לדף ראשי



אחרי כיבוש הארץ אסף יהושע את כל ישראל "חציו אל מול הר גריזים וחציו אל מול הר עיבל... לברך את העם..." (יח, ח, לג). על הר גריזים נשא יותם את משלו לפני בעלי שכם, לאחר שהמליכו עליהם את אבימלך (שופטים ט, ז). בתחילת ימי הבית השני הקימו השומרונים מזבח על הר גריזים, וסנבלט השני בנה עליו (במאה הרביעית לפני הספירה הנוצרית) בית מקדש לשומרונים, שהפך למרכזם הדתי והמדיני עד שבא יוחנן הורקנוס ב-129 לפני הספירה הנוצרית והרס אותו עד היסוד. – חכמי התלמוד היו סבורים שבמקדש זה היתה דמות יונה, שסימלה את אלת הכותים, והם היו עובדים אותה (חולין יט.) ההר נשאר עד היום קדוש בעיני השומרונים, המייחסים לו את קדושת הר המוריה ומכנים אותו: הר המבחר, ואף מראים על סלע בראש ההר כעל מקום עקדת יצחק. בערב חג הפסח עולים הם אל הר גריזים להקריב קרבן הפסח על מזבח המיועד לכך, ולאכלו, ככתוב בתורה, צלי אש.

על ההר נמצאים שרידים של חומה עתיקה, חורבות מבצר ושרידי כנסיה ביזנטית, ובמעלהו המזרחי – שרידי סולם בעל 300 מדרגות חצוב בהר. המעיינות הנובעים לרגליו, מכלכלים במימיהם את שכם והגנים שבסביבותיה.

יש סוברים שהשם גריזים על שם הגריזי מיושבי הנגב (שמואל א' כז, ח), אך אין לדעת אם יש קירבה בין שמות אלה. הערביים יקראו לו: ג'בל א-טור. אחד מסעיפי הר גריזים שממול שכם העתיקה, הנזכר במלחמת אבימלך בבעלי מגדל שכם, נקרא בשם: הר צלמון (שופטים ט, מח) (אולי עקב היער המצל שכיסה את צלעותיו), וממנו כרתו אבימלך וכל העם אשר אתו "איש שוכה" להצית באש את צריח בית אל ברית (שם). – אין להחליף צלמון זה בצלמון שבתהלים (זח, טו: בה תשלג בצלמון), שהוא אחד ההרים הגבוהים בבשן.

החפירות הארכיאולוגיות
בשנת 1982 החלו החפירות הארכאולוגיות בהר גריזים ונמשכו ברציפות 22 שנים.

הנושא המעניין בחפירות היה, למצוא עדות לדבריו של יוסף בן מתתיהו, אשר טען שהמקדש על הר גריזים, שנבנה בידי סנבלט, נבנה בתבנית הבית המקדש בירושלים. וכך הוא מספר ב"קדמוניות היהודים":

כאשר נפטר יוחנן, הכהן הגדול, ירש בנו את הכהונה הגדולה אחריו. היה לו גם בן נוסף ושמו מנשה. בשומרון משל ב"פחה"

סנבלט, כותי לפי גזעו (ממוצא שומרוני) אשר מונה לתפקידו על יד דרוויש המלך האחרון (מלך פרס).

"הוא ידע שירושלים הייתה עיר מפוארת ומלכיה הסבו טרדות רבות לאשורים ולתושבי חילת סוריה. לכן שמח לתת למנשה (בנו של הכהן הגדול)) את בתו, הקרויה ניקאסו, לאישה... זקני ירושלים התמרמרו על כך שאחיו של הכהן הגדול החדש יישא אישה נוכריה. מנשה בא לסנבלט והתמרמר שהוא אוהב את ניקאסו אבל הוא לא רוצה להפסיד את האפשרות שהוא יגיע אי-פעם לכהונה הגדולה..."

סנבלט הבטיח לו, שלא זו בלבד שישמור לו על הכהונה, אלא גם ישיג לו את השלטון וימנה אותו מושל על כל המקומות שהוא עצמו שלט בתנאי היה שירצה לדור עם בתו. סנבלט הודיע לו כי ייבנה על הר גריזים, שהוא הגבוה שבהרי שומרון, בית מקדש הדומה למקדש בירושלים וזאת על דעת המלך דרוויש.
המקדש נבנה, נהרס ונשרף בידי המלך החשמונאי יוחנן הורקנוס הראשון (135 -104 לפה"ס). עד כה לא התגלו ממצאים התומכים בסיפור של יוסף בן מתתיתיו. לא מן הנמנע כי המקדש הוא מתחת לכנסייה בראש התל, מקום שטרם נחפר.

לפי ספר נחמיה, סנבלט פחת בקש בהקמת המקדש לרצות את נכדו של הכהן הגדול אלישיב שנישא לבתו. הוא החליט להשיא את בתו לנצר של הכהונה הגדולה בירושלים ובכך להפוך את זרעו אחריו לכהנים מן העדית של הכהונה הירושלמית. נראה שיחד עם נכדו של אלישיב הכהן הגיעו להר גריזים כהנים יהודים נוספים שבנו את המקדש בהר גריזים בתבנית המקדש בירושלים, ושימשו בקודש. הדבר עורר את זעמו של נחמיה, שסילק את אלישיב מירושלים: "ומבני יהוידע בן אלישיב הכהן הגדול חתן לסנבלט החרני ואבריחהו מעלי" (נחמיה יג כח).

על סמך החפירות הארכאולוגיות מתברר, שעל הר גריזים נבנו שני מקדשים: הראשון במאה ה-5 לפנה"ס והשני, גדול יותר, בראשית המאה ה-2 לפנה"ס. מסביב למקדש הוקמה עיר גדולה ששטחה למעלה מ - 400 דונם ושאוכלסה בלמעלה מעשרת אלפים איש.
בחפירות נתגלו כארבע מאות אלף עצמות קורבנות שכללו את בעלי החיים שהקריבו, על-פי התורה, כבשים, עזים, מעט פרות ותורים - בני-יונה .
בחפירות נתגלו כשבעה-עשר אלף מטבעות זהב, כסף וברונזה, אלפי כלי חרס, כלי אבן, כלי נחושת כסף וזהב.

השומרונים
השומרונים עולים אל ההר בשלושת הרגלים: פסח, שבועות וסוכות.
בתקופת חודש ניסן , יממה לפני ליל הסדר היהודי, עוטים זקני העדה את הגלימה המסורתית, וכוהני הדת אוחזים בסכינים ומשספים את גרונות בהמות זבח הפסח.

הטקס הינו ססגוני ,סוער ומלא התלהבות דתית, תוך קריאות רמות ונשיאת כפיים לאל, שוחטים בני העדה השומרונית את "קורבן הפסח".

עשרות כבשים נשחטות במהלך הטקס ודמן הניגר נמרח אחר כבוד על מצחי החוגגים, הטוענים שהם הינם הייחוס קדמוני האמיתי בן 2,700 שנים לעם ישראל, דרך צאצאי שבטי מנשה ואפרים.
בני הקהילה, המאמינים כי הם עם ישראל האמיתי, מתגוררים כיום בעיקר בשכם, חולון ובדרום תל אביב, והם מונים כ- 700 איש.




יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן