לדף ראשי



תלמידו המובהק של ר' יוחנן, (הוא מרבה למסור מאמריו בשני התלמודים - עירובין א:ב, ירושלמי פאה ג:ז), ושל ריש לקיש, ר' אלעזר ר' אמי ור' אסי.

היה חברם של ר' זירא המשבחו מאוד וקורא לו 'בניה דאורייתא' (ירושלמי יומא ג:ה), ושל ר' אבהו, שעמו הוא מתהלך וכמוהו משוחח בלשון נמלצת הקרויה "לשון חכמה" (עירובין נג:ב).

כמה מחכמי הדור הרביעי היו תלמידיו, וביניהם ראשי הדור הרביעי ר' יונה ור' יוסי (ירושלמי תרומות ב:ד). ר' יוסי קורא לו "רבי" (ירושלמי כתובות יא:ז, כגרסת דפוס ונציה). גם רבין היה תלמידו והוא שהביא את תורתו לבבל. הרבה ממאמריו נמסרו בבבלי על ידי רבין (עירובין צו:א, מו"ק ג:א ועוד), כמו כן מסר רבין את מאמרי ר' יוחנן שקיבלם מפי ר' אילעאי (שבת ה:א, כתובות לג:ב ועוד). מעטים מאמריו באגדה.

על חסידותו סופר, שבאחרו פעם בליל שבת מבית המדרש מצא את דלת ביתו נעולה, וכדי שלא להקיש על הדלת בשבת, שכב כל הלילה בחוץ (ירושלמי ביצה ה:ב).

מדברי ר' אלעאי:

בשלושה דברים אדם ניכר: בכוסו, בכיסו ובכעסו. (עירובין סה:ב)
כשהיינו לומדים תורה אצל ר' אלעזר בן שמוע, היינו יושבים שישה שישה באמה. (עירובין נג:א)

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן