לדף ראשי



השלטון הסובייטי הגן על חייהם של היהודים (שנפגעו בפוגרומים שביצעו תושבים מקומיים בחודשים הקודמים), אם כי במקביל נפגעו יהודים רבים מצעדים כלכליים ותרבותיים שנקטו השלטונות. עם הפלישה הגרמנית ביוני 1941, הצליחו 15,000 יהודים להימלט מזרחה. לפני כניסת הכוחות הגרמניים, ביצעו ליטאים פוגרומים לפחות ב-40 יישובים; כוחות ליטאיים גם שיתפו פעולה בצורה הדוקה עם כוחות הכיבוש והרצח הגרמניים. ביולי-אוגוסט 1941 נרצחו רוב יהודי ערי השדה, ובספטמבר-נובמבר – רוב היהודים שנכלאו קודם לכן בגטאות וילנה, קובנה, שאוולי ושוויינציאן ובמספר מחנות עבודה. בקיץ ובסתיו של 1943 חוסלו גטאות וילנה ושוויינציאן, כאשר 15,000 יהודים הועברו למחנות עבודה באסטוניה ולטביה, ו-5,000 נוספים גורשו למחנות ההשמדה, ואילו גטאות קובנה ושאוולי הפכו למחנות ריכוז. 2,000 יהודים הצליחו לברוח אל הפרטיזנים או למצוא מחסה במנזרים ובבתים של לא-יהודים. בקיץ 1944, לפני שנסוגו מליטא, העבירו הגרמנים 10,000 מיהודי קובנה ושאוולי למחנות ריכוז בגרמניה. בסך הכול שרדו 25,000 מהיהודים שהתגוררו בליטא ערב הכיבוש.

מתוך מכתבו של יושב ראש היודנרט בגטו קובנה, אלחנן אלקס, לבנו ולבתו, 19 באקטובר 1943: "אדמת ליטא הורטבה מדמנו על-ידי הליטאים עצמם, שעימם חיינו הרבה מאות שנה ובכל חילנו עזרנו להם בשעתם לקומם את מדינתם העצמית. שבע אלפים של אחינו ואחיותינו הומתו פה ועל-ידי הליטאים בכל המיתות היותר קשו בימים האחרונים של יוני 1941 ובערי השדה הוציאו הם ולא אחרים להורג את כל הקהילות הקדושות על-פי פקודת הגרמנים. בהנאה מיוחדת בדקו הם, מדעת עצמם, במערות וקירות, בשדה וביער והוציאו משם את שרידי הפליטה ומסרו אותם להרשות, אל תדרשו בשלומם כל ימי חייכם. מקוללים ומנודים יהיו הם ובניהם לכם ולהדורות הבאים!" (אלה דברי האחרונים, עמ' 75)

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן