 לדף
ראשי
ורבר זאב
קורבן ה"סזון" "בית הדר" ניצב במרכזו של אזור הביטחון שהקימו הבריטים בתחום העיר תל-אביב. בבניין עצמו שיכנו הבריטים את מפקדתם, והגישה לבניין הייתה קשה ביותר. גדרות-תיל הקיפו את אזור הביטחון כולו וכל אדם שרצה להיכנס לאזור, היה נבדק ב"שבע עיניים". לכן הוחלט באצ"ל לחפור מנהרה שתגיע עד אל מתחת לבניין. דרך המנהרה תוכנס כמות גדולה של חומר-נפץ, אשר יהיה ביכולתו להרוס את הבניין עד היסוד. עוד הוחלט כי לפני ביצוע הפיצוץ, יזהיר האצ"ל את הבריטים לפנות אל כל אזורי הביטחון בארץ. לאחר פיצוץ מלון המלך דוד, והאבדות הרבות שנגרמו עקב אי-פינוי הבניין, סביר היה להניח כי הבריטים לא ייקחו סיכונים מיותרים ואומנם יפנו את אזורי הביטחון בכל הארץ. עצם הפינוי היה מהווה מכה קשה ליוקרה הבריטית, שלא לדבר על יכולתו של האצ"ל לפגוע בצורה כה חמורה במרכז-העצבים של השלטון הבריטי בתחום העיר תל-אביב. פיצוץ "בית הדר" כוּון לקראת דיוניה של ועדת החקירה המיוחדת של האו"ם, שעמדה להגיע ארצה, או לחילופין למקרה שהבריטים יחליטו להוציא לפועל את פסקי-דין המוות נגד אבשלום חביב, יעקב וייס ומאיר נקר. אלא שכאשר הגיעה המנהרה למחצית הדרך, נודע דבר קיומה ל"הגנה", אשר החליטה לסכל את תוכניות האצ"ל. על כך מספר אחד מחברי החוליה של ההגנה שנשלחה לבצע את המשימה: (עיתון "דבר" מיום 25.5.1947) בליל יום שלישי, ה-17 ביוני, ירדה קבוצת צעירים אל הבית הישן מול "בית הדר", בנצלה רגע של חשכה. לאור פנס בדקנו את הנעשה במרתף וראינו את כלי העבודה ושקי החול והרימונו את המכסה שכיסה את פי המנהרה. בגיר רשמנו על גבי הארגז שעמד שם, כי ביקרנו והשארנו כתובת אזהרה לבל ימשיכו בחפירה ולבל יוציאו לפועל את מזימתם. מקור הערך: פרופ' יהודה לפידות
יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן |
|
