לדף
ראשי
אולם - ערך מפורט
בניין לפני ההיכל שבבית-המקדש*. הפרקים: א. מקומו, מדתו ותבניתו; ב. פתח האולם; ג. הכלים שהיו באולם; ד. קדושת האולם. האולם הוא אחד משלשת הדברים שהם עיקר בבניין הבית: האולם, הקודש וקודש הקדשים, ושלשתם נקראים היכל1, אם כי ברוב הפעמים נקרא חלק הקודש בלבד בשם היכל*. האולם היה בבית ראשון2, ובבית שני3, ויהיה בבניין העתיד4. באוהל מועד לא היה אולם5. הוראת השם אולם הוא כמו בית שער בתלמוד6, שממנו היו נכנסים אל ההיכל7. א. מקומו, מדתו ותבניתו האולם עמד בגובה עשרים ושתים אמה מקרקע התחלת הר הבית, ולפני האולם למזרח היו שתים עשרה מעלות שבהן היו עולים לאולם8. רוחב האולם ממזרח למערב, לאורך הבית, היה בבית שני שש עשרה אמה, מהן חמש אמות הכותל <ראה תמונה> [טור רפג] המזרחי של האולם, ואחת עשרה אמה חלל האולם9. ואפילו אם נגד חלל האולם לא היה כותל במזרח, לסוברים שהיה "פרוץ במלואו"10, מכל מקום רוחב היסוד והאסקופה ועובי החומה שלמעלה מגובה הפתח תפסו חמש אמות11. בבית ראשון היה רוחב כל האולם עשר אמות12. האולם ובית החליפות לדעת רוב הראשונים האולם ובית החליפות לדעת רמב"ם אורך האולם מצפון לדרום, לרוחב הבית, כשנמדד מבחוץ היה מאה אמה, שכן הבית עם כל כתליו מצפון לדרום היה שבעים אמה13, והאולם היה עודף עליו חמש עשרה אמה מן הצפון וחמש עשרה אמה מן הדרום14. העודף הזה שמשני הצדדים נקרא בית-החליפות*. מדת חלל האולם מבפנים, מצפון לדרום, תלויה במחלוקת: יש אומרים שאורך זה היה עשרים אמה, כרוחב ההיכל, אם מפני שכל שאר החלל שמצפון ומדרום יחד עם העודף של חמש עשרה אמה שמכאן ומכאן, בכלל בית החליפות הוא, וכותל שרחבו שש אמות היה נמשך ממזרח למערב, מכותל ההיכל עד פתח האולם לצפון וכן לדרום, והיה מפסיק בין האולם לבית החליפות15, ואם מפני שכל כותלי ההיכל ותאיו והמסיבה היו נמשכים ממזרח למערב עד הכותל המזרחי של האולם16, והאולם היה פרוץ במלואו17, כי פתח האולם אף הוא עשרים אמה18. ויש אומרים שחלל האולם באורך היה שבעים אמה, והעודף ט"ו אמה שמכאן ומכאן בלבד הוא שנקרא בית החליפות, אלא שאם היה כותל מפסיק בין האולם לבין בית החליפות אף כותל זה הוא בתוך מדת אורך האולם וממעט את חללו משבעים אמה19, ואם לא היה כותל מפסיק ביניהם היו כל השבעים אמה של אורך האולם חלל שנמשך עד חלל בית החליפות וביחד עם חלל זה של בית החליפות היה כל אורך חלל האולם מבפנים כמו מבחוץ מאה אמה, כי לדעה זו לא היו לבית [טור רפד] החליפות כתלים לצפון ולדרום20. בבית ראשון מפורש אורך האולם היה עשרים אמה21. וכן מפורש בבניין יחזקאל: אורך האולם עשרים אמה22. העודף של האולם לצפון ולדרום, נחלקו בו ראשונים כמה נמשך ממזרח למערב. יש אומרים שנמשך משני הצדדים על פני כל אורך הבית כולו, עד הכותל המערבי של הבית, ועל ידו נעשה כל הבית כולו רבוע של מאה על מאה אמה23, וכל אותו המשך האולם שבצפון ובדרום נקרא בית החליפות, והיה תוכו עשר אמות ועובי כותלו חמש אמות24. ויש אומרים שלא היה נמשך ממזרח למערב אלא שש עשרה אמה, כרוחב האולם עם כותלו המזרחי, או עשרים ואחת אמה, כי האולם מצד מערב היה לו גם כן כותל, לפני ההיכל, בעובי חמש אמות25, ורק במקום זה היה רוחב הבית מאה אמה, אבל מכאן ולהלן לאורך הבית עד סוף הבניין לצד מערב לא היה רחבו אלא שבעים אמה, וזהו שאמרו26: ההיכל היה צר מאחוריו ורחב מלפניו27. ויש שפירש, שבזה לא נחלקו הראשונים כלל, וכולם סוברים שלא נמשך העודף בארכו להלן מהאולם, אלא שלדעה הראשונה היו כתלים לעודף האולם לצפון העזרה ולדרום העזרה בעובי חמש אמות לכל צד, ולדעה שניה לא היו כתלים לאולם אלא בצד מזרח, לכל רוחב מאה האמה, ובית החליפות היה פתוח לעזרה לצפון ולדרום28. גובה בניין האולם, יחד עם האוטם*, היה בבית ראשון מאה ועשרים אמה מבחוץ29, ובבית שני מאה אמה30. בבית ראשון היה גובה החלל מבפנים שלשים אמה והשאר עליות והריוח שביניהן31. בבית שני לא הייתה עליה על גבי האולם32, והיה לפי זה מבפנים גבוה כשיעור שמהרצפה שעל האוטם עד תקרת הבית, והוא כשמונים וחמש אמה33. ולפיכך היו קבועות כלונסאות של ארז [טור רפה] (ויש גורסים: של אבן)34 מכותל של היכל לכותל של אולם לסומכו, כדי שלא יטו הכתלים ליפול מחמת גובהם35. הכלונסאות היו למעלה מהפתח, בגובה ארבעים אמה, וראשיהן קבועים בבניין מכאן ומכאן36. ויש אומרים שלא היו דרך בניין, משום לא תטע לך אשרה כל עץ אצל מזבח ה' אלהיך אשר תעשה לך37. אף בבניין יחזקאל נזכרו הכלונסאות38 והן בולטות גם מחוץ לכותל האולם39, ויש מי שכתב שכן היה גם בבית שני40. קרקע האולם היה שוה לקרקע ההיכל41. האולם היה מקורה42. כותלי האולם מבחוץ היו מוקפים יציעים - גזוזטראות - סביבותיהם, מלמטה עד למעלה, בסדר זה: גובה אמה אחת חלק, ורובד - הוא היציע - שלש אמות גובה, ואמה חלק, ורובד שלש אמות, וכן הלאה, והרובד העליון היה ארבע אמות43. הרובדים היו מגינים על הכתלים, והרובד העליון הגין על שאר הרובדים43א. ב. פתח האולם פתחו של אולם גובהו ארבעים אמה ורחבו עשרים אמה44, ואפילו לסוברים שהיה האולם פרוץ במלואו45, מכל מקום נקרא בשם פתח, כמו שפתח המשכן נקרא בפסוק פתח אף על פי שהיה פרוץ במלואו לצד מזרח46. לא היו דלתות לפתח האולם47, אלא פרכת*48. על גבי פתח האולם היו חמש אמלתראות49. התחתונה עודפת על הפתח אמה מזה ואמה מזה, שלמעלה ממנה עודפת עליה אמה מזה ואמה מזה, וכן כולן, נמצאת העליונה שלשים אמה, ונדבך של אבנים בין כל אחת ואחת50. מעל הפתח היה משקוף, ועליו הייתה האמלתרא התחתונה51. יש מי שכתב שהאמלתראות בלטו גם מחוץ לכותל האולם לצד מזרח, וכל אמלתרא בלטה אמה יותר משלמטה [טור רפו] הימנה, ובין כולם בלטה כמין כיפה של חמש אמות52. בבית ראשון עמדו שני עמודים באולם לשני צדדיו, הימני נקרא יכין והשמאלי בועז53. אף בבניין יחזקאל היו שני עמודים לשתי מזוזות הפתח54. יש מי שכתב שאף בבית שני היו כן55. ג. הכלים שהיו באולם שני שלחנות היו באולם מבפנים (ויש גורסים: מבחוץ)56 על פתח הבית, היינו ההיכל: אחד של שיש (ויש גורסים: של כסף)57 ואחד של זהב. על של שיש נותנים לחם-הפנים* בכניסתו ועל של זהב ביציאתו58. שרשרות של זהב היו קבועות בתקרת האולם, שבהן היו פרחי כהונה עולים ורואים את העטרות - כעין כפות מוזהבות59, או עטרות ממש60 - שבחלונות של היכל, שנאמר61: והעטרות וגו' לזכרון בהיכל ה'62. היו עולים כדי ליהנות מיופיין63, ויש אומרים שהיו עולים כדי לראות אם צריכות תיקון, אבל ליהנות מיופיין אסור64. השרשראות היו מגיעות עד סמוך לקרקע65. גפן של זהב הייתה עומדת על פתחו של היכל ומודלה על גבי כלונסאות - של ארז66 - וכל מי שהיה מתנדב עלה או גרגיר או אשכול מביא ותולה בה67. הגפן עמדה מבחוץ להיכל68, והיינו באולם69. הנדבות של עלה וכו' היו של זהב, להוציאו לתפארת ההיכל70, ולשעת הצורך לקחוהו משם71. בבית ראשון הייתה הגפן עושה פירות של זהב ומהם הייתה פרנסת כהנים72. עשו צורת גפן, כדי להתברך כגפן, וכנסת ישראל נמשלה לגפן73. ד. קדושת האולם הסתפקו בגמרא אם ההיכל והאולם קדושה אחת להם, או שאין לאולם קדושת היכל אלא קדושת בין-האולם-ולמזבח*74. בספק זה תלויים כמה דינים: אם מותר מן התורה להיות [טור רפז] באולם בשעת ההקטרה* בהיכל75; אם פתח פתוח לאולם מתיר את המקום הפתוח לו לשחיטת שלמים76; אם חלק המזבח שלפני פתח האולם, ושלא לפני פתח ההיכל, נקרא "לפני ה'" ואם מותר להעמיד את הכיור* במקום זה77; אם מותר לסדר לחם-הפנים* באולם78, וכן כל העבודות הנעשות בהיכל*, אם כשרות כשנעשו באולם79, וכן אם כשר האולם להעמיד שם כלי ההיכל כמנורה ושלחן ומזבח הזהב80, וכהן שנכנס לאולם שלא לצורך עבודה אם לוקה81. הלכה שהאולם וההיכל קדושה אחת להם82. אם תוך הפתח של האולם, היינו בתוך חמש אמות של עובי כותל הפתח, קדושתו כלפנים או כלחוץ, הסתפקו בגמרא83. ויש שכתב שהלכה שקדושת האולם היא כקדושת בין האולם ולמזבח84. אפילו אם קדושת האולם כקדושת העזרה שלפניו, לא נתקדשה רצפתה כרצפת העזרה להקטיר עליה85. הערות 1. רמב"ם בית הבחירה פ"א ה"ה. 2. מ"א ו ג. 3. מדות פ"ד מ"ז. 4. יחזקאל מ מח. וע"ע בית הכנסת כרך ג: בנינו, על שבונים בביהכ"נ כעין האולם במקדש. 5. ערובין ב א ורש"י ד"ה והא. 6. רד"ק מלכים שם. ועי' ריטב"א ערובין ב ב. 7. ריטב"א שם. 8. רמב"ם שם פ"ו ה"ד וה"ה, ע"פ מדות פ"ג מ"ו. וע"ע בין האולם ולמזבח כרך ג: מדתו. [טור רפג] 9. מדות פ"ד מ"ז; רמב"ם שם פ"ד ה"ד. 10. עי' להלן. 11. רש"י יומא נב א. 12. מלכים א ו ג, ועי' רש"י יומא לו א ורש"ש שם, ומאירי יומא טז ב. 13. ע"ע בית המקדש כרך ג: צורתו. 14. מדות פ"ד מ"ז; רמב"ם שם הלכה ה. 15. עי' רש"י בבא מציעא לג א שהאולם וההיכל מסתיימים בשוה, ורש"י סוכה נו א ד"ה וחלונה שעובי כותלי התאים נראה בבית החליפות, ורש"י יחזקאל מא יד, ותוס' ר"ה כד א שהיה שם בית החליפות וכותל מפסיק במלואו. ועי' תבנית היכל פכ"א סי' קפא וס' עזרת כהנים פ"ג מ"ז ופ"ד מ"ז. 16. הריעב"ץ להרמב"ם בית הבחירה פ"ד ה"ה בדעת הרמב"ם והראב"ד. 17. עי' תוס' ר"ה שם ותוס' ע"ז מג א והריעב"ץ שם. 18. עי' להלן: פתח האולם. 19. עי' סימני צורת ביהמ"ק להתוי"ט אות מט וס' צורת הבית שלו סי' נ; תפא"י סימני ביהמ"ק אות נו; חנוכת הבית או מד. [טור רפד] 20. עי' מלאכת שלמה למדות פ"ג מ"ח בשם הראב"ד, והריעב"ץ לרמב"ם שם בדעת התוי"ט. וע"ע בית החליפות כרך ג. 21. מ"א ו ג, ודהי"ב ג ד. 22. יחזקאל מ מט. 23. ע"ע בית המקדש כרך ג: צורתו. 24. רמב"ם ביהב"ח פ"ד ה"ה, לפי הכ"מ והתוי"ט פ"ד מ"ז; הרע"ב מדות סופ"ד, עי"ש בתוי"ט. 25. עי' הגהות הרש"ש מדות סופ"ד, וצ"ל שר"ל כותל בית החליפות, שלהאולם לא היה כותל ממערב רק כותל ההיכל. 26. מדות סופ"ד. 27. הראב"ד בהשגות שם; רש"י זבחים נה ב; הר"ש מדות סופ"ד. 28. הריעב"ץ שם בדעות הרמב"ם והראב"ד. 29. דהי"ב ג ד. 30. מדות פ"ד מ"ו. ועי' במדב"ר פי"ד ורש"ש שם. 31. רש"י דהי"ב ג ט, ועי' רד"ק מ"א ו ג. 32. רא"ש מדות סופ"ג. 33. עי' ס' עזרת כהנים דף עב אם גם בית החליפות היה גבוה כל כך. [טור רפה] 34. גי' המשנה שבבבלי. 35. מדות פ"ג מ"ח ובמפרשים. 36. ר"ש מדות שם. 37. דברים טז כא. כ"מ ביהב"ח פ"א ה"ט. 38. יחזקאל מא כה. 39. שם וברש"י, ועי' בס' תבנית היכל. 40. תבנית היכל. 41. רמב"ם ביהב"ח פ"ו ה"ד, וע"ע אוטם. 42. מדות פ"ג מ"ח, ועי"ש בתפא"י אות עד. 43. פהמ"ש מדות פ"ג מ"ו, ועי"ש שמפרש כך המשנה שם; רמב"ם שם פ"ד ה"ט, ועי"ש הלשון ברובד העליון: "רוחבו" ד' אמות. אבל כל המפרשים פירשו שהמדובר במשנה שם על המעלות. 43א. מאירי מדות פ"ג מ"ב. 44. מדות פ"ג מ"ז. 45. עי' למעלה. 46. תוס' ע"ז מג א. 47. מדות פ"ב מ"ג. 48. יומא נד א. בדהי"ב כט ז כתוב: "סגרו דלתות האולם". ועי' רע"ב תמיד פ"ז מ"א ותוי"ט שם. 49. קורות מצוירות. וי"ג: מלתראות. וע"ע אמלתרא כרך ב. 50. מדות פ"ג מ"ז. 51. הרע"ב שם. [טור רפו] 52. ס' תבנית היכל סי' קפ. 53. מ"א ז כא. 54. יחזקאל מ מט. 55. ס' תבנית היכל. 56. עי' בשנויי נוסחאות במשניות ד' ווילנא בשקלים. 57. עי' מנחות צט א ותמיד לא ב וירושלמי שקלים פ"ו ה"ג, ועי' רש"י מנחות שם ששיש לבן ככסף ובריבב"ן שקלים שם בשם רש"י להיפך שנקרא של שיש לפי שכסף לבן כשיש. ובמלאכת שלמה שקלים בשם ראשונים שרגלי השלחן היו של שיש והשלחן של כסף, ועי' הגר"א ירוש' שם. 58. משנה שקלים פ"ו מ"ד ומנחות צט ב. 59. תוס' גיטין ז א, בשם הגאונים. 60. רש"י זכריה ו יד. 61. זכריה שם. 62. מדות פ"ג מ"ח. 63. ר"ש. 64. רא"ש. 65. ר"ש ורא"ש. 66. מפרש לתמיד כט א. 67. מדות פ"ג מ"ח. 68. תפא"י שם. 69. וכן משמע מסידור לשון המשנה שם, עי"ש. 70. פירוש המשניות להרמב"ם שם. 71. תוי"ט. 72. יומא לט ב, וירושלמי שם פ"ד ה"ד, ועי' פי' הרא"ש תמיד כט א. 73. פהמ"ש מדות שם. 74. עי' עירובין ב א, יומא מד ב, זבחים יד א, ונח ב, ונט א, ועי' תוס' שם נח ב ד"ה קדושת. [טור רפז] 75. יומא שם. 76. זבחים נח ב ורש"י, וע"ע שחיטת קדשים. 77. שם נט א. 78. שם יד א ורש"י. 79. רש"י עירובין ב א ד"ה רבנן. 80. ריטב"א שם. 81. שם, וע"ע ביאת מקדש כרך ג: ביאה ריקנית. 82. מאירי יומא שם; תוי"ט יומא פ"ד מ"ג וכלים פ"א מ"ט. לגירסת רש"י זבחים נט א ד"ה קסבר קדושת, כך היא מסקנת הגמ' שם, ועי"ש בשטמ"ק אות ה. ועי' ס' עזרת כהנים למדות פ"ד, שסובר כן אף בדעת הרמב"ם בהב"ח פ"א ה"ה. 83. זבחים יד א. 84. קרית ספר בהב"ח פ"א. 85. זבחים שם ורש"י. מקור הערך: אינצקלופדיה תלמודית
יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן |
|