חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

אושעיא רבה

אושעיא (הושעיה) רבה. מגדולי חכמי ארץ ישראל בדור הראשון לאמוראים.


תלמידם של בר קפרא ור' חייא הגדול ושאר חכמי בית הוועד של ר' יהודה הנשיא. אביו ר' חמא ואבי אביו ר' ביסא היו גדולים בתורה.
רבי חמא בר ביסא הלך ישב שתים עשרה שנה בבית רבו. כשבא, אמר: לא אעשה כדרך שעשה בן חכינאי. נכנס, ישב בבית המדרש ושלח לביתו. בא ר' אושעיא בנו ישב לפניו. היה שואל אותו על שמועה. ראהו ששמועותיו מחודדות. חלשה דעתו. אמר: אילו הייתי כאן, היה לי זרע כזה! נכנס לביתו. נכנס אחריו. קם לפניו. הוא סבר שרוצה לשאלו על השמועה. אמרה לו אשתו, וכי יש שקם מלפני תינוקו? קרא עליו ר' בר חמא: "החוט המשולש לא במהרה יינתק". זה ר' אושעיה בנו של ר' חמא בר ביסא (כתובות סב:ב. תרגום - יונה פרנקל)
ניתוח האגדה על ר' אושעיה בן של ר' חמא בר ביסא – נילי בן ארי

ר' אושעיא נתעלה בתורה עוד בחיי ר' ביסא סבו, ופעם אחת נחלקו ר' אושעיא ור' חמא אביו בדבר הלכה, והלכו לשאול את ר' ביסא, וזה פסק כר' אושעיא נכדו (ב"ב נט:א).

מוצאה של משפחת ר' אושעיא היה מן הדרום (ירושלמי נדה ג:ב). רבו המובהק היה בר קפרא (מו"ק כד:א). אחר כך שימש את ר' חייא. מעיד הוא על עצמו: משרת הייתי את ר' חייא הגדול (ירושלמי שבת ג:א).

כשני רבותיו אלה סידר גם הוא ברייתא, שהייתה מוסמכת ביותר אצל בני הדורות הבאים. וכך אמר ר' זירא:
כל ברייתא שלא נשנית בבית מדרשם של ר' חייא ור' אושעיא משובשת היא, ולא תביאו ממנה ראיה בבית המדרש (חולין קמא:ב).
כמשנת שני רבותיו הנזכרים כן נקראה גם משנתו "משניות גדולות" (ירושלמי הוריות ג:ה), וכן נתכנה ר' אושעיא בכינוי כבוד מיוחד: אבי המשנה (ירושלמי ב"ק ד:ו, ועוד). הברייתא שחיבר נזכרה כמה פעמים בבבלי (ב"ק ד:ב, ועוד) וכשישים פעם בירושלמי.

למד תורה אצל ר' אפס הדרומי, שישב בראש אחרי פטירת רבי (ע"ע), ואצל ר' חנינא בר חמא (פסחים פז:ב).
היה מקורב לבית הנשיאות. ר' יהודה נשיאה שלח לו בפורים כמשלוח מנות ירך של עגל וכד יין (מגילה ז,א). תפקידו מטעם הנשיאות היה לקבל את עדי החודש בעין טב (בקרבת לוד), מקום קידוש החודש אחרי שעברה הסנהדרין לגליל, ולחקור אותם (ירושלמי נדרים ו:ח).

מתלמידיו יש להזכיר את ר' יוחנן, שאמר: רבי אושעיא בריבי בדורו, כר' מאיר בדורו (עירובין נג:א). כמה פעמים מספר ר' יוחנן על הזמן שהיה הולך ללמוד תורה אצל ר' אושעיא לקיסרין (ירושלמי תרומות י:ב, ועוד).

בירושלמי סוף פאה מובאים עליו סיפורים אלה:
רבו של בן ר' אושעיא רבה היה סגי נהור, והיה רגיל לאכול עמו יום יום. פעם אחת באו אורחים, ולא היה יכול לאכול עמו. בערב נכנס אליו ואמר לו: אל יכעס מר עלי שלא אכלתי עמך היום, בשביל שהיו לי אורחים וחששתי שלא ינעם לך הדבר. אמר לו: אתה פייסת למי שנראה ואינו רואה, זה שרואה ואינו נראה יקבל פיוסך.
רבי חמא בר חנינא ור' הושעיא היו מטיילין בכנסיות של לוד. אמר רבי חמא בר חנינא לרבי הושעיא: כמה ממון שיקעו אבותי כאן. אמר לו רבי אושעיא: כמה נפשות שיקעו אבותיך כאן? האם לא היו בני אדם שעסקו בתורה? (ויותר ראוי היה לתמוך בהם, מאשר לבנות בתי כנסיות).

מאמריו ומאמרים עליו:
המנהג מבטל את ההלכה (ירושלמי ב"מ, ז:א)
צדקה עשה הקדוש ברוך הוא בישראל שפזרן לבין האומות (פסחים פז:ב).
"והחוט המשולש לא במהרה ינתק" - זה ר' אושעיא בנו של ר' חמא בר ביסא. (כתובות סב:ב)
המנהג מבטל את ההלכה. (ירושלמי ב"מ, ז:א)
כל ברייתא שלא נשנית בבית מדרשם של ר' חייא ור' אושעיא משובשת היא, ולא תביאו ממנה ראיה בבית המדרש. (חולין קמא:ב)

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן