חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

חנניה בן אחי רבי יהושע

חנניה בן אחי ר' יהושע. תנא בדור השלישי, בתחילת המאה השניה לספירה.

בזמנו של רבן גמליאל דיבנה היה מן החכמים הצעירים אשר קיבל תורתו מדודו ר' יהושע בן חנניה. כשהורה פעם אחת דבר אשר רבן גמליאל לא הסכים לו, שלח רבן גמליאל לר' יהושע: "הנהג בן אחיך ובוא!" ושלח לו ר' יהושע: "מפי הורה חנינא" (נדה כד:ב). הלכותיו נמצאות בברייתות בשם חנניה, אך לא במשנה.
אחרי חורבן ביתר, מות ר' עקיבא ור' יהודה בן בבא, התפורר הישוב היהודי ביהודה. תלמידי החכמים התפזרו, ירושלים הפכה להיות איליה קפיטולינה - עיר של נוכרים, הסגורה בפני יהודים. חנניה שנותר כגדול שבדור, החליט להעביר את מרכז התורה לגולה. על צאתו לחוץ לארץ מספר המדרש דברים אלה:
מעשה ברבי יהודה בן בתירה ורבי מתיה בן חרש ורבי חנניה בן אחי רבי יהושע ורבי יונתן שהיו יוצאים חוצה לארץ והגיעו לפלטום וזכרו את ארץ ישראל זקפו עיניהם וזלגו דמעותיהם וקרעו בגדיהם וקראו את המקרא הזה [שם /דברים/ יא לא] וירשתם אותה וישבתם בה ושמרתם לעשות את כל החקים האלה אמרו ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצות שבתורה. [ספרי דברים פיסקא פ]

בקהלת רבה א' יש הסבר אחר לכך שירד לחוץ לארץ:
חנינא בן אחי ר' יהושע אזל להדיה כפר נחום, ועבדון ליה מינאי מלה, ועלון יתיה רכיב חמרא בשבתא. אזל לגביה יהושע חביביה, ויהב עלוי משח ואיתסי. אמר לו: כיון דאיתער בך חמרא דההוא רשיעא, לית את יכיל שרי בארעא דישראל. נחת ליה מן תמן לבבל, ודמך תמן בשלמיה.
תרגום: חנניה בן אחי רבי יהושע הלך לעבר כפר נחום =[מושב נוצרים], ועשו לו המינים כישוף, והחזירוהו לעירו רכוב על חמור בשבת. הלך ליהושע דודו, ונתן עליו שמן ונרפא.
אמר לו רבי יהושע: כיוון שפגעו בך הנוצרים, אין אתה יכול לשהות בארץ ישראל. ירד לבבל ומת שם בשלום.

אחרי שנים התחזק הישוב היהודי בארץ, וחכמי ארץ ישראל רצו לשוב ולקבל את הסמכות לקדש את המועדות. הם דרשו מחנניה, אשר יסד את ישיבתו המרכזית בבבל על נהר פקוד, להפסיק לחדש חודשים בבבל.
לפי הבבלי (ברכות סג:א) שלחו את ר' יוסי בן כיפר ואת בן בנו של זכריה בן קבוטל. הם הוכיחו אותו על כך שהוא מעבר שנים וקובע חדשים בחו"ל. הוא השיב "שלא הניח כמותו בארץ"; על זה ענו השליחים, כי "גדיים שהנחת נעשו תיישים", ואמרו לו שאם הוא מסרב לקבל את מרות חכמי ארץ ישראל, מוטב ש"יעלו להר, אחיה יבנה מזבח, חנניה ינגן בכינור, ויכפרו כולם ויאמרו אין להם חלק באלהי ישראל". דברים חריפים אלה הרתיעו את חכמי בבל, ששבו והעבירו את ההגמוניה לקידוש החודש לארץ ישראל.
נוסח מלא של הסוגיה המתארת את הויכוח ביניהם

לפי המסורת בירושלמי שלחו אליו 3 אגרות, באחת היה כתוב: "לקדושת חנניה", בשנית הודעה שיש עכשיו מרכז בר סמכא בא"י, בשלישית דברים מרים וקשים כנגדו אם לא ייכנע, כי אז יהיה נבדל מכלל ישראל, ומועדיו לא יהיו "מועדי ה' " אלא "מועדי חנניה".
חנניה נסע לנציבין להיוועץ עם ר"י בן בתירה, ובסוף נכנע בית דינו לנשיאותו של רשב"ג בארץ (ירושלמי נדרים ו:ח).


מקור הערך: ע"פ היימן, סדר תנאים ואמוראים, מרגליות, אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן