חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

ברית המועצות בשואה

גורל יהודי ברית המועצת בתקופת השואה

ערב מלחמת העולם השנייה ישבו בבריה"מ למעלה מ-3,000,000 יהודים. עד 1940 סיפחה בריה"מ חלקים מפולין, אך המדינות הבלטיות (ליטא, לטביא ואסטוניה) ושטחים נוספים, בהם התגוררו 2,000,000 יהודים. כמן כן, נמלטו לבריה"מ 250,000 – 300,000 יהודים מפולין לאחר כיבושה בידי הגרמנים. לפיכך, בעת שפלשה גרמניה לבריה"מ ("מבצע ברברוסה", 22 ביוני 1941) היו תחת השלטון הסובייטי 5.15 – 5.25 מילון יהודים – יותר ממחצית יהודי אירופה. לפי אחת הדעות במחקר, מספר ניכר זה של יהודים שעמדו ליפול לידיו, הביא את היטלר להחליט באביב 1941, ערב הפלישה, על "הפתרון הסופי" בדמותה של השמדת יהדות אירופה. לאחר שמיליוני היודים הצליחו להימלט מהשטחים שכבשו הגרמנים, נותרו תחת שלטונם 2.61 – 2.75 מיליון יהודים, מתוכם נספו 2.51 – 2.63 מיליון.

הגרמנים ראו בהשמדת היהודים יעד מרכזי של המאמץ המלחמתי, ולכן ניסו לחסלם בתוך חודשיים-שלושה מהכיבוש. לכוחות הצבא התלוו האיינזצגרופן, שטבחו במהירות ביריות את רוב יהודי הארצות הבלטיות, ביילורוסיה ואוקראינה. שיטת הרצח העיקריות היתה זו: מייד לאחר הכיבוש נהגו הגרמנים למנות יודנרט, ולאחר מספר ימים הצטוו היהודים להירשם במשרדיו. כעבור ימים אחדים או כמה שבועות לכל היותר, הורו הגרמנים ליהודי המקום להתייצב בנקודת ריכוז, כביכול לצורך שיגורם לארץ ישראל או למחנה עבודה. משם הובלו לאתרי ההוצאה להורג שמחוץ ליישובים. לרוב בוצעו הרציחות ביריות; לעיתים נעשה שימוש במשאיות גז או בחניקת היהודים תוך נעילתם במכרות נטושים.

במקומות אחרים הוקמו גטאות, שתושביהם הועסקו בעבודות כפייה ונרצחו לאחר מספר שבועות או חודשים. היו גם מקרים בהם נאסרו היהודים במחנות ריכוז זמניים, ומשם נלקחו להוצאה להורג. הגרמנים ניהלו מצוד אחרי היהודים המעטים שהצליחו להימלט, תוך שהם נעזרים באוכלוסייה המקומית. הצבא הגרמני והממשל הצבאי היו מעורבים בצורה ישירה ברצח יהודי בריה"מ, כך שהאשמה אינה נופלת רק על איינזצגרופן והס"ס. ההתנגדות היהודית לגרמנים בשטחים הכבושים התרכזה בעיקר בשטחים שסיפחו הסובייטים מפולין ב-1939. המשטר הסובייטי אסר התארגנו יהודית לאחר המהפכה ב-1917, וכך לא היה בסיס עליו ניתן היה ליצור התנגדות מאורגנת לנאצים. לכך נוספו המהירות הרבה של הרצח וגיוסם של מאות אלפי גברים יהודים לצבא האדום – שני גורמים שהביאו להעדר זמן וכוח אדם להתנגדות.

לצד מספר מרידות בגטאות, האפשרות העיקרית להתנגד לגרמנים היתה בריחה ליערות והצטרפות לפרטיזנים. גם דרך זו היתה כרוכה בקשיים, משום שקבוצות פרטיזיניות רבות היו נגועות באנטישמיות וסירבו לקבל יהודים, ואילו אחרות דרשו ככלל מהמצטרפים אליהן להגיע מצוידים בנשק. בשל כך התארגנו גם קבוצות פרטיזיניות יהודיות נפרדות ונוצרה התופעה היחידה במינה של מחנות משפחה ביערות, בהם חיו בני המשפחה לצידם של הפרטיזנים. בסך הכול הצטרפו עשרות אלפי יהודים לפרטיזנים – תופעה ללא אח ורע בכל אירופה הכבושה.

ככלל, ניתן לחלק את ההשמדה בבריה"מ לשלושה שלבים. מיוני 1941 עד סוף חורף 1941/42 נרצחו רוב יהודי ליטא, לטביה, אסטוניה מזרח ביילורוסיה, מזרח אוקראינה והשטחים הכבושים של רוסיה. מאביב 1942 עד חורף 1942/43 נרצחו רוב היהודים במערב ביילורוסיה, במערב אוקראינה ובדרום רוסיה. מתחילת אביב 1943 עד שלהי קיץ 1944, במקביל לנסיגת הוורמכט מפני הצבא האדום המתקדם, נרצחו כמעט כל היהודים ששרדו בגטאות ובמחנות עבודה בשטחים הכבושים של בריה"מ ואת האיום במוות על כל מי שיסייע ליהודי.

מאות אלפי יהודי ם שירותו בצבא האדום, ו-161,000 מהם זכו באותות הצטיינות שונים היהודים שנפלו בשבי הגרמני היו קורבן להתעללויות קשות ולרצח מיידי. גילוי אנטישמיות והתעלמות מהאסון היהודי היו מנת חלקם של רבים מהניצולים כאשר שבו לבתיהם. האנטישמיות הלכה והפכה למדיניות רשמית, ובמשך עשרות שנים נמנעה בריה"מ מלציין שלפחות 2.5 מיליון איש מבין 27 מיליון הקורבנות הסובייטיים במלחמה היו יהודים.


מקור הערך: איתמר לוין, לקסיקון השואה תשס"ה-2005.

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן



ערכים קרובים
שואה