים
סליחות
סליחות - הסבר המושג
תפילה
תחנון - מתי אומרים