חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

בין האולם ולמזבח

חלק העזרה בבית המקדש, בין האולם* ובין מזבח-החיצון*.

התוכן
א. מדתו
ב. קדושתו
ג. הערות


מדתו
מדת המקום שבין האולם ולמזבח ממזרח למערב, בבית שני1, הוא עשרים ושתים אמה2. בין האולם ולמזבח נזכר גם בבית ראשון3, ומכיון שהמזבח בבית ראשון היה קצר בארבע אמות למערב מזה שבבית שני4, נמצא שבבית ראשון היה תופס המקום שבין האולם ולמזבח ממזרח למערב עשרים ושש אמה5. מדת בין האולם ולמזבח מצפון לדרום לא נתבארה6. [עמוד קיג טור 2] שתים עשרה מעלות היו בין האולם ולמזבח, שעולים בהן לאולם, רום כל מעלה חצי אמה, ושלחה - משך רוחב המעלה, מקום דריסת הרגל - אמה7, ויש סוברים חצי אמה8.

לסוברים שרוחב המעלה הוא אמה נחלקו המפרשים בסדר המעלות:
יש מפרשים שהמעלה הראשונה הייתה סמוכה למזבח, ואחרי כל ארבע מעלות הייתה רצפה חלקה של שלש אמות הנקראת "רובד", מלבד אחר ארבע מעלות האחרונות, שהיה הרובד של ארבע אמות, נמצא שארבע מעלות הראשונות יחד עם הרובד תפסו בשטח הקרקע שבע אמות, וכן ארבע מעלות השניות יחד עם הרובד שאחריהן, ובארבע מעלות האחרונות עם הרובד היו שמונה אמות, והכל ביחד עשרים ושתים אמה, והוא כל האורך שבין האולם ולמזבח ממזרח למערב, אלא שר' יהודה אומר שהרובד האחרון היה של חמש אמות, ונגד זה היה אחד מהרובדים הראשונים של שתי אמות9.

ויש מפרשים שמן המזבח עד המעלה הראשונה הייתה רצפה חלקה שלש אמות לחכמים ושתי אמות לר' יהודה, ואחר כך שלש מעלות הראשונות היו ברוחב אמה כל אחת, ומעלה הרביעית רחבה שלש אמות, ולפי שהייתה רחבה קראוה רובד, מעלות חמישית וששית כל אחת ברוחב אמה, השביעית שלש אמות, שמינית ותשיעית ועשירית ואחת עשרה כל אחת שש אמה, והשתים עשרה רוחב ארבע אמות לחכמים וחמש אמות לר' יהודה, הרי עשרים ושתים אמה שבין האולם ולמזבח10.
ויש מפרשים שלחכמים חיה מקום פנוי בין מזבח למעלה הראשונה אמה, ואחר כך מעלות א' וב' כל אחת אמה, מעלה ג' שלש אמות, ד' וה' אמה, ו' שלש אמות, ז' וח' אמה, ט' שלש אמות, י' וי"א אמה, י"ב ארבע [עמוד קיד טור 1] אמות, ולר' יהודה לא היה מקום פנוי כלל בין המזבח למעלה א', ונגד זה הייתה המעלה הי"ב חמש אמות11.
אף לסוברים שרוחב המעלות היה של חצי אמה נחלקו:

יש אומרים
שכל י"ב המעלות היו סמוכות זו לזו, בלי הפסק בינתיים, ותפסו בשטח הקרקע שש אמות, ושש עשרה אמות האחרות היו ריוח בין המזבח למעלה ראשונה12, או שהיו י"ב אמות פנויות סמוך למזבח וארבע אמות פנויות סמוך לפתח האולם13.

ויש מפרשים שכל י"ב מעלות היו מסודרות ברחבן כך: מעלה אחת חצי אמה ומעלה שלאחריה שלש אמות, וכן כסדר, אלא שמעלה האחרונה רחבה ארבע אמות, הרי שבין כולן עשרים ושתים אמות14.

המעלות היו כנגד פתח האולם בלבד, ולא על פני רוחב כל האולם15, ויש אומרים שהיו על פני כל רוחב האולם מצפון לדרום16.

על מעלות האולם עמדו הכהנים בכל יום לברך את העם17.

בין פתח האולם ולמזבח אסור שיפסיק שום דבר, אם האולם וההיכל קדושה אחת להם18, ואם אין קדושת האולם כקדושת ההיכל19 אסור להפסיק בין פתח ההיכל ולמזבח, שנאמר: ואת מזבח העלה שם פתח משכן אהל מועד20, מזבח בפתח אהל מועד ולא כיור בפתח אהל מועד, ואותה שנאמר: ונתת את הכיור בין אהל מועד ובין המזבח21, לא שהיה ביניהם ממש, אלא היה משוך קצת מזוית המזבח ולדרום, אבל צריך לקרבו כל מה שאפשר לאויר שבין האולם ולמזבח, ובלבד שלא יהא מפסיק בין מזבח ולפתח22. לסוברים שהמזבח לא היה מסתיים כנגד פתח האולם, אלא היה משוך הלאה כלפי דרום23, היה הכיור עומד [עמוד קיד טור 2] בין האולם ולמזבח ממש, באותו שטח שמדרום לפתח האולם, אם קדושת האולם כההיכל, או שמדרום לפתח ההיכל, אם קדושת האולם אינה כהיכל24.

קדושתו
המקום שבין האולם ולמזבח יש לו מעלת קדושה יתרה לגבי שאר העזרה, שיש שמותרים להיכנס לעזרת כהנים ואסורים להיכנס בין האולם ולמזבח25, ונחלקו אמוראים אם מעלה יתרה זו שיש לבין האולם ולמזבח היא מן התורה - הלכה למשה מסיני26 - או אינה אלא מדרבנן27.

אף להלכה נחלקו ראשונים:
יש סוברים שמעלתה מן התורה28,
ויש סוברים שאינה אלא מדרבנן29. לפי שאין דבר מפסיק בין מקום זה לאולם, שלא כשאר העזרה שמזבח החיצון מפסיק ביניהם29א.

אם קדושת האולם היא כקדושת ההיכל30, אין קדושת בין האולם ולמזבח שוה לקדושת האולם, ואם קדושת האולם אינה כקדושת ההיכל31, קדושת בין האולם ולמזבח חשובה כקדושה אחת עם קדושת האולם, וכשגזרו חכמים איזו גזרה באולם משום קדושת ההיכל הסמוך לו, נמשך המקום שבין האולם ולמזבח בכלל אותה גזירה32.

בין האולם ולכבש המזבח קדושתו כבין האולם ולמזבח, שהכבש כמזבח לכל דבר33.

בעלי מומים ופרועי-ראש* אין נכנסים בין האולם ולמזבח34.
לנשיאת כפים היו כהנים בעלי מומים עולים על המעלות שבין האולם ולמזבח, מלבד אלה שמומם גלוי ונראה, שפסולים לנשיאת כפים35.

להקפת המזבח בחג בערבה36, נחלקו אמוראים:
ריש לקיש אמר בעלי מומים מותרים להיכנס בין האולם ולמזבח37, ואף שבכל השנה אסורים, לצורך מצות ערבה התירו, אם מפני שאפילו לסוברים [עמוד קטו טור 1] שכניסת בעל מום אסורה מן התורה38, גם מצות ערבה היא מן התורה ודוחה איסור הכניסה39, או שקדושת בין האולם ולמזבח מדרבנן40, ובמקום מצווה לא גזרו41.
ר' יוחנן אמר שכהנים בעלי מומים אין נכנסים להקפת המזבח42.
יש מהראשונים שכתב שאיסור כניסת בעלי מומים בין האולם ולמזבח אינו אלא בשעת עבודה, אבל שלא בשעת עבודה מותרים43.

לסוברים שאיסור הכניסה בין האולם ולמזבח הוא מן התורה, אף שתויי יין וקרועי בגדים בכלל האיסור44, ולסוברים שאין איסור הכניסה בין האולם ולמזבח אלא מדרבנן, בשתויי יין וקרועי בגדים, שאין פסולם בגופם, נחלקו תנאים אם החמירו חכמים בשילוחם כל כך45.
בלא רחוץ ידים ורגלים נחלקו תנאים וכן ראשונים46. אפילו האוסרים לשאינו רחוץ להיכנס בין האולם ולמזבח, מותר לילך לשם כדי לקדש ידים ורגלים מתוך הכיור העומד שם, לפי שכניסה זו היא לצורך עבודה47, או לפי שהכיור לא עמד ממש בין האולם ולמזבח אלא משוך כלפי דרום48, או שלעניין היתר כניסה בין האולם ולמזבח אין צריך קידוש ידים ורגלים מן הכיור דווקא, אלא די ברחיצה מאיזה כלי שהוא, ואין צריך קידוש ידים ורגלים אלא לעבוד עבודה49.

ויש אומרים שאם הטיל מים וצריך קידוש ידים ורגלים אסור באמת להכנס בין האולם ולמזבח לקדש ידים ורגלים עד שיטבול קודם, אבל כשטבל אינו בכלל איסור שאינו רחוץ לעניין כניסה, כי הקידוש הוא לעבודה ולא לטהרה50.

הלאו של אל יבא בכל עת אל הקדש51, האמור בביאה ריקנית, לא נאמר על הנכנס בין האולם ולמזבח52.

זר אסור להיכנס בין האולם ולמזבח, מכל שכן מבעל מום, ולסוברים שאיסור כניסת בעל מום [עמוד קטו טור 2] היא מן התורה אף הזר איסורו מן התורה, ולסוברים שאיסורו מדרבנן אף הזר כן53.

בהקפת המזבח בחג בערבה, נחלקו ראשונים:
יש סוברים שהזרים לא הקיפו, לפי שאסורים להיכנס בין האולם ולמזבח54,
ויש סוברים שאף הזרים הקיפו, שלצורך מצווה התירו55.

בעת שמקטירים הקטורת* בהיכל בכל יום, וכן בשעת הזאה* בהיכל הדמים של פרים ושעירים הנשרפים ושל פר ושעיר ביום הכיפורים 56, שכל העם פורשים מן ההיכל, שנאמר: וכל אדם לא יהיה באהל מועד בבאו לכפר בקדש עד צאתו57, הרי הם פורשים אף מבין האולם ולמזבח58. פרישה זו אינה אלא מדרבנן, אפילו לסוברים שמעלת קדושת בין האולם ולמזבח על קדושת עזרת הכהנים היא מן התורה, שפרישה לא אמרה תורה אלא מהיכל, ככתוב: וכל אדם לא יהיה באהל מועד וגו', אלא שחכמים גזרו לפרוש גם בין האולם ולמזבח, שמא יבא להיכנס בהיכל59.

ויש אומרים שלסוברים שמעלת בין האולם ולמזבח מן התורה, אף הפרישה בשעת הקטרה משם הוא מן התורה, וכך קבלו בקבלה60. בשעת הקטרת הקטורת והזאת הדם ביום הכיפורים לפני ולפנים61, אין פורשים מבין האולם ולמזבח62, ואף על פי שמההיכל חייבים לפרוש63, לא גזרו חכמים מבין האולם ולמזבח, כדי שיוכלו לראות משם את הכהן הגדול שנכנס בהיכל להקטרה אם אינו מתקן שם את הקטורת כדעת הצדוקים64, או לפי שדבר הנעשה לפני ולפנים חמור לבני אדם ולא יבואו להיכנס, או שכשההקטרה היא במקום רחוק אין מקום לחשוש שיכנסו להיכל65.

אפילו מי שסובר שאין מוציאים בשבת שרץ מת שנמצא בעזרה, משום איסור שבות*, מבין האולם ולמזבח מוציאים66, אם מפני שמשום כבוד שכינה לא גזרו שם על שבות67, או שטומאת בין [עמוד קטז טור 1] האולם ולמזבח יותר חמורה מטומאת שאר העזרה68.

לסוברים שבחלק הצפוני של העזרה ממזרח למזבח לא הוכשר לשחיטת קדשי קדשים69, נחלקו תנאים אם בחלק הצפוני שבין האולם ולמזבח הוכשר: ר' יוסי ב"ר יהודה סובר שאינו בכלל צפון, לפי שאינו על ירך המזבח70, ור' אלעזר ב"ר שמעון סובר שהוא בכלל צפון71.

בנותץ אבן מבין האולם ולמזבח יש שמחלק בין מקום זה לשאר העזרה בנוגע לאבן תלושה, שבשאר העזרה אינו עובר ובין האולם ולמזבח עובר, שהאבן עצמה כאן היא חלק מהמקדש72.

הערות
1. עי' תוי"ט בפתיחה למס' מדות.
2. מדות פ"ג מ"ו; רמב"ם בית הבחירה פ"ה הי"ב.
3. יחזקאל ח טז; יואל ב יז.
4. עי' מדות פ"ג מ"א: כשעלו בני הגולה כו'. וע"ע מזבח החיצון.
5. ועי' ס' עזרת כהנים מדות פ"ה מ"א.
6. עי' תוס' זבחים נח ב ד"ה הא מני שמוכח שאותו המקום המפסיק ממש בין האולם ובין המזבח הוא בלבד יש לו קדושת בין האולם ולמזבח. אבל המשך המקום לצפון ולדרום אינו בכלל, וכ"מ קצת ביומא לז א ורש"י ד"ה כולה ועי"ש בריטב"א ובדק"ס מכ"י מינכן הגירסא: כבין האולם כו', ועי' במפרש לתמיד כח א במש"כ שכבש כמזבח לענין בין האולם ולכבש. אולם לד' הרמב"ם שאף כנגד המזבח עצמו דינו כבין האולם ולמזבח, עי' בע' ביאת מקדש, נראה שגם ההמשך לצפון ולדרום בכלל, וכ"כ בס' קרן אורה זבחים נח ב לצדד שהכל בכלל, וכ"מ ביומא לו א ורש"י ד"ה אף בין. ועי' ס' עזרת כהנים למדות פ"ג מ"ו ופ"ה מ"א שמצדד לחלק בין המשך המקום שעד סוף בנין האולם להמשכו משם עד כותלי העזרה בצפון ובדרום. [טור 2]
7. מדות שם לגירסתנו.
8. רמב"ם בית הבחירה פ"ו ה"ד, כגירסא ב' שבפי' הרא"ש מדות שם.
9. פי' א של המשנה ברא"ש שם.
10. פי' הרע"ב שם. [טור 1]
11. פי' הגר"א שם; תפא"י שם.
12. עי' רמב"ם בית הבחירה שם ופהמ"ש מדות שם שהרובדים במשנה ר"ל על כותל האולם.
13. לחם שמים להריעב"ץ בד' הרמב"ם.
14. פי' ב ברא"ש שם לגירסת חצי אמה, וצ"ל שלר' יהודה המעלה האחרונה ה' אמות ואחת ממעלות הראשונות ג' אמות.
15. הגר"א מדות פ"ד מ"ו.
16. תפא"י פ"ג מ"ו אות סא, וכ"מ בתוי"ט פ"ד מ"ו. וע"ע אוטם על מחלוקת זו בנוגע להאוטם.
17. תמיד פ"ז מ"ב. וע"ע נשיאת כפים.
18. ע"ע אולם.
19. ע"ע הנ"ל.
20. שמות מ כט. ועי"ש ו.
21. שם ז.
22. זבחים נט א ורש"י, וכמשנה מדות פ"ג מ"ו.
23. ע"ע מזבח הדעות השונות על מקומו בעזרה. [טור 2]
24. זבחים שם.
25. כלים פ"א מ"ט. ועי' להלן.
26. רש"י יומא מד ב. וע"ע ביאת מקדש שלהרמב"ם שמן המזבח ולפנים בכלל איסור הכניסה נלמד מן הפסוק אך אל הפרוכת לא יבא ואל המזבח לא יגש, ויקרא כא כג. ועי' כ"מ ביאת מקדש פ"א הט"ו ותוי"ט כלים פ"א מ"ט.
27. יומא מד ב, ועי"ש בתו"י.
28. רמב"ם ביאת מקדש פ"א הט"ו ופ"ו ה"א, ועי' בית הבחירה פ"ז ה"כ, וכ"מ דעת רש"י זבחים סג א ד"ה ממקום.
29. תוס' סוכה מד א; ר"ש כלים פ"א מ"ט; ראב"ד בהשגות ביאת מקדש פ"א שם; הרמב"ן לס' המצוות מל"ת סט ועג; ריטב"א סוכה שם. ועי' מל"מ ביאת מקדש שם.
29א. יומא שם לענין הרחקה בשעת הקטרה; רמב"ן בהשגות לסהמ"צ ל"ת סט לענין איסור כניסה.
30. ע"ע אולם.
31. ע"ע הנ"ל.
32. יומא מד ב ורש"י.
33. המפרש לתמיד כח א ותוי"ט שם, וע"ע מזבח. ועי' לעיל ציון 6 על המקום שכנגד בין האולם ולמזבח, לצפונו ולדרומו, עד סוף בנין האולם או עד כותלי העזרה. ובד' המפרש לתמיד י"ל שר"ל בין האולם ולכבש במקום הכניסה של הכבש לצד מזרח.
34. כלים פ"א מ"ט. וע"ע ביאת מקדש: ביאת שאינם ראויים לעבודה.
35. תוספתא סוטה פ"ז, וע"ע נשיאת כפים. ועי' תוספת ראשונים לר"ש ליברמן בתוספתא שם שפי' שאף בעל מום שבגלוי עולה לשם ובלבד שלא ישא את כפיו.
36. ע"ע ערבה (ב).
37. סוכה מד א, ועי' ירושלמי שם פ"ד ה"ג שר"ל שאל מריו"ח והשיב לו שכשרים. [טור 1]
38. עי' לעיל דעת הרמב"ם, וע"ע הנ"ל.
39. מגילת אסתר ולב שמח לסהמ"צ ל"ת סט.
40. עי' לעיל ציון 29 דעת הראשונים הסוברים כן.
41. תוס' סוכה שם ד"ה א"ל; רמב"ן בהשגות לסהמ"צ שם.
42. סוכה שם, ובירושלמי שם אמר שכשרים.
43. פי' ס' יצירה לר"י הברצלוני עמ' 51, הובא בתוספת ראשונים סוטה שם.
44. והמחלוקת בין ר' יוסי וחכמים בכלים שם היא לדעתו בלא רחוץ בלבד, ע"ע ביאת מקדש ציון 65.
45. ע"ע הנ"ל דעת הרא"ש ורע"ב ועוד.
46. ע"ע הנ"ל.
47. המפרש תמיד כח ב ריש פ"ב.
48. עי' לעיל. תוס' זבחים נח ב.
49. פי' הראב"ד לתמיד סופ"א. וע"ע קדוש ידים ורגלים.
50. ראב"ד שם. וע"ע הנ"ל.
51. ויקרא טז ב.
52. ע"ע ביאת מקדש: ביאה ריקנית. ועי' תו"י יומא מד ב ד"ה הא מח. [טור 2]
53. מל"מ ביאת מקדש פ"ט הט"ו. ועי' רש"י זבחים סג א ד"ה ממקום, ותוס' סוכה מד א ד"ה א"ל ומהרש"ל ומהר"ם שם.
54. רב שרירא גאון, הובא ברי"צ גיאות הל' לולב עמ' קיד; רש"י ותוס' סוכה מד ב, ועי"ש בתוי"ט ותפא"י; שו"ת הר"י מיגאש סי' מג.
55. רי"צ גיאות שם; או"ז ח"ב סי' שטו; שמ"ק מנחות כז ב.
56. ע"ע פרים הנשרפים וע' שעירים הנשרפים וע' עבודת יום הכפורים.
57. ויקרא טז יז. וע"ע היכל.
58. ר' יוסי בכלים פ"א מ"ט; יומא מד א; רמב"ם תמידין ומוספין פ"ג ה"ג.
59. רש"י יומא שם ד"ה מעלות; תוס' שם מג ב ד"ה אמר.
60. ריטב"א בתו"י שם.
61. ע"ע עבודת יום הכפורים.
62. יומא שם.
63. ע"ע היכל.
64. תו"י שם. וע"ע הקטרה וע' עבודת יום הכפורים.
65. ריטב"א שם.
66. משנה ערובין קד ב.
67. עי' רש"י שם סוף העמוד ד"ה קסבר המכניס שרץ למקדש. [טור 1]
68. עי"ש קה א ורש"י ד"ה טומאה. וע"ע טומאת מקדש וקדשיו וע' שלוח מחנות.
69. ע"ע שחיטה (ב).
70. ע"ע הנ"ל.
71. יומא לו א. וע"ע הנ"ל שלהלכה אף למזרח המזבח בכלל צפון.
72. ע"ע אבני היכל ועזרות: נתיצתן, וציון 36 שם.


מקור הערך: אינצקלופדיה תלמודית

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן



ערכים קרובים
בית המקדש