חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

פרה אדומה

פרה ששורפים אותה, ואת אפרה שמים בתוך מים. במים אלה טיהרו את הטמאים שנטמאו בטומאת מת.

התוכן:
דיני פרה אדומה
טעם פרה אדומה
פרשת פרה


במדבר פרק יט
(א) וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר: (ב) זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה ה' לֵאמֹר דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל: (ג) וּנְתַתֶּם אֹתָהּ אֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְהוֹצִיא אֹתָהּ אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְשָׁחַט אֹתָהּ לְפָנָיו: (ד) וְלָקַח אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן מִדָּמָהּ בְּאֶצְבָּעוֹ וְהִזָּה אֶל נֹכַח פְּנֵי אֹהֶל מוֹעֵד מִדָּמָהּ שֶׁבַע פְּעָמִים: (ה) וְשָׂרַף אֶת הַפָּרָה לְעֵינָיו אֶת עֹרָהּ וְאֶת בְּשָׂרָהּ וְאֶת דָּמָהּ עַל פִּרְשָׁהּ יִשְׂרֹף: (ו) וְלָקַח הַכֹּהֵן עֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב וּשְׁנִי תוֹלָעַת וְהִשְׁלִיךְ אֶל תּוֹךְ שְׂרֵפַת הַפָּרָה: ...(ט) וְאָסַף אִישׁ טָהוֹר אֵת אֵפֶר הַפָּרָה וְהִנִּיחַ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה בְּמָקוֹם טָהוֹר וְהָיְתָה לַעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת לְמֵי נִדָּה חַטָּאת הִוא:

דיני פרה אדומה
- לוקחים פרה מתרומת הלשכה, כשהיא בת שלוש או ארבע שנים;
- " אֲדֻמָּה תְּמִימָה" - תמימה באדמימות: שתי שערות שחורות פוסלים בה;
- "אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם": מום פוסל בה;
- "אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל" - לא נעשתה בה שום עבודה (סוטה מ"ו.);
- השחיטה וההזאה כנגד פתח ההיכל (זבחים קי"ג).

טעם פרה אדומה
זאת "חקת" התורה. לפי שהשטן (היצר הרע) ואומות העולם שואלים את ישראל לאמר: מה המצוה הזאת, ומה טעם בה? לפיכך כתב בה חוקה, גזרה היא מלפני, ואין לך רשות להרהר אחריה (פסיקתא פרשת פרה).
רבי יוחנן בן זכאי:
שאל עובד כוכבים אחד את רבן יוחנן בן זכאי: אילין עובדייא דאתון עבדין [הדברים האלה שאתם עושים] נראין כמין כשפים. אתם מביאים פרה, ושורפין אותה, וכותשין אותה, ונוטלין את אפרה, ואחד מכם מטמא למת מזין עליו שתים ושלוש טיפין [=טיפות (של מי הפרה)], ואתם אומרים לו: טהרת!
אמר לו: לא נכנסה בך רוח תזזית מימיך?
אמר לו: לאו.
[אמר לו רבן יוחנן בן זכאי]: ראית אדם שנכנסה בו רוח תזזית?
אמר לו: הן.
אמר לו: ומה אתם עושין לו?
אמר לו: מביאין עיקרין, ומעשנין תחתיו, ומרביצים עליה מים, והיא בורחת.
אמר לו: ישמעו אזניך מה שאתה מוצא [=מוציא] מפיך. כך הרוח הזו רוח טומאה, דכתיב: "וגם את הנביאים ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ" (זכריה יג), מזין עליו מי נדה, והוא בורח.
לאחר שיצא, אמרו לו תלמידיו: רבינו, לזה דחית בקנה, לנו מה אתה אומר?
אמר להם: חייכם, לא המת מטמא, ולא המים מטהרין, אלא אמר הקדוש ברוך הוא: חוקה חקקתי, גזירה גזרתי, אי אתה רשאי לעבור על גזרתי, דכתיב: זאת חוקת התורה (במדבר רבה, פרשה יט).
על פי מדרש אגדה שהביא ר' משה הדרשן, פרה אדומה מכפרת על מעשה העגל: משל לבן שפחה שטינף פלטין של מלך, אמרו תבוא אמו ותקנח הצואה, כך תבוא פרה ותכפר על העגל.

אדומה ע"ש אם יאדימו כתולע שהחטא קרוי אודם;
תמימה ע"ש ישראל שהיו תמימים ונעשו בעלי מומים, תבוא זו ותכפר עליהם ויחזרו לתמותם;
לא עלה עליה עול, כשם שפרקו מעליהם עול שמים;
אל אלעזר הכהן, כשם שנקהלו על אהרן שהוא כוהן לעשות העגל;
ושרף את הפרה, כשם שנשרף העגל;
עץ ארז ואזוב ושני תולעת, שלושה מינים הללו כנגד שלשת אלפי איש שנפלו בעגל. ארז הוא הגבוה מכל האילנות ואזוב נמוך מכולם, לסימן שהגבוה שנתגאה וחטא ישפיל את עצמו כאזוב ותולעת ויתכפר לו.
למשמרת, כמו שפשע העגל שמור לדורות, וכשם שהעגל מטמא, כן כל העוסקים בפרה מטמאין. וכשם שנטהרו באפרו של עגל, שנאמר ויזר על פני המים, כך ולקחו לטמא מעפר שריפת החטאת (רש"י).
רב סעדיה גאון, אמונות ודעות ג,י
היאך תורתה מטהרת את הטמאים ומטמאה את הטהורים?
ונאמר,
כי אין זה מוזר שדבר אחד יעשה שתי פעולות נגדיות, בהתאם לגוף המקבל אותן.
שהרי אנו רואים את האש מתיכה את העופרת, ומקפיאה את החלב;
ורואים את המים מרטיבין עץ התרזה, ומיבשין עץ השקמה;
ומצאנו שהאוכל הטוב מועיל לרעב ומזיק לשבע;
ומוצאין אנו התרופה הטובה מועילה לחולה ומזיקה לבריא.
ולפיכך אינו מוזר שיהא דבר מטהר את הטמא ומטמא את הטהור.

פרשת פרה
זכירת מעשה העגל היא מצוות עשה, שנאמר:
זכור אל תשכח את אשר הקצפת את ה' אלוהיך במדבר... עשו להם מסכה (דברים מ' ז'),
לכן תקנו לקרות פרשת פרה בכל שנה (תורה תמימה).
פרשת פרה היא אחת מארבע פרשיות

מאמרים נוספים הקשורים לנושא (קישורים לאתר דעת):
הפרושים והצדוקים בענין פרה אדומה / ש.ח. קוק

מקור הערך: מבוסס על אוצר דינים ומנהגים לי"ד אייזענשטיין


הערות לערך:
שם המעיר: טעם פרה אדומה/ מורה נבוכים ג/מז
הערה: חסר עריכה.. הקדמה: המורה נבוכים מבאר את טעם מצווה זו, כחלק מתכלית כוללת של מצוות הטהרה, שהתבארה במו"נ שם - המעטה בכניסה למקדש. סיבת ההמעטה, כפי שביאר שם, שככל שתירבה ההיכנסות למקדש, כך תתמעט ההתפעלות הנדרשת ממצוות 'מורא מקדש'.
לכך ציווה בפרה אדומה, ודווקא על טומאת המת, כי בשל תדירות טומאת המת הירבה טורח בטהרתו על ידי פרה נדירה זו; וכן מה שהטהרה בה באה רק לאחר שבעה ימים - למעט הכניסה למקדש.
מקור ההערה: מחקר פשוט במקור


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן



ערכים קרובים
פרשת פרה - הסבר המושג