לדף ראשי




בין הכלים שעשה שלמה המלך בבית המקדש¹, הוזכר כלי של נחושת בשם ים, כמו שנאמר: ויעש את הים וגו'², ויש שהוזכר ים הנחשת³. ונקרא ים מפני שהוא מקווה מים גדול, שקרקע המקווה נקרא ים, כמו שנאמר: כמים לים מכסים⁴. בתלמוד ובראשונים נקרא כלי זה בשם ים שעשה שלמה⁵, או: ים של שלמה⁶, ודנו בו בין על מדת רחבו וגבהו והיקפו, לעניין מדות ושיעורים וכדומה⁷, ובין לעניין שימושו לטבילה, בתורת מקווה או מעיין⁸.

א. צורתו ומידותיו
צורתו של הים וכן מידותיו, מפורשות בכתוב: ויעש את הים מוצק עשר באמה משפתו עד שפתו עגל סביב וחמש באמה קומתו וקו שלשים באמה יסב אתו סביב⁹, ופקעים מתחת לשפתו סביב סבבים אתו עשר באמה מקיפים את הים סביב שני טורים הפקעים יצוקים ביצקתו¹⁰, עמד על שני עשר בקר שלושה פנים צפונה ושלושה פנים ימה ושלושה פנים נגבה ושלושה פנים מזרחה והים עליהם מלמעלה וכל אחריהם ביתה¹¹, ועוביו טפח [טור תקעד] ושפתו כמעשה שפת כוס פרח שושן אלפים בת יכיל¹².

בצורתו פירשו, שלא היה כל גבהו עגול סביב, אלא ששלוש אמות תחתונות היו מרובעות ושתי אמות עליונות היו עגולות¹³, שכן אמרו: ים שעשה שלמה היה מחזיק מאה וחמישים מקווה טהרה¹⁴, שנאמר בו "אלפים בת יכיל", והבת היא שלש סאים¹⁵, והרי הם ששת אלפים סאה, ושיעור מקווה הוא ארבעים סאה, שהוא אמה על אמה ברום שלש אמות, ולפי חשבון זה היה בשלוש אמות התחתונות המרובעות, שהן עשר על עשר ברום שלש, שיעור מאה מקואות, ובשתי אמות העליונות העגולות, שהן מאה וחמישים אמה על אמה ברום אמה - שהרי אילו היו מרובעות היו בהן עשר על עשר ברום שתים, ומרובע יתר על העגול רביע¹⁶ - שיעור חמישים מקואות¹⁷. ואין לפרש ששתים התחתונות היו עגולות ושלש העליונות מרובעות, לפי שנאמר: שפתו עגל¹⁸. בברייתא אמרו: מניין שעגול מלמעלה, שנאמר: ושפתו כמעשה שפת כוס, ומניין שהיה מרובע מלמטה, שנאמר: עמד על שני עשר בקר שלושה פנים צפונה ושלושה פנים ימה ושלושה פנים נגבה ושלושה פנים מזרחה¹⁹.

במידת היקפו הסובב את רחבו - שנאמר: עשר באמה משפתו עד שפתו וקו שלשים באמה יסב אתו סביב²⁰ - פירשו שאינו חושב אלא מדתו מבפנים²¹, ואין עובי שפתו מוקף בקו, אלא שמקיף חלל - שהיקפו - שלשים²², וכן למדו מכאן אותה ששנינו: כל שיש בהיקפו שלושה טפחים, יש בו רוחב טפח²³, שהחלל שמשפתו עד שפתו, שהוא עשר אמות, קו שלשים באמה יסוב אותו, הרי לכל [טור תקעה] אמה רוחב בעיגול יש שלש אמות היקף²⁴. ויש שגורס ומפרש שלמדו כן, אף על פי שחושב מדת היקפו מבחוץ, שכיון ששפתו היה רק כשפת כוס פרח שושן²⁵, שאינו אלא משהו, אינו נחשב²⁶.

הפקעים שמתחת לשפתו סביב²⁷, פירשו שהיו להם צורת ביצים²⁸. במקום אחר נאמר: ודמות בקרים תחת לו וגו' שנים טורים הבקר²⁹, ויש שפירש שגופם היה עגול כדמות ביצים ופניהם היה דמות פני בקרים³⁰. בברייתא אמרו: נמצאו ראשי שורות של ראשי שוורים של ארבעה ארבעה במצבתם שמשמשים לכל הצדדים³¹.

על הבקרים שהים עמד עליהם, עי' להלן: מקומו ושימושו.

במידת קיבולו, שנאמר במקום אחד: אלפים בת יכיל³², במקום אחר נאמר: מחזיק בתים שלשת אלפים יכיל³³, ופירשו: אלפים בלח שהם שלשת אלפים ביבש³⁴, ולמדו מכאן שהגודש הוא שליש³⁵. וכתבו ראשונים שלא אמרו כן אלא בכלי שעשוי בצורתו וביחסיות של מידותיו כים של שלמה³⁶.

ב. מקומו ושימושו
מקומו של הים מפורש בכתוב: ויעש עשרה כירות נחשת וגו' חמש על כתף הבית מימין וחמש על כתף הבית משמאלו ואת הים נתן מכתף הבית הימנית קדמה ממול נגב³⁷,
ופירשו ראשונים שנתן אותו במקצוע מזרחית צפונית - שבעזרה - כנגד האוויר שבין [טור תקעו] כותל צפוני של בית לצד כותל העזרה, משוך ומרוחק מן הדרום³⁸.
ויש מפרשים שנתן אותו לצד דרום משוך כלפי מזרח³⁹.

אף שימושו של הים מפורש בכתוב: והים לרחצה לכהנים בו⁴⁰, ופירשו בירושלמי שהים בית טבילה לכהנים הוא⁴¹, שהיו טובלים מטומאתם⁴², או לכהנים טהורים הרוצים לעבוד עבודה⁴³, שאין אדם נכנס לעזרה לעבודה, אפילו טהור, עד שיטבול⁴⁴. ויש מן הראשונים שכתב שממנו היו ממלאים את מי הכיור*, שכיון שים של שלמה היה דינו כמקוה⁴⁵, לא היו מימיו נפסלים בלינה כמי הכיור⁴⁶, ומה שנאמר: והים לרחצה לכהנים בו⁴⁷, היינו למלאות בו את הכיורים⁴⁸.

ים של שלמה, שאמרו שהיה בית טבילה לכהנים⁴⁹, פירשו בירושלמי שאף על פי שהוא כלי, אין המים שבו כשאובים שפסולים למקוה⁵⁰, לפי שהייתה אמת המים מושכת לו מעין עיטם⁵¹, והיו רגלי השוורים שהוא עומד עליהם⁵², פחותים כרימונים⁵³, היינו שהיו נקובים כמוציא רמון⁵⁴, שהוא השיעור שמוציאם מתורת כלי לקבלת טומאה⁵⁵. ופירשו ראשונים, שרגלי השוורים שהיו נקובים, היו מחוברים למעיין שתחתיהם⁵⁶, ושאף על פי שלהכשיר המים שלא יהיו כשאובים, די בנקב כשפופרת הנוד⁵⁷, היו נקובים כמוציא רימון, כדי לבטל את השוורים מתורת כלי, שלא יקבל הים [טור תקעז] טומאה⁵⁸, ולא יטמא בטומאת הנכנס לתוכו קודם טבילה⁵⁹, או לפי שהשוורים מפסיקים בין הים למעין, והרי זה כהורק מכלי אל כלי, כיון שרחוקים הרבה, וצריך שיבואו שם המים בשפע⁶⁰, או שלא עשו כן להוציאו מתורת כלי אלא שיבואו המים בשפע⁶¹, או לפי שעין עיטם הנכנס שם פעמים היה קטן, וכל שפע המים נכנס לתוך אותו ים, והיה נראה להם כטובל תוך כלי גמור, לפיכך נקבוהו כמוציא רימון להוציאו מתורת כלי⁶², או שעשו כן "לרווחא דמילתא", ולא שהיו צריכים לכך, שהרי לא היו צריכים אלא לנקב רגל אחת ונקבו רגלי כל השוורים⁶³. ויש מן הראשונים שכתב שלא אמרו שלהכשיר את המים די בנקב שהוא כשפופרת הנוד אלא כשהכלי פתוח למקווה, או לים, שמטהרים באשבורן⁶⁴ - או כשעושה עירוב מקווה עם מקוה⁶⁵, שזה וזה מטהרים באשבורן, והם ממין אחד⁶⁶ - מה שאין כן בים של שלמה, שפתוח למעין, שמטהר בזוחלין⁶⁷, שאין המים יוצאים מידי שאובים עד שיהא נקוב כמוציא רימון שיוצא מתורת כלי⁶⁸. ויש מן הראשונים שפירש, שעין עיטם שהיה גבוה מקרקע העזרה כ"ג אמות⁶⁹, היה מושך לתוך ים של שלמה, וממנו היו המים יורדים לשוורים שרגליהם היו נקובים כרימונים ובטלו מתורת כלי, וכיון שהיו השוורים עומדים על הארץ, הרי הים כמקווה שעיקרו על גבי קרקע, ומטעם זה היו נקובות כמוציא רימון ולא די בכשפופרת הנוד⁷⁰.

בחורבן בית ראשון נאמר: ואת עמודי הנחשת וגו' ואת ים הנחשת אשר בבית ה' שברו כשדים וישאו את נחשתם בבלה⁷¹, וירמיהו התנבא עליהם שיחזרו, שנאמר: כה אמר ה' צבאות על העמדים [טור תקעח] ועל הים וגו' בבלה יובאו ושם יהיו עד יום פקדי אתם נאם ה' והשבתים אל המקום הזה⁷². וכן יש מן הראשונים שנראה מדבריהם שאף בבית שני היה ים של שלמה⁷³, ופירשו כן אותה ששנינו על בן קטין שעשה מוכני - גלגל - לכיור, שלא יהיו מימיו נפסלים בלינה⁷⁴, היינו שהיה מושך ומסלק הכיור מלא מים מתוך הים שעשה שלמה, שהיה משוקע בו כל הלילה⁷⁵. ויש מן הראשונים שפירש כן מה ששנינו שהיה מקום בבית שני שנקרא בית-הורדת- המים*⁷⁶, שהוא המקום שמי נפתוח - הוא עין עיטם⁷⁷ - נמשכים דרך שמאל שם בצנורות, ועלו לים שעשה שלמה לבית הטבילה⁷⁸. ויש מן הראשונים שכתבו שלא מצינו שהיה ים של שלמה בבית שני⁷⁹.

הערות
1. ע"ע בית המקדש, כרך ג עמ' רכה, וע' כלי המקדש.
2. מלכים א ז כג, ושם מד - מה: ואת הים וגו' נחשת ממרט, וכעי"ז דהי"ב ד ב, ושם מו - מז.
3. מלכים ב כה יג, ירמיה נב יז, דהי"ב יח ח.
4. ישעיה יא ט. רמב"ן בראשית א י. ועי' פהמ"ש להרמב"ם כלים פט"ו מ"ג על ים שהוזכר שם, שכן נקרא כלי או חפירה או בנין שנעשה לקבץ בו דבר לח.
5. עי' ערובין יד א; פסחים קט ב; יומא נח ב וזבחים סב ב, ובכ"מ בראשונים.
6. עי' במדב"ר פי"ג יד, וכ"ה בתו"י ותוס' הרא"ש יומא לז ב.
7. עי' להלן: צורתו ומדותיו.
8. עי' להלן: מקומו ושימושו.
9. מלכים א ז כג, וכעי"ז בדהי"ב ד ב.
10. מ"א שם כד, ובדהי"ב שם ג: ודמות בקרים וגו'. ועי' להלן ציון 29.
11. מ"א שם כה; דהי"ב שם ד. ועי' להלן ציונים 31, 52. [טור תקעד]
12. מ"א שם כו. ועי' להלן ציונים 32 - 36.
13. תני רמי בר יחזקאל ערובין יד ב; ירושלמי שם פ"א ה"ה; ברייתא דמלאכת המשכן פי"ב.
14. תני ר' חייא ערובין שם א ופסחים קט ב, ועי' ירושלמי שם וברייתא דמלאכת המשכן שם, וע"ע מקוה.
15. ע"ע מדות ומשקלות וע' סאה.
16. ע"ע הקף, כרך י עמ' תקלא, ושם ציון 49 שהחשבון אינו מדוקדק.
17. עי' ערובין שם ורש"י וברייתא דמלאכת המשכן שם.
18. ערובין שם ב.
19. מ"א שם כה. ברייתא דמלאכת המשכן שם. ועי' רש"י מ"א שם כד, שלכך הוא אומר בפקעים עשר באמה מקיפים את הים סביב, שבמקום עיגולו אי אפשר לומר עשר באמה סביב. ועי' זבחים סב ב, שלמדו מכאן שכל - פנות - שאתה - פונה - לא - יהיו - אלא - דרך - ימין (ע"ע), וע"ע ימין ציון 261.
20. עי' לעיל ציון 9.
21. מסקנת הגמ' ערובין שם א: מגואי קא חשיב.
22. רש"י שם ד"ה מגואי.
23. עי' ערובין שם וירושלמי שם, וע"ע הקף, כרך י עמ' תקכט - תקל, ושם שהחשבון אינו מדוקדק ושי"א שלא סמכו עליו אלא להחמיר. [טור תקעה]
24. רש"י שם ד"ה משפתו.
25. עי' לעיל ציון 12.
26. עי' ר"ח ערובין שם. וע"ע הנ"ל עמ' תקכח וציון 20 שם.
27. עי' לעיל ציון 10.
28. תרגום יב"ע מ"א ז כד, הובא ברש"י שם.
29. דהי"ב ד ג. ועי' מיוחס לרש"י שם שהכוונה לי"ב הבקרים שמתחתיו.
30. רד"ק מ"א שם. ועי' באור הגר"א שם שפקעים הוא מל' בקע, חצי. ועי' רלב"ג שם שפי' עשר באמה, שבכל אמה היו עשרה פקעים, ושמפיהם יצאו מים.
31. ברייתא דמלאכת המשכן שם על הכתוב בדהי"ב שם. וי"ל הכוונה שהיו בכל צד ארבעה פקעים בדמות ראשי בקרים ומתחתם כנגד ג' הרווחים היו בכל צד ג' בקרים. ועי' במדב"ר פי"ג יד ומדרש תדשא (בהמ"ד ילינק ח"ג עמ' 165) על הרמזים של ים של שלמה לענין בריאת העולם ועוד.
32. עי' לעיל ציון 12.
33. דהי"ב ד ה.
34. תוספתא כלים ב"מ פ"ה ה"א; ערובין יד ב; ירושלמי שם פ"א ה"ה; ברייתא דמלאכת המשכן שם.
35. ערובין שם. וע"ע מדות ומשקלות.
36. רש"י שבת לה א ד"ה שהן כוריים; ריטב"א ערובין שם, ועי"ש וברש"ש כלים פט"ו מ"א, שהאריכו. ועי' שו"ת חות יאיר סי' קעב שכ' ליישב הכתובים באופנים אחרים, וע"ע הנ"ל.
37. מלכים א ז לח - לט, ועי' דהי"ב ד ו. וע"ע כיור על מקום הכיורים בבהמ"ק. [טור תקעו]
38. רש"י מ"א שם.
39. רד"ק שם, וכ"כ בפי' המיוחס לרש"י דהי"ב שם. וברלב"ג מ"א שם שהוא המקום הפחות ביותר, ושהוא מקום בית - הדשן (ע"ע).
40. דהי"ב שם.
41. ירושלמי יומא פ"ג ה"ח, ובבמד"ר פי"ב - יד: לטבול בו הכהנים; רש"י מ"א ז כג. ועי' פסחים קט ב שהיה ראוי לטבילת שלחן שנטמא. ובתרגום רב יוסף דהי"ב שם: וכיורא דבצלאל לקידוש כהנא רבא וימא לקידוש כהניא ביה, וצ"ב כוונתו, וע"ע כיור וע' קידוש ידים ורגלים.
42. רד"ק דהי"ב שם. וכ"נ מרמב"ן וריטב"א ב"ב סה א, הובא להלן ציון 59.
43. סמ"ג עשין רמח, שהרי כהנים טמאים לא היו נכנסים למקדש.
44. ע"ע ביאת מקדש, כרך ב עמ' קו.
45. עי' להלן.
46. רמב"ם ביאת מקדש פ"ה הט"ו. וע"ע כיור וע' לינה. ועי' צ"פ על הרמב"ם תרומות פ"ב (עמ' 70) שתמה שבלא"ה אינם נפסלים בלינה שהים לא נתקדש, ובמהר"י קורקוס שם, שמאליו היה קדוש כקדושת כלי - שרת (ע"ע), ע"ש.
47. דהי"ב שם.
48. מהר"י קורקוס לד' הרמב"ם שם.
49. עי' לעיל ציון 41.
50. עי' ירושלמי יומא פ"ג ה"ח: ולאו כלי הוא כו', ובתוס' פסחים קט ב ד"ה בים הגי': והלא שאובין הן. וע"ע מקוה, ושם מחלוקת ראשונים אם פסול שאובין מה"ת הוא דוקא בכלי, ושאף כלי שאינו מקבל טומאה נקרא כלי לענין זה.
51. ירושלמי שם; רמב"ם ביאת מקדש פ"ה הט"ו. ועי' יומא לא א שמשם היו באים המים לבית הטבילה שע"ג שער המים, וע"ע בית הטבילה, כרך ג עמ' קפז, וציון 56, ולהלן ציון 77.
52. עי' תוס' שם ובכורות נה ב ד"ה שמא, ובראשונים שהובאו להלן, שגורסים כן בירושלמי רגלי השוורים, ולפנינו: רגליו שבדרום.
53. ירושלמי שם.
54. תוס' פסחים שם.
55. ע"ע טמאת כלים, כרך כ עמ' שעה. ועי' להלן בטעם שהיו צריכים לכך.
56. תוס' שם, וכ"נ מתוס' בכורות שם.
57. עי' מקואות פ"ו מ"ה, וע"ע השקה, כרך יא עמ' רט, ושם על האופנים שאין צריכים אף כשפופרת הנוד. [טור תקעז]
58. תוס' פסחים שם.
59. רמב"ן וריטב"א ב"ב סה א; שמ"ק ביצה יז ב בשם ר"ת. ועי' סמ"ג עשין רמח, ותשובות בעה"ת בקובץ ראשונים (ויינר) עמ' שכז, שדחו טעם זה כי כהנים טמאים לא היו נכנסים למקדש, ועי' לעיל ציון 43.
60. תוס' פסחים שם. וכעי"ז ברוקח סי' שעז, שלא היה הים משוקע במים והיה נראה כלי.
61. רא"ש ב"ק פ"ז סי' ג בשם ר"ת; רמב"ן וריטב"א ב"ב שם; סמ"ג שם.
62. ריטב"א מכות ד א בשם הר"ר אלחנן, הובא בב"י בבדה"ב יו"ד סי' רא; סמ"ג שם בשמו.
63. ריטב"א מכות שם.
64. ע"ע זוחלין, כרך יב עמ' כז.
65. ע"ע השקה, כרך יא עמ' רז.
66. שמ"ק ביצה יז ב בשם הרא"ה.
67. ע"ע זוחלין שם.
68. ריטב"א ב"ב סה א בשם רבו הרא"ה, הובא בב"י יו"ד שם. ועי' דבר אברהם ח"ב סי' טו אות ג וחזו"א חו"מ ליקוטים על מכות סי' כג בבאור ד' הרא"ה. וע"ע השקה, כרך יא עמ' ריח, וע' זוחלין, כרך יב עמ' כו וציון 66 שם.
69. עי' יומא לא א.
70. תשו' הרי"ד (הוצ' המכון) סי' טו, לשיטתו בע' השקה ציון 162, שאין השקה מועילה למים שבתוך כלי. ועי' רמב"ם מקואות פ"ו ה"ד וטוש"ע יו"ד סי' רא ז, וע"ע מקוה.
71. מלכים ב כה יג; ירמיה נב יז. [טור תקעח]
72. ירמיה כז יט - כב. ועי' רש"י שם עד יום פקדי אותם בימי כורש, כמ"ש בס' עזרא, ועי' עזרא א ז - יא, ושם ה יד, על כמה כלים שהוחזרו. ועי' מלבי"ם שם שפי' שהנבואה להחזרתם נאמרה על כלי הזהב והכסף בלבד. ועי' רש"י כתובות קיא ד"ה בכלי שרת, שנ' שמוסב גם על הים.
73. עי' ר"ח יומא לז ב, הובא בתו"י שם (לח א) ד"ה דהוו ובתוס' הרא"ש שם, ולהלן ציונים 78, 79. ועי' עזרת כהנים מדות פ"ד מ"ז (ח"ב עמ' 250) שכ"נ מפסחים קט ב: דילמא בים שעשה שלמה הוה מטביל ליה כו'.
74. עי' משנה יומא לז א וזבחים כ א, וע"ע כיור.
75. ר"ח יומא שם.
76. עי' מדות שם, וע"ע בית הורדת המים, כרך ג עמ' קפה.
77. עי' רש"י יומא לא א ד"ה עין עיטם, ולעיל ציון 51.
78. פי' הרא"ש מדות שם.
79. תוס' הרא"ש יומא שם, (ועי' ציון הקודם וצ"ב), ובתו"י שם: ולא ידענא אם היה כו' (ועי"ש בהגהות הריעב"ץ שתמה מאי מספקא ליה הרי קרא כתיב שהכשדים לקחוהו כו' ולא הוזכר בתמיד ובמדות שהיה שם). וכ"כ בתוי"ט מדות פ"ה מ"ד בשם ראבי"ה, שבבית שני שלא היה אז ים שעשה שלמה היו משקיעים את הכיור בבור - הגולה (ע"ע, כרך ג עמ' לה).




הערות לערך:
שם המעיר: חיים שמחה ברנע
הערה: במקור "קו"אורכו (הקוטר) ו"קוה" היקפו. היחס, בגימטריה הינו 111/106 מוכפל ביחס הכתוב (30/10) נותן 333/106, וזה ביטוי מקורב (יחיד במקורותינו) ליחס הידוע בין קוטר המעגל להיקפו
מקור ההערה: הרצאה ששמעתי

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן