חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

ארם דמשק

הממלכה הארמית, שבאה לעזור להדרעזר מלך צובה, שכנתה מצפון, במלחמה עם דוד (שמואל ב ח, ה). בשם דמשק נקראה על שם בירתה. (בדברי הימים א יח, ה - ארם דרמשק).

ארם דמשק הייתה בימי שלמה הממלכה הארמית החזקה ביותר בכל ממלכות ארם, והייתה לראש הממלכות האלה. ארם זו, הנזכרת במקרא בשם "ארם" סתם או "דמשק", השתרעה בין החרמון ממערב ומדבר סוריה במזרח, ובין ארם צובא מצפון וממלכת ישראל מדרום - היא הייתה ארץ המעבר בין אשור לבין ישראל, ובכל מאות שנות קיומה היו היחסים בינה לבין ישראל רעים וקשים.

בניצחון דוד על צבאות הדרעזר הכניע את ארם דמשק ושם בה נציבים "ותהי ארם לדוד לעבדים נושאי מנחה" (שמואל ב ח, ו,), אך בימי שלמה בנו, ימי התרופפות רוח המלחמה שהביאה לידי התמרדות השכנים המשועבדים, פרקה גם ארם דמשק את עולו מעליה, ומלכה רזון בן אלידע, שברח מצבא הדרעזר מלך צובה והיה לאבי השושלת החדשה שמלכה ימים רבים בדמשק, היה "שטן לישראל כל ימי שלמה" (מלכים א יג, כג- כה).

עם ירידתה של ישראל לרגלי חלוקת המלוכה, הגבירה ארם את מלחמותיה בה, ואף התערבה במלחמת האחים, פעם לטובת האחד ופעם לטובת השני, למען הרחיב הפרץ ביניהם ולהבנות מחורבנם. שאיפתה הנמרצת הייתה להתפשט דרומה ולפרוץ לה דרך לצד הים. כך למשל שיחד אסא מלך יהודה את בן הדד בן טברימון בן חזיון (הוא, כנראה, רזון בן אלידע שנזכר לעיל) להפר בריתו עם בעשא מלך ישראל. בן הדד שמע לו "וישלח את שרי החילים אשר לו על ערי ישראל..." (שם טו, יח-כ), בעוד שמלך ארם אחר, חזאל, לכד את גת ביהודה ושם פניו לעלות על ירושלים (מלכים ב יב, יח).

בתקופה מאוחרת יותר עלו רצין מלך ארם יחד עם פקח בן רמליהו מלך ישראל למלחמה עם אחז מלך יהודה "ויכו בו וישבו ממנו שביה גדולה" (דברי הימים ב כה, ה), ורצין נישל את היהודים מאילת (מלכים ב טז, ו).

בתקופת אחאב
בתקופת אחאב במחצית המאה התשיעית לפני הספירה, תכפו מלחמות ארם דמשק על מלכות ישראל והתפתחו למלחמה בלתי פוסקת, אשר על אף הנצחונות המזהירים בראשית ימי אחאב, וביחוד בימי ירבעם בן יואש, היא דלדלה את בני ישראל והחלישתם "כי אבדם (חזאל) מלך ארם וישימם כעפר לדוש" (שם יג, ז).

בימי בית עמרי
לדעת בנימין מזר התחוללה בימי בית עמרי מהפכה מדינית בממלכת ארם: במקום ברית ממלכות קמה ממלכה מאוחדת בראשותה של דמשק, מחולקת לפחוות ומיוסדת על צבא אחיד. מתקופה זו מזדה המושג "ארם" עם המושג "ארם דמשק". הממלכה הארמית המאוחדת הייתה מהממלכות החזקות בשטח הביניים שבין הפרת והנילוס, והשפעתה הייתה ניכרת בכלכלה ובתרבות. במאה ה-8 גברה השפעתה של השפה הארמית והיו לה מהלכים גם בחצרות מלכי אשור. ואולם, בשנת 734 לפני הספירה נענה תגלת פלאסר השלישי לקריאת אחז מלך יהודה להושיעו מכף מלך ארם "ויעל מלך אשר אל דמשק (733) ויתפשה ויגלה קירה (732) ואת רצין המית" (שם טז, ט). נתקיימו בה, בממלכת הרשעה הזאת, דברי עמוס (א, ד-ה): "ושלחתי אש בבית חזאל ואכלה ארמנות בן הדד. ושברתי בריח דמשק... וגלו עם ארם קירה, אמר ד' ", ודברי ישעיהו (יז, א): "הנה דמשק מוסר מעיר והייתה מעי מפלה".

סוריה
ממלכת ארם הפכה להיות פרובינציה אשורית. בפי חז"ל נקראה בשם סוריא, השם שבו היא נודעת עד היום גם בגלגולה החדש כממשלה עצמאית.

בארבע מאות השנים האחרונות הייתה סוריה, ככל ארצות ערב, ובהן כל ממלכות ארם לפנים, חלק של האימפריה התורכית. בשנת 1918, אחרי מלחמת העולם הראשונה, נפלה בחלקה של צרפת, שקבלה "מנדט" עליה, וב-1946 הייתה לרפובליקה ריבונית, שבירתה דמשק.

מדינת סוריה, המשתרעת על שטח של 181 א' קמ"ר, גובלת עם תורכיה בצפון ועירק במזרח, עם הלבנון במערב ועם ירדן וישראל בדרום. הגבול עם ישראל מתפתל רק לאורך 80 ק"מ, אך מבחינה אסטרטגית יש בו יתרון רב לסוריה, שכן היא מחזיקה בגבעות ובהרים השולטים על עמק החולה. מימי המדינה הזאת מרובים ואדמתה פוריה ברובה, אבל רק החלק השביעי ממנה מעובד. מספר תושביה ארבעה מיליונים, בני דתות שונות (ברובם מוסלמים), ובהם כחצי מליון בדואים נודדים. הישוב העברי בסוריה עתיק יומין כערי סוריה עצמן, אלא שגם בה, כמו בא"י, נתדלדל הישוב בתקופות שונות על ידי המלחמות הרבות והעצומות, וחרב מתגרת יד עריצים עד אשר אבד כל זכר לקהלות השונות לעריהן. כך, למשל, היה בימי הביניים ישוב יהודי בבעל בך העתיקה שבבקעת הלבנון, ועכשיו נמחו שם עקבותיו. אפשר שנשמד ברעש הגדול שהיה בעיר זו במאה הי"ח. ישובים יהודיים חשובים היו גם בחמת ובדמשק, בצור ובצידון, ועתה כמעט לא נשאר להם כל זכר. אמנם בהתחלה היו בסוריה המנדטורית כשלשים אלף יהודים, אך לרגלי הרדיפות והגזירות נדדו ממנה רבים, והמעטים שנשארו כלואים בגטאות ומתפרנסים ברובם מקופת הצדקה.


מקור הערך: פנחס נאמן, אנציקלופדיה גיאוגרפית מקראית, תשכ"ו, וברשות הוצאת יבנה

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן




ערכים קרובים
ארם
ארם צובא