חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

יזרעאל

עיר גדולה בגבול נחלת יששכר לרגלי הגלבוע (יהושע יט,יח).

מקומו
הסטוריה
בימינו

מקומו
תל יזרעאל - תל קדום במרכזו של עמק יזרעאל דרומית לעיר עפולה, בסמוך לקיבוץ יזרעאל, בהסתעפות הדרכים מהרי שומרון על שפתו המזרחית של עמק יזרעאל לגליל, ומהשרון לבקעת בית שאן והירדן.
האתר מהווה תצפית אל עמק יזרעאל המזרחי, ונחל חרוד במרכזו, הרי הגלבוע בדרום, רמת יששכר וגבעת המורה בצפון והרי הגלעד במזרח.

הסטוריה
יזרעאל היתה נקודה אסטרטגית חשובה בתקופת המלוכה בישראל. "בעין אשר ביזרעאל" חנה שאול במלחמתו האחרונה בפלשתים, שעלו עליו מאפק שבשרון, ושם נפלו חללים הוא ובניו (שמואל א כט, א, יא). ביזרעאל היה ארמון החורף של מלך אחאב, ולידו כרם נבות היזרעאלי, שהמלך רצח את בעליו וגם ירשו (מלכים ב כא); אליה שב יורם בנו להתרפא "מן המכים אשר יכהו ארמים ברמה" (מלכים ב ח, כט; ט, טו); בה נהרגה איזבל בפקודת יהוא בן נמשי, ובה הכה "יהוא את כל הנשארים לבית אחאב ביזרעאל... עד בלתי השאיר לו שריד" (מלכים ט, ל-לג; י, יא). לאחר השמדת בית אחאב ירדה יזרעאל מגדולתה ושוב אינה נזכרת במקרא. לפי האונומס' היתה בימי אבסביוס "כפר מפורסם ביותר יזרעאלה בעמק הגדול בין בית שאן ולגיון".
הנוסע מבורדו מזכיר ישוב בשם stradela, במרחק 10 מיל מלגיו ו-12 מיל מסקיתופוליס, ונראה שדבריו מכוונים לעיר יזרעאל המקראית
על שם עיר זו נקרא העמק הגדול, שעל שפתו היא ישבה, 'עמק יזרעאל'.
בנימין מטודלה שביקר במקום בשנת 1170 ומצא בו ישוב קטן ובו יהודי אחד, צבע.
אשתורי הפרחי, בראשית המאה ה-14 כתב: "בית שאן, למערבו ביושר כשעה וחצי היא יזרעאל של יששכר וקורין לה זרעין... העיר בה חנו ישראל במלחמת שאול בפלשתים".

בימינו
במקום שוכן כפר ערבי בשם זרעין, לרגלי הגלבוע, בדרך עפולה-עין חרוד, 7.5 ק"מ מערבה לקיבוץ עין חרוד.
הכפר נכבש ביום 29 במאי 1948 על ידי חטיבת גולני. תושבי הכפר הערבים נטשוהו, ובמקומם עלתה להתיישבות בסוף 1948 הכשרת פלמ"ח שלחמה בזרעין, והקימה את קיבוץ יזרעאל.
בכפר ובסביבתו נמצאים שרידי בנין וגתות, מערות וחורבות מגדל. מעל חורבות אלה אפשר לראות את כל עמק יזרעאל עד הכרמל, ואת כל בקעת בית שאן. חרסי המקום הם מהתקופה הישראלית, הרומית והביזנטינית.



מקור הערך: מעובד על פי פנחס נאמן, אנציקלופדיה גיאוגרפית מקראית, תשכ"ו, וברשות הוצאת יבנה

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן




ערכים קרובים
נבות היזרעאלי