לדף ראשי



כאשר התודעה מתכוונת למושאיה. ברנטאנו, ובעקבותיו גם הוסרל, טען שהתודעה תמיד מתכוונת למושא כלשהו. למשל, המחשבה מוסבת תמיד על משהו מסוים שעליו אנו חושבים ; שאותו אנו רוצים. הוסרל הסב את תשומת לבנו לכך שדקארט לא בחן את האופן שבו יש לתודעה השפעה על המושאים שאליהם היא מתכוונת, וטען בעקבות קאנט, שהתודעה מעצבת את מושאיה ולא משקפת אותם. לפיכך ניסה הוסרל לבדוק באיזה אופנים מתרחש העיצוב הנ"ל; מהם המבנים האינטנציונאליים המכוננים את התודעה (וראו גם בערכים 'פנומנולוגיה', 'רדוקציה פנומנולוגית').



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן