לדף ראשי



כיסוי ראש קטן ועגול שיהודים שומרי מצוות נוהגים לחבוש לראשם. יהודים חרדים נוהגים לחבוש כיפת בד שחורה. בימים טובים או באירועים מיוחדים חובשים כיפה מהודרת, עשויה לֶבֶד או קטיפה. ישנן כיפות בצורות שונות. בימים הנוראים נוהגים לחבוש כיפות לבנות. הציבור הדתי לאומי נוהג לחבוש כיפות סרוגות.
מכנים "כיפה" גם גג בצורה של חצי כדור, בעיקר בבתי כנסיות, במסגדים ובבנייני ציבור עתיקים. מעל לקבר רחל בנויה כיפה.

חבישת כיפה אינה אלא מנהג, מנהג שבא לחנך ליראת שמים ולהכנעה אל מול הקב"ה.
מנהג זה הוא מנהג קדום ונזכר כבר בתלמוד בבלי מסכת קידושין דף לא עמוד א:

אמר רבי יהושע בן לוי: אסור לאדם שיהלך ארבע אמות בקומה זקופה, שנאמר: מלא כל הארץ כבודו. (ישעיהו ו').
רב הונא בריה דרב (בנו של רב) יהושע לא מסגי (לא הלך) ארבע אמות בגילוי הראש, אמר: שכינה למעלה מראשי.

החובש כיפה חש תמיד שיש משהו מעליו. במרוצת הדורות העניקו יהודים למנהג זה משמעות עמוקה. הכיפה נתפשה כמסמלת את השתייכותו של אדם למסגרת שומרי תורה ומצוות. הסמל החיצוני מחייב את החובש לנהוג בהתאם לאורח החיים שקבל עליו.

בבתי כנסת אורתודוקסים וקונסרבטיבים אין מתפללים בגילוי ראש. גם יהודים שאינם חובשים כיפה דרך קבע, נוהגים לחבוש לראשם כיפה בבקרם בבית הכנסת, בעת אמירת קדיש, בעת לימוד בספרי קודש וגם בעת הארוחה.

"הַכִּפּוֹת הַסְּרוּגוֹת"
‏כינוי לציבור הדתי הלאומי, ובתוכו חניכי 'בני-עקיבא' ותלמידי ישיבות הסדר. אנשי הציבור הזה מאופיינים בכיפות הסרוגות שהם חובשים לראשם. ציבור זה שייך לתנועה הציונית ורואה בהקמת מדינת ישראל את התחלת הגשמת רעיון הגאולה המופיע בנביאים. אנשי ציבור הכיפות הסרוגות משתתפים באופן פעיל בחיי המדינה, ובכלל זה בשירות צבאי מלא או בהסדר.

תשובה הלכתית על חבישת כיפה באימונים צבאיים

מקור הערך: ד"ר יהושע מנחם רוזנברג

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן