חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

עלילת דיר אל קמר

עלילת דם בעיר דיר אל קמר בלבנון, בשנת 1847

בדיר-אל קמר התקיים ישוב יהודי מבוסס, שהיה ידוע ביציבותו והשתתפותו בחיים הפוליטיים וגם במלחמות בזמנים שונים. מקור אחד משנת 1822 מספר: "כי יש בעיר שבע משפחות יהודיות המתגוררות שם זה כשלוש מאות שנה", היינו עוד לפני גירוש ספרד.

פרטים על עלילת הדם שאירעה שם סמוך לפסח תר"ז, מצויים בעיתונות של אותו זמן – 6 אפריל 1847 – בעיתון הפריזי "אוניון מונרשיק", ואחר כך ב"טיימס" ב- 1 במאי.

העלילה נתרחשה בחג הדקל הנוצרי. המרוניטים ערכו תהלוכה דתית כפי מנהגם, ופתאום קמה סערה, התהלוכה נתפזרה והמשתתפים, ביניהם גם ילדים, בקשו להם מחסה בבתים הסמוכים, בסביבת שכונת היהודים. אחרי ששככה הסערה חזרו כל הילדים לתהלוכה, מלבד ילד אחד קטן, כבן שש. מיד נערך חיפוש בבתי היהודים.
"טבעי היה הדבר שיחשדו ביהודים בגניבת הילד, בזכרנו את מאורע האב טומס (בדמשק), כאשר אחד מאלה נאשמו ברציחתו התאסלם כדי להינצל, והודה על עניין הדם לפסח".
גופת הילד הנעדר בדיר אל קמר נתגלתה כעבור שלושה ימים בשדה, כשידיו ורגליו וצלעותיו קטועות "וגם דם נראה בצווארו". תחילה ביקשו הנוצרים "לעשות דין לעצמם". לבסוף נשמעו לשלטונות והגישו את העניין לפני בית המשפט. העיתון הפריזי מעיר: "האמנם יהיה משפט צדק? ספק גדול הוא". בינתיים נטרפה דעתה של אם הילד מרב צער. האב הגיש משפטו בבירות וחיכה להחלטת השלטונות. "הוא נשבע שאם השלטונות לא יוציאו משפט צדק ינקום הוא, והנקמה תהיה אכזרית". כמה יהודים נעצרו. העיתון מספר: "השלטונות מהססים ואינם נוקטים בצעדים משפטיים… המשפט הטורקי מתנהל בעצלתיים ובכבדות, עם שוחד ובצע-כסף". התקווה היחידה תלויה בקונסולי אירופה. "יש לחשוש שהם יתמהמהו ויהססו וינסו לטשטש את כל העניין".

פרטים נוספים בעניין זה אנו מוצאים במכתבו של משה מונטיפיורי אל ה"טיימס" – 3 במאי 1887 – שלפי ידיעות שקיבל מבירות "נעלם ילד בן ארבע" מן התהלוכה הדתית -
"והתרחק מהחבורה ויטעה לבין השדות והכרמים… ולמחרת האשים ההמון האדוק את היהודים בחטיפת הילד, התחילו מתקיפים את בתי הכנסת של היהודים ואת בתיהם וערכו בהם חיפושים נמרצים… לאחר מכן מצאו את הילד בכרם כשהוא קופא מקור ורעב ללחם, כמעט חצי מת. ואמנם מת הילד לאחר כך כתוצאה מהרעב ואפיסת הכוחות… ההמון לא שקט, העניין הובא לפני המושל הכללי… הנאשמים נאסרו בבית הכלא. כאשר אחיהם בני עמם התחייבו וערבו להופעתם במשפט, נתן המושל הוראה לשחררם מיד, וכן פקד לערוך חקירה ודרישה בפני בית הדין המתאים".
הקולונל רוז, הקונסול הכללי של אנגליה בבירות, "התערב בעניין והודות להתערבותו ולמידת היושר של מושל המחוז הוגנו היהודים מפני בערות הרוחות וקנאותם של המאשימים".

מונטיפיורי קרא תגר על נוסח הידיעה, שהועתקה בטיימס האנגלי מהעיתון הפריזי הצרפתי "במידה כזו של אי-דיוק וברוח איבה שכזאת". במכתבו בא מונטיפיורי "לטשטש את כוונת הזדון של הידיעה על ידי מסירת גרסה נכונה של נסיבות המקרה". הוא הביע את תקוותו לפני עורך הטימס: "שאתה, אדוני, תיתן לה (לגרסה של מונטיפיורי) מקום בעמודי עיתונך, באותה מידה שבה הפיצות לצערי את הגרסה המוטעית". שוב הייתה יד צרפת עם הנוצרים בעניין עלילת-דם, כפי שהייתה גם בעלילת דמשק.

תיאור מלא של העלילה במאמרו של יוסף יואל ריבלין, עלילות דמשק


מקור הערך: פרופ' יוסף יואל ריבלין, עלילת דמשק, מחניים קי"א, עמ': צ"ב – ק"ה.

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן



ערכים קרובים
עלילת דם
עלילת דמשק


נושאים קרובים באתר דעת
עלילות דם