חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

עלילת טרינטו

עלילת דם בעיר טרינטו שבאיטליה בשנת 1475. הרקע לעלילה, מהלכה, סיומה והתעוררותה מחדש בעקבות ספר של פרופ' אריאל טואף בשנת 2007.

רקע
טרנטו, עיר הררית בצפון איטליה, בקרבת הגבול הגרמני. העיר מתהדרת במה שעיר באיטליה צריכה להתהדר בו - פיאצה מרוצפת אבנים קטנות, קתדרלה מימי הרנסנס, תחנת רכבת, מזרקה, בתי קפה, גטו ציורי. כדרכו של עולם, היא לא מסגירה סערות מימים עברו, טרגדיות אפלות שהפכו לתחנה במסלול התיירים בעיר.
במחצית השניה של המאה הט"ו ישבו בה בסך הכל שלושה בתי אב יהודים: שמואל מנירנברג, מרדכי מווירונה וטוביה ממאלדנבורג; יחד עם משפחותיהם ושאר הנלווים אליהם, כשלושים נפש.

כנהוג בישובים היהודים בצפון איטליה באותם הימים, הוציאו יהודים אלו את פרנסתם משני מקצועות עיקריים: הלוואה בריבית ורפואה. שמואל ומרדכי נקראו למקום על ידי מועצת העיר כדי לסייע לאוכלוסייה המקומית הזקוקה לאשראי זול ונוח. טוביה רכש לו שם בפעולה כרופא מומחה.

למעלה מעשרים שנה חיו יהודים בעיר, ובמשך כל אותו הזמן שררו ביניהם לבין שאר בני המקום יחסי כבוד והערכה הדדית.

העלילה
בראשית שנת 1475 ביקר בטרינטו הנזיר בירנארדינוס מפילטרי (de Feltre Bernardinus), גדול המטיפים הנוצרים שבדורו, וגדול שונאי ישראל. גם בטרינטו, כרך הוא כדרכו את הטפתו בדברי תוכחה קשים נגד יהודי המקום. משהעיר לו אחד הנוכחים שהיהודים היושבים בטרינטו ידועים בציבור כאנשי מידות, שקטים ומסורים לעבודתם, התפרץ בירנארדינוס ב"נבואתו" המפורסמת: "אין אתם יודעים גודל הרעה שהם עושים לכם; אך עם בוא הפסחא תראו ותיווכחו בעצמכם מה טיב מעשיהם".

שבועות אחדים אחרי כן, ב- 23 במארס 1475, ב- 10 בלילה, נתפשטה בעיר הידיעה על היעלמו של ילד, שמעון בנו של אנדריאה, אחד מן הפועלים שבמקום. משהובא המקרה לידיעתו של הבישוף המקומי, הגרמני הינדרבך (Mons. Hinderbach), שהיה גם מושל העיר, פסק הוא ללא היסוס כי "פשע מתועב כל כך בוצע ללא ספק בידי אויבי הנצרות". בו במקום, שלח הבישוף שוטרים לערוך חיפוש בביתו של שמואל, אך לא נמצא דבר. באותה שעה היו היהודים מסובים לערוך את הסדר השני של גלויות. רק למחרת הבוקר מצאו בני ביתו של שמואל את גופת הילד צפה בבאר שבחצר ביתו של שמואל, ומהרו להודיע על כך לשלטונות. האם היה בכך משום נאיביות יתירה? אפשר. אך העובדה שידיהם היו נקיות, מן הסתם הכתיבה ליהודים התנהגות ישרה זו.

אף על פי כן, נאסרו מיד שלושת ראשי המשפחות, ולאחר מכן כל שאר הגברים היהודים, שבחלקם היו אורחים שבאו לבלות את החג בצוותא.

במשך שלושה שבועות נמשכו החקירות שהיו מלוות עינויים נוראים, שתיאורם השמור בפרוטוקולים של בית המשפט מסמר שיער. חלק מן היהודים מתו בזמן החקירות, אחד מהם הצליח לשלוח יד בנפשו, האחרים הודו לבסוף והוצאו להורג במיני מיתות משונות. איש מהם לא הסכים להציל את נפשו על ידי המרת דתו.

מעשה זה - הראשון מסוגו באיטליה - הכה גלים. מהומות פרצו בערים שונות וחיי היהודים ורכושם היו הפקר. הנזיר בירנארדינוס ושאר בני מסדרו זכו בניצחון עצום, והם יכלו מעתה לנופף בפסק הדין שניתן, ושהוכיח - כביכול - את צדקת טענותיהם.

עם זאת, רוח הסובלנות של תקופת הרנסנס טרם כבה באותם הימים. שלטונות הרפובליקה של ויניציאה ערכו מייד חקירה יסודית, וביום 22 באפריל 1475, פירסם הדוג'ה מוצ'יניגו (Tommaso Mocenigo) מודעה הקובעת שכל המשפט כולו היה מעשה מרמה ותועבה, ואל להם לאזרחי מדינתו להאמין בו לפגוע לרעה ביהודים. האפיפיור סיקסטוס ה-4, שיגר לטרינטו שליח לבדוק את הפרוטוקולים של המשפט ולחקור את העדים. חוות דעתו שנמסרה בראשית 1476 קבעה שהיהודים שעונו והומתו היו חפים מפשע. הוא אף זיהה בוודאות את האיש שביצע את הרצח ותבע את העמדתו לדין.

הכרת הילד כקדוש
אף על פי שחוות הדעת אושרה בידי האפיפיור עצמו ב- 1478 - נתקבלה העלילה כאמת בלתי מעורערת. הנזירים קבעו כי שליח האפיפיור והדוג'ה של ויניציאה שוחדו בידי היהודים. כעבור זמן קצר הכירה הכנסיה רשמית בקדושתו של הילד ובפולחן הקשור בו. גופתו החנוטה של הילד הוצגה באחת מכנסיות העיר, והמוני פשוטי עם עלו אליו לרגל. המסורת המקומית גדושה אגדות על הניסים שאירעו בעקבות הפניות אל "הקדוש" שמעון, הילד שהפך לסמל של ההקרבה הנוצרית.

הותיקן חוזר בו
ב- 28 באוקטובר 1965, נתפרסמה ברומא מודעה רשמית מטעם הותיקן שבה נקבע כי הפולחן הנהוג לגבי הנער "הקדוש" שמעון מטרינטו (Trento) משולל יסוד משפטי וצידוק היסטורי.

הותיקן סבור שנסיבות מותו של הנער הובהרו לאחרונה די הצורך, והוא רואה את הפרשה כולה כסגורה הן מבחינה היסטורית והן מבחינה דתית.

בזה באה לכאורה על סיומה פרשה טראגית וארוכה שהיתה במשך קרוב ל- 500 שנה מקור של הסתה, סבל ועינויים ליהודים בארצות רבות. גופתו של הנער האומלל הוסרה ממקומה. יש לקוות שגם האגדות מעוררות האימה הקשורות בו, תרדנה לתהום הנשייה.

פרופ' אריאל טואף מאשר את עלילת הדם
טואף, עד לפני שנה ראש החוג למורשת ישראל בבר-אילן, הוציא באיטליה ספר בשם המצמרר Pasqua di sangue - 'פסח של דם'. סרג'יו לוצאטו, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת טורינו, שיבח את פרופ' טואף על ספרו החדש ועל "מחקרו האמיץ", לפיו בימי הביניים היו ככל הנראה מספר יהודים שהשתמשו בדם ילדים נוצרים לפסח. רבני איטליה מיהרו להוציא גינוי חריף, אליו הצטרף גם אביו של טואף, הרב אליהו טואף.
"מעולם לא התקיים במסורת היהודית אף חוק, ציווי או מנהג שמאפשר שימוש בדם אדם לצורך טקסי. השימוש הנ"ל מוגדר כזוועה. לחלוטין לא ראוי להשתמש בהצהרות שהוצאו תחת עינויים לפני מאות שנים כדי לבנות תזות היסטוריות מקוריות במובנן השלילי. הדם היחידי שנשפך בסיפור הנ"ל הוא זה של המוני יהודים חפים מפשע שנרצחו בגלל האשמות שווא לא מוצדקות וידועות לשמצה".
הרבנים הוסיפו גם קריאה שלא לקנות את הספר.

טואף לא נותר חייב וגולל ב'קוריירה דה לה סרה' את תחושת הנרדפות שלו בקהילה, ועמד על דבריו גם בראיון לעיתון לה-סטמפה.
"מחקרי מראה שבימי הביניים קבוצה של יהודים פונדמנטליסטים לא כיבדה את האיסור המקראי, והשתמשה בדם למטרות ריפוי. מדובר רק על קבוצה אחת של יהודים, שהשתייכה לאותן קהילות שסבלו מהרדיפות הקשות ביותר בתקופת מסעי הצלב, מהטראומה הזאת נבעה תשוקה לנקמה, שבמקרים אחדים גררה תגובות, ביניהן רצח טקסי של ילדים נוצרים".
לא רק היהודים הוכו בתדהמה עם צאת ספרו של טואף. הספר יצר גם מבוכה רבה בקרב הכנסייה האיטלקית, שעמלה בשנים האחרונות על הידוק הקשר עם היהודים, והתאמצה לשלול את המיתוסים על עלילות הדם. "זה בהחלט ספר פרובוקטיבי", אומר ד"ר אנדרייה בינאטי, היסטוריון באוניברסיטה הקתולית של מילנו המתמחה בשואה ובמלחמת העולם השנייה.
"היסטוריון לא יכול לקחת עדויות ולהתעלם מנושא העינויים. גם אם נניח שאכן זה קרה, ואני לא מאמין שזה קרה, מה הקשר בין הדת לבין פשע שנאה של יחיד? הספר יוצר זיקה בין השניים, למרות שברור שזה מעשה שמנוגד לכל דת. מה שהכי חמור בספר הוא שהוא נותן סיבה היסטורית לאנטישמיות. זה ספר עם כותרת מטעה שתופשת את תשומת לבך, כותרת מסנוורת. רק שלא ברור אם זה ספר היסטורי טהור או ספר פוליטי".
ההיסטוריונים באיטליה דווקא מיהרו לקטול את הספר. "לא פחות מ-30 מאמרים הופיעו בעיתונים, כולם יצאו בביקורת שלילית", אומר פצאנה. "לאף אחד אין אומץ לקרוא: 'סנט סימונינו' (סימונינו הקדוש) כמו פעם; והנה, בא טואף והפך את הסיפור הזה לנכון. העיתונים בימין, בשמאל ובצד הקתולי כולם הדפיסו מאמרים של היסטוריונים, לא יהודים ברובם, שטענו שמה שכתוב בספר של טואף אינו נכון לחלוטין. דברים דומים פורסמו גם בעיתון של מועצת הקרדינלים באיטליה, ה-avinieri, למרות שיש כמרים ששמחים מאוד על הפרסום. הספר מחוסל בקרב ההיסטוריונים".

בטרנטו הוצב שלט בשנות ה-90 על קיר אחד הבתים בגטו לזכר 30 היהודים שהושמו בו במעצר ונחקרו על ידי האינקוויזיטורים של הכנסייה. מונומנט מפואר של סימונינו דמוי המלאך הוצב על קיר בית הכנסת של טרנטו, והפך על ידי הכנסייה ליד זיכרון לקדוש המעונה. את מקומו של בית הכנסת העתיק תפסה חנות בגדים.


בית הכנסת שהפך חנות בגדים, והמונומט של סימונינו כמלאך


טואף חוזר בו מעלילת הדם
ממעמד של גיבור נרדף בעיני עצמו, העומד על האמת שלו בלב שלם, מצא עצמו טואף מתחנן למחילה, סליחה ולכפרה תוך ימים ספורים בלבד.
"אני מתכבד להודיע כי לנוכח הפרשנות המסולפת והמעוותת שניתנה לתוכן ספרי ברחבי העולם, ביקשתי הערב מהוצאת אלמולינו האיטלקית, המו"ל של ספרי, לעצור לאלתר את המשך הפצת הספר כדי לאפשר לי לערוך מחדש, בעת הקרובה, את אותם הקטעים בספר שהיו הבסיס לאי ההבנות והעיוותים שפורסמו... נדהמתי מעוצמת הסילופים ומכך שספרי המחקרי הפך כלי בידי גורמים המשתמשים בו לניגוח היהדות והיהודים ולהצדקת עלילות הדם, חלילה. מתוך אחריות אישית למה שהתרחש וכדי להדגיש את צערי העמוק על הפגיעה ברגשות הציבור היהודי, החלטתי לתרום את כל הכספים המגיעים לי מהספרים שנמכרו לטובת פעילותה של הליגה נגד השמצה. לא אתן לאף שונא ישראל להשתמש בי או במחקרי ככלי לליבוי מחדש של השנאה שהביאה למותם של מיליוני יהודים בעבר. הגעתי למסקנה שמחובתי להפסיק את מחול השדים הנורא הזה, ואני מתנצל בפני כל מי שנפגעו מהפרסומים ומהדברים המעוותים שיוחסו לי".



מקור הערך: דניאל קארפי, מחניים ק"ו תשכ"ז (עמ' ס-סג); אבינדב ויתקון, מקור ראשון 16/2/2007 בסיוע מאוריציו טרקט, טרונטו

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן



ערכים קרובים
עלילת דם


נושאים קרובים באתר דעת
עלילות דם