חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

הר ציון

הר בדרום מזרח ירושלים, שעליו עמדה העיר יבוס ומצודתה ציון, ודוד כבש אותו והקים עליו את עיר דוד. ההר הוא שלוחה דרומית של הר המשתרע מנחל צולב בצפון ועד גיא בן הינום במערב ובדרום.

המשכו הצפוני של הר ציון היה הר המוריה, שעליו הוקם הבית. לפיכך יש שבמונח "הר ציון" כלולים שני ההרים כאחד. כך, למשל, על קריאת יהודה המכבי לאחיו לעלות לטהר המקדש נאמר: "ויקהל כל המחנה ויעלו הר ציון. ויראו את המקדש שומם...". ומשורר התהלים קורא להם בלשון רבים: הררי ציון (כטל חרמון שיורד על הר ציון), על שום ירושלים ובית מקדשה שניבנו עליהם.

בעיני נביאים ומשוררים
בעיני הנביאים והמשוררים נחשב הר ציון להר הנבחר והאהוב (ויבחר את... הר ציון אשר אהב), ומקום משכן השכינה (זכור... הר ציון זה שכנת בו; הנה אנכי מעם ד' צבאות השוכן בהר ציון), אשר "לא ימוט, לעולם ישב". הר ציון נזכר פעמים רבות במקרא גם כהר קדוש (ואני נסכתי מלכי על ציון הר קדשי); ובהקבלה לירושלים עיר הקדש: "כי מירושלים תצא שארית, ופליטה מהר ציון"; או: "כי מלך ד' צבאות בהר ציון ובירושלים", ובמקומות רבים אחרים.

בתיאור מסע סנחריב מזכירו הנביא בכינוי החיבה: 'הר בת ציון': "עוד היום בנוב לעמוד, ינופף ידו הר בת ציון...". יש אשר בכינוי זה יסמן הנביא את ירושלים כולה: "שלחו כר מושל ארץ מסלע מדברה אל הר בת ציון...".

יש שעל דרך המליצה יכנה המשורר את הררי ציון בשם 'הררי טרף': (תהילים: נאור אתה, אדיר מהררי טרף), לאמר: ההרים עליהם טרף ד' את אויבי ישראל, דוגמת מליצת ישעיהו על אשור: "לשבור אשור בארצי, ועל הרי אבוסנו".

על שם הר ציון מכנים המשוררים והנביאים את כל ירושלים, ואף את כל ממלכת יהודה בשם ציון, כגון: "אוהב ד' שערי ציון (ירושלים) מכל משכנות יעקב (מכל שאר ערי ישראל)"; "אל תירא עמי יושב ציון (יהודה) מאשור בשבט יככה..." ובכמה מקומות אחרים.

בימי יהודה המכבי
לאחר הנצחונות הראשונים של החשמונאים, בנה יהודה
"את הר ציון (הכוונה: הר הבית) מסביב חומה גבוהה ומגדלים חזקים בל יבואו הגויים וירמסום כאשר עשו בראשונה",
וגם יונתן אחיו בשעתו צוה "לעושי המלאכה לבנות החומות והר ציון מסביב אבני מחצב למבצר", להקים כח נגדי למצב היונים שבמצודת אקרא. בימי שמעון גזרו אומר "לחרות את כל הקורות על לוחות נחושת ולחברם על עמודים בהר ציון".

בפי העם מכונה הר ציון בימינו, ללא כל אסמכתא מקראית, ההר בדרום מערב, המתרומם לגובה של 777 מ', ונמשך משער יפו עד "קבר דוד".

קבר דוד
על "הר ציון" עומד בנין מימי הביניים הנקרא בפי הערבים: "נבי דאוד", ולפי המסורה שבידיהם נמצא בקומתו התחתונה קברו של המלך דוד. מסורה זו נשענת על הזיהוי המוטעה של הר זה עם "עיר דוד", בעוד החפירות הוכיחו ללא ספק שמקומה היה על ההר המזרחי.



מקור הערך: מעובד על פי פנחס נאמן, אנציקלופדיה גיאוגרפית מקראית, תשכ"ו, וברשות הוצאת יבנה

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן