לדף
ראשי
אבהו
אמורא ארצישראלי בדור השלישי. החשוב בתלמידי ר' יוחנן. ראש ישיבה ודיין בקיסרין. ייצג את ישראל בפני השלטון הרומי. תוכן חבריו ואישיותו משפחתו ממאמריו באגדה מותו אחד מהחכמים החשובים בדורו. מסר מאות מאמרים בשם ר' יוחנן רבו, ומאמרי הלכה ואגדה בשם ריש לקיש, ר' אלעזר, ר' יוסי בר חנינא ואחרים. חכמי ארץ ישראל אומרים דברים בשמו. ר' זירא היה לו תלמיד חבר, והוא חיבבו וכיבדו מאוד. כשחלה ר' זירא, קיבל ר' אבהו על עצמו שכשיבריא ר' זירא ממחלתו יעשה יום טוב לרבנן (ברכות מו:א). חבריו ואישיותו ר' חייא בר אבא (סוטה מ:א), ור' אמי ור' אסי ראשי ישיבת טבריה. את שלושת החכמים הללו כיבד ביותר, ואליהם פנה בשאלות בדבר הלכה (ירושלמי יבמות ד:יא). חבריו אלה, שהיו קשישים ממנו וגדולים ממנו בתורה, כיבדוהו בשל חשיבותו אצל השלטונות (יבמות סה:ב, סוטה מ:א). בין תלמידיו נמנה גם ר' ירמיה (ב"מ טז:ב). במחיצתו של ר' אבהו נתרכזו כמה חכמים שנקראו "רבנן דקיסרין". מקום מושבו קיסרין שהיתה בירת השלטון הרומי בארץ, ומקום מושב הפרוקונסול הרומי. היה מקורב לשלטונות (כתובות יז:א, חגיגה יד:א), ופעל לטובת אחיו (ירושלמי מגילה ג:ב). נסע למקומות שונים בארץ ובחוץ לארץ, והרבה להתווכח עם המינים הנוצרים. דוגמה לדרשה נגד הנצרות: אני ראשון - שאין לי אב, ואני אחרון - שאין לי אח, ומבלעדי אין אלוהים - שאין לי בן (שמו"ר כט:ה). שבחו מאוד את ענוותנותו. אמר: אין העולם מתקיים אלא בשביל מי שמשים עצמו כמי שאינו (חולין ט:א). פעם אחת נזדמנו ר' אבהו ור' חייא בר אבא למקום אחד. ר' אבהו דרש באגדה, ור' חייא בר אבא בהלכה. הניחו הכול את ר' חייא בר אבא והלכו לשמוע את דרשת ר' אבהו. חלשה דעתו של ר' חייא בר אבא. אמר לו ר' אבהו: אמשול לך משל, למה הדבר דומה? לשני בני אדם, אחד מוכר אבנים טובות ואחד מוכר מיני סדקית. על מי קופצין? לא על זה שמוכר מיני סדקית? (סוטה מ:א). עסק בחכמות ובחשבונות (ירושלמי תרומות ה:א, סוכה סוף ה), השתמש ב"לשון חכמה" (ירושלמי מגילה ג:ב), והיטיב לדבר יוונית (ירושלמי יבמות ד:ב). גבור היה (ברכות ס:א), עשיר היה (שבת קיט:א, רש"י) ויפה היה, עד שאמרו שיופיו של ר' אבהו הוא מעין יופיו של יעקב אבינו (ב"מ ד:א). סמכותו הייתה רבה. התקנות שהתקין בקיסרין נתקבלו בכל ישראל עד ימינו. לדוגמה תשמש תקנתו שיש לתקוע תקיעה, שברים, תרועה ותקיעה (ר"ה לד:א). בהיותו יושב לדין בקיסרין ישב כדיין יחיד (ירושלמי סנהדרין א:א). משפחתו חותנו היה תלמיד חכם ושמו רבי תחליפא דקיסרין. גם בניו היו תלמידי חכמים. את בנו חנינא שלח ללמוד בישיבת טבריה, אך שמע שהוא עוסק בגמילות חסדים. שלח לו: המבלי אין קברים בקיסרין שלחתיך לטבריה? (ירושלמי פסחים ג:ו). בנו אבימי היה מהדר במצות כיבוד אב. בנו ר' זעירא היה תלמיד חכם. את בתו לימד יוונית, כדעת ר' יוחנן, המתיר ללמד בנות יוונית, שהיא תכשיט להן. אך חברו ר' שמעון בר אבא עירער על כך (ירושלמי פאה א:א). ממאמריו באגדה לעולם יהא אדם מן הנרדפין ולא מן הרודפין (ב"ק צג:א).מותו כשמת ר' אבהו הראו לו את חלקו המזומן לו בעולם הבא, והעבירו לפניו י"ג נהרי אפרסמון. כששאל למי כל אלה? ענו לו: כל אלה בשביל ר' אבהו. התפלא ואמר: האמנם כל אלה בשבילי הם, ואני אמרתי לריק יגעתי... (ירושלמי ע"ז ג:א). יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן |
|